- הודעות
- 35
- תודות
- 113
- נקודות
- 40
יל"ע בטעם ששמחים בל"ג בעומר אם זה משום שפסקו תלמידי ר"ע מלמות,
והרי כבר מתו כולם (חוץ מה') וכמו שכתב רש"י והיה העולם שומם.
והרי כבר מתו כולם (חוץ מה') וכמו שכתב רש"י והיה העולם שומם.
- מתחיל חוט רוני בלילה
- תאריך התחלה
-
- תגים
- לג בעומר תלמידי ר"ע
לא ראיתי מי שכותב במפורש,
אבל לכאורה הפשט הוא, שלא מתו ממש כולם, ו"אין למדין מן הכללות",
ואולי יש להמליץ עוד, "שאז פסקו מלמות", שהיו כאלו שכבר התחילה בהם המיתה, ואז "פסקו מלמות".
(ומ"מ צ"ל שגדולי תלמידיו מתו, ולכן הלך אצל רבותינו שבדרום).
לפ"ז השמחה שלא כל תלמידי ר"ע מתו.
- הודעות
- 115
- תודות
- 482
- נקודות
- 72
יש מסבירים (כמדומני בשם הרמ"ע מפאנו) שהגזירה היתה גם על רבי עקיבא.
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,706
- תודות
- 16,757
- נקודות
- 655
מנין לכם שזה לא לקח זמן שבו "היה העולם שמם"?
שו״ע תצ״ג ב׳ נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות
אין לכאורה מקור לכך שרשב"י נפטר ביום זה, והחיד"א בסוף ימיו כתב בחיבורו (ע"פ שער הכוונות למהרח"ו) שהשמחה שר"ע התחיל אז בהעמדת התלמידים. ותמה מדוע האריז"ל הלך דוקא למירון ולרשב"י ויכל ללכת לשאר תלמידי ר"ע מרבותינו שבדרום.
וז"ל פרי חדש אורח חיים סימן תצג "ומיהו יש לדקדק בשמחה זו למה, ואי משום שפסקו מלמות, מה בכך, הרי לא נשארו אחד מהם וכולם מתו ומה טיבה של שמחה זו, ואפשר שהשמחה היא על אותם תלמידים שהוסיף אח"כ רבי עקיבא שלא מתו כאלו"
חשבתי עוד,
שמא הכוונה שהמגיפה לא המשיכה הלאה לשאר העם, אלא נעצרה.
כתב הרמ"ע מפאנו בספר מעין גנים ביום ל"ג בעומר:
ועדיין קשה אם גם ביום ל"ג מתו האלף האחרונים מאי פסקה המיתה דקאמרן, אלא ידוע במקומו שאף על רבן נקנסה מיתה לבו ביום ופסקה בשבילו שבטלה הגזירה, דין הוא לשמוח ביום שהרב נצול, וסי׳ שכל כ"ד אלו התלמידים שכפרו על המבוע זה ר"ע שחזר ולמד את התורה לר"מ וחבריו ומהם פשטה לכל ישראל.
והמדייק בדברי מהרח"ו בשעה"ב דרוש י"ב מדרושי הפסח נראה שגם הוא מעיד שיש ענין ויום שמחה בל"ג בעומר במירון, אבל לא קיבל מרבותיו טעמו של דבר, ובסוף דבריו תולה זאת בכך שרבי שמעון הוא מתלמידי ר"ע:
ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג לעומר על קברי רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע, ואוכלים ושותים ושמחים שם, אני ראיתי למורי ז"ל שהלך לשם פעם אחת ביום ל"ג לעומר הוא וכל אנשי ביתו, וישב שם שלשה ימים ראשונים של השבוע ההוא, וזה היה פעם הראשונה שבא ממצרים. אבל אין אני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אח"כ.
והה"ר יונתן שאגי"ש העיד לי, שבשנה הא' קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורי ז"ל, שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו, ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע, ועשה שם יום משתה ושמחה.
גם העיד הה"ר אברהם הלוי כי בשנה הנז' הלך גם הוא שם, והיה נוהג לומר בכל יום בברכת תשכון, נחם ה' אלקינו את אבלי ציון כו', וגם בהיותו שם אמר נחם כו'. ואחר שגמר העמידה, אמר לו מורי ז"ל כי ראה בהקיץ את רשב"י ע"ה עומד על קברו, ואמר לו, אמור אל האיש הזה אברהם הלוי, כי למה אומר נחם ביום שמחתינו? והנה לכן הוא יהיה בנחמה בקרוב. ולא יצא חדש ימים עד שמת לו בן אחד וקבל עליו תנחומין.
וכתבתי כל זה להורות כי יש שרש במנהג הזה הנזכר. ובפרט כי רשב"י ע"ה הוא מחמשה תלמידיו הגדולים של ר"ע ולכן זמן שמחתו ביום ל"ג לעומר כפי מה שביאר לעיל ביום ל"ג לעומר.
ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג לעומר על קברי רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע, ואוכלים ושותים ושמחים שם, אני ראיתי למורי ז"ל שהלך לשם פעם אחת ביום ל"ג לעומר הוא וכל אנשי ביתו, וישב שם שלשה ימים ראשונים של השבוע ההוא, וזה היה פעם הראשונה שבא ממצרים. אבל אין אני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אח"כ.
והה"ר יונתן שאגי"ש העיד לי, שבשנה הא' קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורי ז"ל, שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו, ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע, ועשה שם יום משתה ושמחה.
גם העיד הה"ר אברהם הלוי כי בשנה הנז' הלך גם הוא שם, והיה נוהג לומר בכל יום בברכת תשכון, נחם ה' אלקינו את אבלי ציון כו', וגם בהיותו שם אמר נחם כו'. ואחר שגמר העמידה, אמר לו מורי ז"ל כי ראה בהקיץ את רשב"י ע"ה עומד על קברו, ואמר לו, אמור אל האיש הזה אברהם הלוי, כי למה אומר נחם ביום שמחתינו? והנה לכן הוא יהיה בנחמה בקרוב. ולא יצא חדש ימים עד שמת לו בן אחד וקבל עליו תנחומין.
וכתבתי כל זה להורות כי יש שרש במנהג הזה הנזכר. ובפרט כי רשב"י ע"ה הוא מחמשה תלמידיו הגדולים של ר"ע ולכן זמן שמחתו ביום ל"ג לעומר כפי מה שביאר לעיל ביום ל"ג לעומר.
נערך לאחרונה:
מביאים בשם המהרח"ו שבאותו היום שפסקו מלמות היינו בל"ג בעומר סמך רבי עקיבא את חמשת התלמידים [הרב @הצעיר שבחבורה ]
ולפ"ז יתכן ששמחים גם שלא היה אפ' יום אחד שנשתכחה תורה מישראל
מקורות שר"ע באותו היום סמך ר"ע אפשר לעיין פה
ולפ"ז יתכן ששמחים גם שלא היה אפ' יום אחד שנשתכחה תורה מישראל
מקורות שר"ע באותו היום סמך ר"ע אפשר לעיין פה
- הודעות
- 931
- תודות
- 3,365
- נקודות
- 390
כי באותו יום סמכו את חמשת תלמידיו של רבי עקיבא
בלי שפסקו
- הודעות
- 2,195
- תודות
- 10,180
- נקודות
- 535
כמדומה שזה מחלוקת האם רשב"י נפטר ביו זה וזה תלוי בב' גרסאות בזוהר
ולגופן של ענין יעוי' בערוך השולחןן כתב שנפטר רשב"י באותו יום וכן יצא מהמערה באותו יום
לפי מה שהבני בסוגיא זו המעיין בב"י וב"ח לכו"ע פסקו אז מלמות רק השאילה איך עושים "זכר" או "כנגד" לאבילות כלומר האם 33 יום כנגד 33 יום שנפטרו ומורידים שבתות ר"ח וחוה"מ פסח וא"כ זה לא ממש באותם ימים שנפטרו או שעושים ממש על אותם ימים ודו"ק
בדלותי לא הבנתי את האומרים כן, הרי אם ביום זה פסקו מלמות, רק לאחר מכן הלך ר"ע לדרום והעמיד תלמידים, כמפורש בגמרא שביני וביני 'היה העולם שמם', ופשטא דמילתא שהלך ולימדם עד ששימשו כל צרכם ואז סמכם, ואין שום הכרע מהלשון 'ואז סמך ר"ע תלמידים אחרים' לומר שעשה כן תיכף ומיד ובאותו היום. גם דברי מהרח"ו שהבאתי לעיל מדרוש י"ב מוכיחים שלא תלה מהרח"ו טעם השמחה בכך שבאותו יום נסמך רבי שמעון.
אשמח להחכים בנושא, אם יש מקור בזוהר ליום פטירת רשב"י. לכל הפחות אוכל לומר שבאדרא זוטא לא מוזכר תאריך.
איזכור בין חכמי אשכנז שהוא הילולא דרשב"י כבר נמצא בחיי אדם (שנלב"ע קודם שנולד הערוה"ש), אבל בכגון דא אמרו, רבי לא שנאה רבי חייא מנא ליה, ואם בדורות הקודמים לא נמצא שום מקור לזה שהוא פטירת רשב"י, ולא הב"י ולא האר"י וגוריו מסרו כן, והלא הם היו סמוכים ונראים לציון הקדוש, ועוד ידענו מה שמעיד החיד"א במראית העין שבימיו כבר פשטה האמירה שהוא יום הילולא דרשב"י והוא תולה זאת בטעות הדפוס, אם כן א"צ לפנים שהחיי"א והערוה"ש ממרחק הביאו לחמם ע"פ השמועה שפשטה, אבל אינם מקור מוסמך יותר מדבריו מהרח"ו ובני דורו שלא תלו שמחת ל"ג בעומר בפטירת רשב"י.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אב חי
- אבי אב
- אבינועם
- אבן בוחן
- אבקש
- אברך
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אודי הררי
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורח
- אורי
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- איד
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי13
- אל'יהו
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמתע חסיד
- אני יודע
- אנשיל
- ארז בלבנון
- ארנפלד
- ארצישראל
- בדליג
- בחור חשוב
- בינה לעתים
- בית תפילה
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן שמן
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- ברנש
- גבעוניסט
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גלגולים
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד או
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דור דור
- דור ודור
- דיסקיט
- האיש השרוי בשמחה
- הבנש"ק
- הגיגי קודש
- הגראי"ש
- הולפסונער
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הישיביש
- הכהן
- הכרמי
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- הלכתא למשיחא
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הפורט התשיעי
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרב קותי
- הרב שלמה מבית שמש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- חד צורבא
- חוקר תורני
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חם ליבי
- חנני
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חפץ לזכות אחרים
- חריף ובקי
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יגיעת התורה
- יהודי וזהו
- יהודי ח
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף ברנדויין
- יוסף חיים פנחס
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- ימה של תורה
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יצחקוש
- יש מאין
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- יששכר חמור גרם
- יתרון האור
- כותב
- כלפי לייא
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- לי נראה
- ליבי בתורתך
- ליטאי כבד
- למדן צעיר
- למה זה תשאל לשמי?
- מאירלה
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מושב טוב
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממלמדי השכלתי
- מנורה בדרום
- מרדכי זנגר
- משה אמת ותורתו אמת
- משה נ
- משה פיק
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- נאמן
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נחום
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נריה
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עורך תורני
- עושה פלא
- עמך
- ענף מעצי היער
- עץ החיים
- פותח שערים
- פפא
- פרידנזון
- צדק ומשפט
- צמא דעת
- צפנת פענח
- צריך ביאור
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קרית מלך
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב בת״ת
- רב פאל
- רבי דוד
- רימון
- רפאל ממודיעין
- רפאלי
- רפי סמוטני
- ש.ב.ה.
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שיל"ת
- שלמה ו.
- שלמה וינר
- שמואל יעקובזון
- שמואל51
- שמחנו
- שמעון ן' יוסף
- שעיה מעשרות
- שקדן וחוקר
- תורת הישיבה
- תורת חסד
- תורתו
- תלמיד אחד
- תמיד בשמחה
- תתאה גבר
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
בהעלותך
על מה השמחה ביום השבת