נהנה מקושיא טובה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
711
תודות
2,840
נקודות
196
שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' יהודה אריה דונר שליט''א הסתפק בכהן שנמצא נעול בחדר יחד עם כזית מן המת ואינו יכול לצאת משם והרי הוא אנוס, האם עדיף שיאכל הכזית מן המתולעבור רק פעם אחת, כדי שלא לעבור בכל רגע ורגע על איסור של טומאת מת
 
ראשית לכאו' יש בזה גם בל תשקצו, שנית יש הטוענים שענין ניתוחי מתים זה בעיה באמונה של השארות הנפש (אני לא כל כך מזדהה עם הטענה אבל צריך לעיין בנושא)
ומ"מ לכאו' יש בעיה של גזל שאין להתיר מחמתו, שהרי המת קונה מקומו ולכאו' אף גופו, ואין זכות לקחת אותו ואסור לגזול בכדי לא לעבור איסור.
 
אולם תוס' הביא מהתו"כ
תוספות מסכת כתובות דף ס עמוד א יכול יהא חלב מהלכי שתים טמא ודם מהלכי שתים טמא - בת"כ גרסי' בשר במקום דם וקאמר ת"ל זה אוציא חלב שאינו נוהג בכל פירוש דחלב בהמה טהורה מותר ולא אוציא את הבשר שהוא נוהג בכל שאף בבהמה טהורה אסור בשר מן החי ת"ל זה טמא זה בלא תעשה על אכילתו ואין בשר מהלכי שתים כו' ואור"י דבין לפי ספרים שלנו דדריש מהוא היתר חלב ודם ובין לת"כ דדריש מזה אתי שפיר דמצי למעוטי חלב בשר ודם כולהו מחד קרא כמו שמצינו בכמה מקומות דממעטין מחד קרא כמה דברים כדאשכחן בפרק הנהנה מן ההקדש (מעילה יח:) דכמה פעמים קאמר תמעול מעל ריבה ופליגא השתא אברייתא דפרק דם שחיטה (כריתות כ: ושם) דממעט דם מהלכי שתים מדכתיב לעוף ולבהמה ויש ספרים דממעטין חלב מדכתיב הוא ודם מדכתיב זה ותימה לר"י דמנא לן לאוקמא אדם דסברא הוא יותר לאוקמא אבשר ולהתיר בשר מדם דאין איסור בשר נוהג בכל אלא מחיים אבל דם איסורו נוהג בכל בין מחיים בין לאחר מיתה ואור"י דאי הוה גריס בשמעתין בשר במקום דם הוה אתי שפיר דמזה ומהוא ממעטינן חלב ובשר ומההוא קרא דכריתות ממעטינן דם וא"ת וכיון דממעטינן דם מההוא קרא דכריתות אמאי איצטריך קרא למישרי חלב השתא דם מותר חלב לא כ"ש וי"ל דמההוא קרא דכריתות לא מצי למישרי דם לגמרי דלא ממעטינן ליה אלא מאיסור דם אבל מאיסור טמא לא ממעטינן ליה והואיל ונתמעט מאיסור דם השתא דם וחלב שוין.
 
אולם תוס' הביא מהתו"כ
תוספות מסכת כתובות דף ס עמוד א יכול יהא חלב מהלכי שתים טמא ודם מהלכי שתים טמא - בת"כ גרסי' בשר במקום דם וקאמר ת"ל זה אוציא חלב שאינו נוהג בכל פירוש דחלב בהמה טהורה מותר ולא אוציא את הבשר שהוא נוהג בכל שאף בבהמה טהורה אסור בשר מן החי ת"ל זה טמא זה בלא תעשה על אכילתו ואין בשר מהלכי שתים כו' ואור"י דבין לפי ספרים שלנו דדריש מהוא היתר חלב ודם ובין לת"כ דדריש מזה אתי שפיר דמצי למעוטי חלב בשר ודם כולהו מחד קרא כמו שמצינו בכמה מקומות דממעטין מחד קרא כמה דברים כדאשכחן בפרק הנהנה מן ההקדש (מעילה יח:) דכמה פעמים קאמר תמעול מעל ריבה ופליגא השתא אברייתא דפרק דם שחיטה (כריתות כ: ושם) דממעט דם מהלכי שתים מדכתיב לעוף ולבהמה ויש ספרים דממעטין חלב מדכתיב הוא ודם מדכתיב זה ותימה לר"י דמנא לן לאוקמא אדם דסברא הוא יותר לאוקמא אבשר ולהתיר בשר מדם דאין איסור בשר נוהג בכל אלא מחיים אבל דם איסורו נוהג בכל בין מחיים בין לאחר מיתה ואור"י דאי הוה גריס בשמעתין בשר במקום דם הוה אתי שפיר דמזה ומהוא ממעטינן חלב ובשר ומההוא קרא דכריתות ממעטינן דם וא"ת וכיון דממעטינן דם מההוא קרא דכריתות אמאי איצטריך קרא למישרי חלב השתא דם מותר חלב לא כ"ש וי"ל דמההוא קרא דכריתות לא מצי למישרי דם לגמרי דלא ממעטינן ליה אלא מאיסור דם אבל מאיסור טמא לא ממעטינן ליה והואיל ונתמעט מאיסור דם השתא דם וחלב שוין.
ראה שם ר"ן באורך בהסבר דעת הרמב"ם.
 
שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' יהודה אריה דונר שליט''א הסתפק בכהן שנמצא נעול בחדר יחד עם כזית מן המת ואינו יכול לצאת משם והרי הוא אנוס, האם עדיף שיאכל הכזית מן המתולעבור רק פעם אחת, כדי שלא לעבור בכל רגע ורגע על איסור של טומאת מת
הוא יכול פשוט לחלק אותו לב'...
 
שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' יהודה אריה דונר שליט''א הסתפק בכהן שנמצא נעול בחדר יחד עם כזית מן המת ואינו יכול לצאת משם והרי הוא אנוס, האם עדיף שיאכל הכזית מן המתולעבור רק פעם אחת, כדי שלא לעבור בכל רגע ורגע על איסור של טומאת מת
ישנו החידוש הידוע של הרב גלזנר ב"דור רביעי":

ועוד תדע דבכל דברים המאוסים שנפשו של אדם קצה בהם אפילו לא היה התורה אסרתן, היה האדם העובר ואכלן יותר מתועב ממי שעובר על לאו מפורש בתורה כי כל מה שנתקבל בעיני בני אדם נאורים לתועבה אפילו אינו מפורשת בתורה לאיסור, העובר על זה גרוע מן העובר על חוקי התורה... ועוד משל אחת בשר אדם לדעת הרמב׳׳ם אינו אלא האיסור עשה, ולדעת הרשב"א מותר לגמרי, ועתה אמור נא בחולה שיש בו סכנה ולפניו בשר טריפה ובשר אדם איזה בשר יאכל הכי נאמר, דיאכל בשר אדם שאין בו איסור תורה אע"פ שמחוק הנימוס שמקובל מכלל האנושי, וכל האוכל או מאכיל בשר אדם מודח להיות בין האנשים, ולא יאכל בשר שהתורה אסרו בלאו, היעלה על דעתך שאנו העם הנבחר עם חכם ונבון, נעבור על חוק הנימוס כזה, כדי להינצל מאיסור תורה, אתמהה.
 
שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' יהודה אריה דונר שליט''א הסתפק בכהן שנמצא נעול בחדר יחד עם כזית מן המת ואינו יכול לצאת משם והרי הוא אנוס, האם עדיף שיאכל הכזית מן המתולעבור רק פעם אחת, כדי שלא לעבור בכל רגע ורגע על איסור של טומאת מת
חשבתי אח"כ שפשיטא שאסור לו לכו"ע - מצד בזיון המת, דאם כהן נטמא למת מצוה משום כבודו, פשיטא שאסור לו לאכלו.
 
להלכה לא מטמא באוהל,
למ"ד שמטמא באוהל אה"נ שצ"ע.
השאלה הייתה תיאורטית, (וקצת סדיסטית יש לציין) ולא משום מעשה שהיה...

אין לדבר סוף,אם ינעל במעבדה יצתרך לאכול ולשתות את כל המבחנות...
נו ואז מה?

דרך אגב לא ראיתי שדנו פה משום מת אסור בהנאה
 
היעלה על דעתך שאנו העם הנבחר עם חכם ונבון, נעבור על חוק הנימוס כזה, כדי להינצל מאיסור תורה, אתמהה.
אם בשביל לחיות מותר לעשות כן ומצווה לעשות כן משום פיקו"נ
למה בשביל לא לעבור איסור תורה לא?
כמובן שזה גם אסור אולם כדי לא לעבור איסורים רבים למה לא?
[יש עברה להיות משונה, אולם באופן ח"פ, במקרה מסוים דווקא, לא נחשב לעבירה]
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון