- הודעות
- 711
- תודות
- 2,843
- נקודות
- 196
ולא יבואו לראות כבלע את הקודש [ד כ]
עיין בפנים יפות עה''פ ונתנו עליו כסוי עור תחש וגו' ושמו בדיו [ד ו] שכתב שאע''פ שהיו הבדים תמיד בתוך הטבעות כיון שיש איסור להסירם, אבל היה יכול לנתקם בתוך הטבעות לכאן ולכאן, והטעם כיון שהבגדי שרד היה מכסה הארון מלמעלה ועל כל צדדיו משמע שהיה הכלי בלוי מכל צדדיו בתוך הלבוש וכדי שלא יעכבו הבדים את הלבוש היה צריך לעשות נקבים בתוך הלבוש שיכנסו בהם הבדים, ולכן היה עשוי באופן שיוכלו לזוז את הבדים כדי כשמכסים הארון יכניסו הבדים בתוך הנקב ואז מזיזים הבדים עד שבצד השני שהשוו הבדים להארון וכך מכסים הארון ומכניסים הבדים בתוך הנקבים שבצד השני עיי''ש בדבריו, ומבואר שלא היה איסור לראות כבלע את הקדש על הבדים שהיה מחוץ להכיסוי, אע''ג דגם הבדים קדוש בקדושת כלי שרת ויל''ב
ובאמת דבתוס' יומא עב. מבואר וז''ל ועוד שמעתי מקשים דבשעת סילוק מסעות כתיב ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה והורידו את פרוכת המסך וכסו בה את ארון העדות וגו', עד ופרשו עליו בגד כליל וגו' עד ושמו בדיו משמע דבנסוע המסעות היו משימין אותן בדים וקשה והא כתיב לא יסורו ממנו וכו' ויותר היה נראה לפרש דהאי ושמו בדיו היינו שמושכין הבדים לצד חוץ להיות נראין בולטין בפרוכת כמין שני דדי אשה עכ''ל, ומשמע דגם בשעת המסעות היה דין שיהא הבדים בולטין לחוץ, ובאמת דקצת צ''ב דמצד אחד היו מכסין הארון עם הפרוכת והלא זה פשוט שלא עשו בו נקבים, וא''כ מהו הציור שעשו נקבים בכיסוי כדי שיכנסו הבדים, ומאידך הלא הפרוכת היה מכסה כל אורך הבדים שהרי לא היה בו נקב וצ''ב
עיין בפנים יפות עה''פ ונתנו עליו כסוי עור תחש וגו' ושמו בדיו [ד ו] שכתב שאע''פ שהיו הבדים תמיד בתוך הטבעות כיון שיש איסור להסירם, אבל היה יכול לנתקם בתוך הטבעות לכאן ולכאן, והטעם כיון שהבגדי שרד היה מכסה הארון מלמעלה ועל כל צדדיו משמע שהיה הכלי בלוי מכל צדדיו בתוך הלבוש וכדי שלא יעכבו הבדים את הלבוש היה צריך לעשות נקבים בתוך הלבוש שיכנסו בהם הבדים, ולכן היה עשוי באופן שיוכלו לזוז את הבדים כדי כשמכסים הארון יכניסו הבדים בתוך הנקב ואז מזיזים הבדים עד שבצד השני שהשוו הבדים להארון וכך מכסים הארון ומכניסים הבדים בתוך הנקבים שבצד השני עיי''ש בדבריו, ומבואר שלא היה איסור לראות כבלע את הקדש על הבדים שהיה מחוץ להכיסוי, אע''ג דגם הבדים קדוש בקדושת כלי שרת ויל''ב
ובאמת דבתוס' יומא עב. מבואר וז''ל ועוד שמעתי מקשים דבשעת סילוק מסעות כתיב ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה והורידו את פרוכת המסך וכסו בה את ארון העדות וגו', עד ופרשו עליו בגד כליל וגו' עד ושמו בדיו משמע דבנסוע המסעות היו משימין אותן בדים וקשה והא כתיב לא יסורו ממנו וכו' ויותר היה נראה לפרש דהאי ושמו בדיו היינו שמושכין הבדים לצד חוץ להיות נראין בולטין בפרוכת כמין שני דדי אשה עכ''ל, ומשמע דגם בשעת המסעות היה דין שיהא הבדים בולטין לחוץ, ובאמת דקצת צ''ב דמצד אחד היו מכסין הארון עם הפרוכת והלא זה פשוט שלא עשו בו נקבים, וא''כ מהו הציור שעשו נקבים בכיסוי כדי שיכנסו הבדים, ומאידך הלא הפרוכת היה מכסה כל אורך הבדים שהרי לא היה בו נקב וצ''ב