• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

חג השבועות

  1. מתן תורה ללא חטאת: הסתירה בין החומשים

    מתן תורה ללא חטאת: הסתירה בין החומשים

    מתן תורה ללא חטאת: הסתירה בין החומשים בפרשת פינחס (במדבר כח, כו-לא), כשהתורה מפרטת באריכות ובפירוט רב את סדר קורבנות המוספים של החגים, אנחנו נפגשים בשינוי הלכתי ומחשבתי חריג ומפתיע בפרשת חג השבועות. בכל חגי ומועדי השנה, התורה מצווה את עם ישראל להקריב שעיר מיוחד לכפרה ומגדירה את הקורבן הזה בלשון...
  2. ה

    שבועות ניצול הזמן כראוי

    כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה. דבר פרקטי אמר רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל. בשיחה בישיבה הוא אמר לבחורים, שצריך לחזור ולשנן את המסכת שנלמדה בזמן שעבר. ניגש אליו בחור, שהיה אחד המתמידים הגדולים בישיבה, ושאל: "אינני מבין, היכן אמצא זמן לחזור על המסכת שנלמדה, והרי יש בבוקר את השיעור...
  3. א

    שבועות למה דווקא בשבועות יש דין 'לכם'

    יש מחלוקת תנאים ידועה (מובאת בגמ' בפסחים דף סח ע"ב וכן במסכת ביצה דף טו ע"ב), כיצד יש לנהוג ביום טוב: לפי ר' אליעזר, אדם יכול ביו"ט לנהוג באחת משתי דרכים – או שינהג בצורה של "לה' ", דהיינו, יעביר את היום בתורה ובתפילה וכד', או בצורה של "לכם", דהיינו, יתענג באכילה ושתיה וכדומה. ואילו לפי רבי...
  4. ה

    שבועות מקצת מדיני חג השבועות הבעל"ט

    היום האחרון של ספירת העומר: ביום זה שהוא היום האחרון לספירת העומר, יש שכתבו להימנע שלא לומר ב'לשם יחוד', את התיבות 'שבע שבתות תמימות תהיינה', כי על ידי זה נמצא שסופר לפני שבירך, ושוב לא יוכל לברך לפני הספירה. ויש שדחו זאת, שכיון שאינו אומר 'היום', אין זה נחשב כספירה כלל, ואין חשש לברך. ~ יש...
  5. ע

    שבועות הלל על נתינת התורה

    זה לשון הלבוש בסימן תצ"ד על תפילת חג השבועות משמע מדבריו שמלבד החיוב לומר הלל ביו"ט יש כאן תוספת חיוב לומר הלל על נתינת התורה.
  6. "בכל דור ודור": התחדשות הארת המועד וגזירת הדין בחג השבועות

    "בכל דור ודור": התחדשות הארת המועד וגזירת הדין בחג השבועות

    "בכל דור ודור": התחדשות הארת המועד וגזירת הדין בחג השבועות בבואנו אל ימי חג השבועות, זמן מתן תורתנו הקדושה, ראוי ונכון לכל בר דעת לעמוד על יסוד גדול ומהותי במחשבת ישראל, המשנה לחלוטין את תפיסתנו לגבי מהותם של חגי ומועדי ה'. ברגיל, נוטה האדם לראות בחגים ימי זיכרון היסטוריים גרידא – מעין תחנות...
  7. א

    שבועות הטעם שנקבע חג השבועות בו' סיוון

    הטעם שנקבע שבועות בתאריך ו' בסיון – נחלקו בגמרא (שבת פו, ב) מתי ניתנה התורה, ר' יוסי אומר בז' סיון, ורבנן סוברים בו' בסיון, וקימ"ל כר' יוסי (מג"א תצד א). לפוסקים כרמב"ם הפוסק כמו חכמים, ולא כמו ר' יוסי אתי שפיר (מג"א שם) ועדיין צ"ב לשיטות החולקות. טעם אחר: לפי שאין אנו חוגגים את היום בו נתן...
  8. א

    שבועות שמות חג השבועות

    א. חג הקציר: כדכתיב (שמות כג, טז) "וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה". הטעם בשם זה: על שם עונת החיטים, שחג השבועות חל בה, שמהם מקריבים את שתי הלחם, ראשית כל ביכורי הפירות. ב. חג שבועות: דכתיב (שמות לד, כב) "וחג השבועות תעשה לך בכורי קציר חיטים". הטעם בשם זה: על שם שבעה שבועות שסופרים לפניו...
  9. א

    שבועות אמירת 'תחנון' בימים שלאחר חג השבועות

    לדעת הרמ"א ופוסקים נוספים, בימים שלאחר אסרו חג שבועות אומרים 'תחנון'. ויש הנוהגים שלא לומר תחנון בחמשת הימים שלאחר אסרו חג, דהיינו, עד י"ב בסיון, משום שבזמן המקדש היה ניתן להשלים את קרבנות החג – עולת ראיה ושלמי חגיגה – בימים אלו. והנוהגים שלא לומר תחנון עד י"ב בסיון – יש שכתב שבחוץ לארץ ינהגו...
  10. א

    שבועות חתן וכלה הנישאים בג' בסיון – האם יצומו בערב חופתם

    בארבעת הימים שבין ראש חודש סיון לחג השבועות – מב' עד ה' בסיון – אין אומרים 'תחנון', משום שבב' בסיון החל משה לדבר עם בני ישראל בנוגע לקבלת התורה, ושלושת הימים שלאחריו הם 'ימי ההגבלה', בהם התכוננו בני ישראל לקבלת התורה. ואין לצום בימים אלו; ונחלקו הפוסקים אם חתן וכלה הנישאים בימים אלו יצומו ביום...
  11. א

    שבועות בכמה צריך לאחר את תפלת ערבית בליל חג השבועות

    שאלה: מבואר בפוסקים שמאחרים את תפלת ערבית בליל שבועות, והנה בקהלתנו כמו הרבה קהילות של בני תורה, זמן תפלת ערבית הוא 40 דקות לאחר השקיעה שזהו זמן צאת הכוכבים לדעת החזון איש, אם כן כמה עלינו לאחר את התפילה – האם מספיק חמש דקות, או שצריך יותר מזה? ומצד שני עדיף לא לאחר הרבה, כדי למהר את זמן הלימוד...
  12. וברחקנו ממנו... טוב מאוד! מותנו מחיינו...

    וברחקנו ממנו... טוב מאוד! מותנו מחיינו...

    וברחקנו ממנו... טוב מאוד! מותנו מחיינו... כמה דברים להלהיב הלבבות לקראת יום מתן תורתינו אשר לקטתי וביארתי בציצין ופרחים- אמונה היהדות על האמונה, ומאמינים אנו באמונה שלימה כי התורה היא חיינו, לא ערך מוסף על החיים אלא הם בעצמם! ננסה בשיטין לחדור אל השיתין, מעמקי הלב העקוב, לְחָיות את הדברים...
  13. ל

    ספירת העומר מדוע חג השבועות הוא מדאורייתא, לדעות שספירת העומר מדרבנן?

    בתורה נראה שחג השבועות הצורה שבה הוא חל, זה ע"י הספירה. הציווי הוא לספור ובסיום הספירה ביום החמישים להקריב לחם וכו' ולחגוג את חג העצרת. ונראה שרק אם סופרים, יש את היום החמישים שבו יש את הציוויים הנ"ל. וא"כ לדעות שספירת העומר היא מדרבנן, לא מובן הרי מהתורה אין יום החמישים וכיון שכך, חג השבועות...
  14. ב

    שבועות קרבן מנחה משעורים בשבועות?! תלמידי חכמים נא את עזרתכם

    קיץ בריא דברי פלא כתב בספר ׳קב הישר׳ ולא מצאתי מי שיתעורר לפרשם. וכה דבריו בפרק צב [מצו”ב], שם מבאר מהלך שלם - גם על פי קבלה - בעניין קבלת התורה וחג השבועות, ובתוך הדברים כותב בזה”ל: ”וציוה אותנו להקריב שעורים לקרבן בחג השבועות” היתכן שטעה בעל קב הישר בדבר כזה?! יש פירוש ׳קב נקי׳ מר׳ אברהם...
  15. געגועים

    שופטים למה לא נקרא חג השבועות בשם "יוֹם הַקָּהָל"

    כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ וכו' בְּיוֹם הַקָּהָל פלא למה לא נקרא חג השבועות בשם "יוֹם הַקָּהָל", בין שאר שמותיו, והלוא התורה בעצמה קוראת ליום הזה "יום הקהל".
  16. נ

    שבועות ענינם של ימי ה"תשלומין" של חג השבועות

    הנה בז' הימים שאחרי חג השבועות מי שלא הקריב קרבנות החג בחג משלימן אז. ומטיין שנסתפק בזה הגרי"ז אי "דין תשלומין" בעלמא הוא, או"ד דאכתי מקצת רגל אית ביה. [ונפק"מ לזה"ז] ובפשוטו יש להוכיח מהא דא"א תחנון. וצ"ע. כאן יעלה מו"מ בענין בעז"ה.
  17. א

    שבועות מדוע הדברות שבין אדם לחבירו כתובות בקצרה

    עשרת הדברות מחולקים לשני חלקים – חמשה דברות בכל אחד משני הלוחות הברית. על לוח אחד כתובות המצוות שבין אדם למקום, ובלוח השני כתובות מצוות שבין אדם לחבירו. שואל ה"מבי"ט" שאלה, שאלמלא ידענו שהוא השואל, לא היה לנו ספק, והיינו קובעים באופן ודאי כי זו שאלת תם. מה השאלה? הנה, חמשת הדברות הראשונים...
  18. מ

    שבועות מה שמה של השבת לפני חג השבועות?

    האדמו“ר ר‘ מנחם מווארקי שאל שאלה: שבת שלפני הפסח נקרא ”שבת הגדול“, שבת שלפני יום הכיפורים נקרא ”שבת תשובה“. מה שם השבת שלפני חג השבועות? הוא שואל והוא משיב: שבת ”דרך ארץ“! משום שדרך ארץ קדמה לתורה.
  19. א

    שבועות ביאור 'עשה בו הקב"ה קלסטירין של פניו של משה דומה לאברהם'

    באותה שעה שעלה משה לקבל התורה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה עשה בו הקב"ה קלסטירין של פניו של משה דומה לאברהם, אמר להם הקב"ה אי אתם מתביישין הימנו, לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו (שמות רבה כח, א). י"ל דבאמת יש להקשות כיצד היה אפשר לנצח את המלאכים בטענה כזו שלא נכונה כלל, וכי המלאכים אכלו אצל...
  20. א

    שבועות ביאור בתשובת משה למלאכים מדוע התורה היא רק לבני אדם

    נראמ משארז"ל שהמלאכים קטרגו ואמרו תנה הודך על השמים שהיו רוצים לקבל התורה, ואמר הקב"ה למשה אחוז בכסא כבודי והשיב להם תשובה, אמר להם משה נשים יש ביניכם משא ומתן יש ביניכם וכו', והודו המלאכים לדבריו, עיי"ש בדבריהם ז"ל. והנה יש להתבונן, דודאי גם המלאכים ידעו שאין להם שייכות בפשטיות התורה לא תנאף...
חזור
חלק עליון