ידוע הגמרא במנחות [ס"ו ע"א] שאין אתה קורה תמימות עד שתספור מבערב. כלומר היות ויש דין שצריך לספור באופן שלם לכן צריך לספור מבערב שלא יחסרו שעות.
ולכאורה כל הדין 'תמימות' צריך ביאור רב. שכן עצם החיוב לספור ימים שלמים הוא דבר תמוה.
איך במציאות סופרים דבר באופן שנספור אותו שלם?
הרי ספירה מתייחסת ליחידות. כמה יחידות יש כאן. ומה זה משנה מאיפה הוא תופס את היחידה. למשל אם צריך לספור שולחנות לא שייך להגיד שצריך לספור את כל השולחן זה חסר טעם. אלא צריך לספור את השולחן ואם ספר את הרגליים או את הפלטה זה לא משנה כי בסוף הוא ספר יחידה.
ובימים זה גם כן כך. הרי יום ולילה [וודאי כמה שעות בלילה עצמו] זה יחידה אחת ואם כן מה זה משנה מתי הוא סופר.
הרי אין חיוב לספור כל שניה מחדש. וודאי שהחיוב הוא לספור ימים. אז איך שייך לספור ימים בצורה שהוא יספור ימים שלמים? וצ"ב.
ולכאורה כל הדין 'תמימות' צריך ביאור רב. שכן עצם החיוב לספור ימים שלמים הוא דבר תמוה.
איך במציאות סופרים דבר באופן שנספור אותו שלם?
הרי ספירה מתייחסת ליחידות. כמה יחידות יש כאן. ומה זה משנה מאיפה הוא תופס את היחידה. למשל אם צריך לספור שולחנות לא שייך להגיד שצריך לספור את כל השולחן זה חסר טעם. אלא צריך לספור את השולחן ואם ספר את הרגליים או את הפלטה זה לא משנה כי בסוף הוא ספר יחידה.
ובימים זה גם כן כך. הרי יום ולילה [וודאי כמה שעות בלילה עצמו] זה יחידה אחת ואם כן מה זה משנה מתי הוא סופר.
הרי אין חיוב לספור כל שניה מחדש. וודאי שהחיוב הוא לספור ימים. אז איך שייך לספור ימים בצורה שהוא יספור ימים שלמים? וצ"ב.