בדרך האמת נלך

משתמש חדש
gem
הודעות
5
תודות
20
נקודות
2
קיץ בריא
דברי פלא כתב בספר ׳קב הישר׳ ולא מצאתי מי שיתעורר לפרשם.
וכה דבריו בפרק צב [מצו”ב], שם מבאר מהלך שלם - גם על פי קבלה - בעניין קבלת התורה וחג השבועות, ובתוך הדברים כותב בזה”ל:
”וציוה אותנו להקריב שעורים לקרבן בחג השבועות”
היתכן שטעה בעל קב הישר בדבר כזה?!
יש פירוש ׳קב נקי׳ מר׳ אברהם שיינברגר שעמד שם על זה, בקצרה ממש, אך ביאורו קשה בתוכן דברי הקב הישר.
חלצו מתניכם לפרש מקחו של צדיק
יישר כוחכם
IMG-20260331-WA0000(1).jpg
 
זה לא הקב הישר
זה נמצא כבר בזוהר, ומשם הוא לוקח את דבריו
עיין בדברי הזוהר בפנים, שם לא כתוב כך על חג השבועות, אלא הכוונה שם על מנחת העומר שמקריבים בט”ז בניסן. עיי”ש היטב
 
עיין בדברי הזוהר בפנים, שם לא כתוב כך על חג השבועות, אלא הכוונה שם על מנחת העומר שמקריבים בט”ז בניסן. עיי”ש היטב
לשון הזוהר פרשת אמור שם:
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, לָכֶם דַּיְיקָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים, לָהּ: לְעַצְמָהּ. אוּף הָכָא לָכֶם: לְעַצְמְכֶם. וְלָמָּה. בְּגִין לְאִתְדַכְּאָה בְּמַיִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, וּלְקַבְּלָא אוֹרַיְיתֵיהּ.

הָתָם וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים, הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, אֲמַאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַכְּאָה בְּמַיִין, דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק. וְאִקְרֵי מַיִם חַיִּים. וְהַהוּא נָהָר, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נָפְקוּ מִנֵּיהּ. וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי, בְּגִין לְמִזְכֵּי בֵּיהּ, כְּמָה דְּאִתְּתָא, דַּכְיוּ דִּילָהּ בְּלֵילְיָא, לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בְּבַעְלָהּ.

כַּךְ כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַחֲנֶה לָיְלָה. עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב, וְלָא כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. אֶלָּא עַל הַמַּחֲנֶה, בְּגִין דְּיוֹרֵד מֵהַהוּא נְקוּדָה, עַל אִינּוּן יוֹמִין דְּאִתְקְרִיאוּ מַחֲנֶה. וּמִתְחַבֶּרֶת בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְאֵימָתַי נָחַת הַאי טַלָא. כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְּסִינַי, כְּדֵין נָחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ, וְאִדָּכֵּי, וְאִתְפָּסְקַת זוּהֲמָתָן מִנַּיְיהוּ, וְאִתְחַבָּרוּ בֵּיהּ בְּמַלְכָּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְקַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא, וְהָא אוֹקִימְנָא. וּבְהַהוּא זִמְנָא, וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם, לְאִתְדַכְּאָה וּלְאִסְתַחֲאָה, וְכֹלָּא אִתְקָשָּׁרוּ (ס''א אתקדשו) וְאִתְחַבָּרוּ בֵּיהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא.

תָּא חֲזֵי, כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵּי חוּשְׁבָנָא דָּא, אִינּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת, לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָּא. לָא אִקְרֵי טָהוֹר, וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא. וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵיהּ חוּלָקָא בְּאוֹרַיְיתָא, וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא, וְחוּשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבִיד מִנֵּיהּ, כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא, לִבְעֵי לֵיהּ לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וּלְאִתְחַבְּרָא בָּה, וּלְנַטְרָא דַּכְיוּ עִלָּאָה, דְּמָטֵי עָלֵיהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא, וְאִתְדְּכֵי.
 
קיץ בריא
דברי פלא כתב בספר ׳קב הישר׳ ולא מצאתי מי שיתעורר לפרשם.
וכה דבריו בפרק צב [מצו”ב], שם מבאר מהלך שלם - גם על פי קבלה - בעניין קבלת התורה וחג השבועות, ובתוך הדברים כותב בזה”ל:
”וציוה אותנו להקריב שעורים לקרבן בחג השבועות”
היתכן שטעה בעל קב הישר בדבר כזה?!
יש פירוש ׳קב נקי׳ מר׳ אברהם שיינברגר שעמד שם על זה, בקצרה ממש, אך ביאורו קשה בתוכן דברי הקב הישר.
חלצו מתניכם לפרש מקחו של צדיק
יישר כוחכם
IMG-20260331-WA0000(1).jpg

קצת משמע, שהוא מדבר על קרבן שהקריבו ישראל באותה שנה של מתן תורה, שאז גם אמרו נעשה ונשמע, אבל לדורות עושיםאת זה בחיטים.
ויש לבאר הטעם, שלדורות כיון שיש קרבן העומר שהוא משעורים, רצתה התורה שקרבן שבועות יהיה מחיטים, אבל בשנה ראשונה שיצאו ממצרים לא הקריבו עומר, ולכן מנחת בשבועות היתה משעורים כמנחת סוטה.

(עוד יש לציין, שבפשטא דקרא אין הכרח ששתי הלחם הם מחיטים, ויש אולי להחיל כאן הכלל "פשוטו לשעה ומדרשו לדורות", אם כי בפשט גם אין שום הוכחה שהוא משעורים).
 
קצת משמע, שהוא מדבר על קרבן שהקריבו ישראל באותה שנה של מתן תורה, שאז גם אמרו נעשה ונשמע, אבל לדורות עושים את זה בחיטים.
ויש לבאר הטעם, שלדורות כיון שיש קרבן העומר שהוא משעורים, רצתה התורה שקרבן שבועות יהיה מחיטים, אבל בשנה ראשונה שיצאו ממצרים לא הקריבו עומר, ולכן מנחת בשבועות היתה משעורים כמנחת סוטה.
מנין לך דברים אלו, אם תוכל להביא מקורות בבקשה.
 
היכן הקריבו את העומר ושני הלחם בשנה הראשונה הרי לא היה משכן עדיין?
הקושיה היכן הקריבו לא קשה, כמו שהקריבו קרבן פסח במצרים, וכן הקריבו קרבנות ליד הר סיני כמבואר בסוף פרשת משפטים.
עומר ודאי לא הקריבו, גם שתי הלחם לא כתוב שהקריבו, אך לפי קב הישר אני רוצה ליישב שסבר שהקריבו את שתי הלחם.

מצאתי כי הנצי"ב (ויקרא כג ח) כותב: "ואף על גב דעומר ושתי הלחם לא קרב במדבר כדתנן במנחות [מ"ה ב'] שכל האמור בתורת כהנים לא קרב במדבר, היינו שלא היו מוזהרין להשיג עומר ושתי הלחם מתבואת הארץ, אבל אם היה מזדמן במשך ארבעים שנה עומר ושתי הלחם מנחה חדשה הביאו גם במדבר,"
 
נערך לאחרונה:
קצת משמע, שהוא מדבר על קרבן שהקריבו ישראל באותה שנה של מתן תורה, שאז גם אמרו נעשה ונשמע, אבל לדורות עושיםאת זה בחיטים.
ויש לבאר הטעם, שלדורות כיון שיש קרבן העומר שהוא משעורים, רצתה התורה שקרבן שבועות יהיה מחיטים, אבל בשנה ראשונה שיצאו ממצרים לא הקריבו עומר, ולכן מנחת בשבועות היתה משעורים כמנחת סוטה.

(עוד יש לציין, שבפשטא דקרא אין הכרח ששתי הלחם הם מחיטים, ויש אולי להחיל כאן הכלל "פשוטו לשעה ומדרשו לדורות", אם כי בפשט גם אין שום הוכחה שהוא משעורים).
רק להעיר, משמע ממר ד׳פשוטו לשעה ומדרשו לדורות׳ הוא איזה כלל פשוט וברור ומיוסד מדורי דורות, מעיוני כעת [קצת מקופייא] נראה לי שהמקורות לכלל הזה הינם חדשנים בני זמנינו. אני צודק?
 
רק להעיר, משמע ממר ד׳פשוטו לשעה ומדרשו לדורות׳ הוא איזה כלל פשוט וברור ומיוסד מדורי דורות, מעיוני כעת [קצת מקופייא] נראה לי שהמקורות לכלל הזה הינם חדשנים בני זמנינו. אני צודק?
הניסוח של זה כ"כלל" בנוסח הזה, כמדומני שהוא מהרב יהודה קופרמן זצ"ל, אבל עצם הדבר לא נתחדש בזמננו, אלא זהו יסוד הזה שכתבוהו המפרשים בכמה דוכתי,

הנצי"ב בכמה דוכתי מפרש בדרך זו, ויש לזה דוגמאות גם במפרשים קדומים יותר.

דוגמא לכך היא בפירוש הגר"א הידוע לאחרי מות, שלאהרון היה מותר ליכנס כסדר הזה בכל שעה ולא רק ביום כיפור, אבל לדורות זה ביום כיפור דווקא, זה מובא בכמה מקורות כגון בסוף החיי אדם, וגם פירוש הנצי"ב בפרשתנו הוא ע"פ זה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓