ישעיהו מנחלת דן

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
1,234
תודות
3,148
נקודות
339
קיי''ל עצרת יש לה תשלומין כל ז' ויש לשאול האם זה רק לקרבנות הראיה המחויבים על כל יחיד שמזה נהגו לעשות זכר לעליה לרגל בימי התשלומין (וראוי לעשות גם זכר לשמחה לפני ה') או שגם לקרבן שתי הלחם יש תשלומין כל ז' ובפשטות אין לחלק וצ''ע
 
קיי''ל עצרת יש לה תשלומין כל ז' ויש לשאול האם זה רק לקרבנות הראיה המחויבים על כל יחיד שמזה נהגו לעשות זכר לעליה לרגל בימי התשלומין (וראוי לעשות גם זכר לשמחה לפני ה') או שגם לקרבן שתי הלחם יש תשלומין כל ז' ובפשטות אין לחלק וצ''ע
למוספין אין תשלומין ולכאו' ה"ה לשתי הלחם.
 
נשמח למקור לדין שכתבת
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כו עמוד א
תפלה במקום קרבן היא, וכיון דעבר יומו בטל קרבנו;
רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ח
ואינן חייבין להקריב השאר למחר או למועד אחר אלא כל קרבן צבור שעבר זמנו בטל קרבנו, (עי' במקו"צ של 'פרנקל' שציינו לתו"כ אמור יב ט, ירושלמי סוכה פ"ד ה"ו, ספרי פינחס קמה).
ומנין לך ששתי הלחם כמוספין
לא התכוונתי שהם קרבן מוסף, אלא שלגבי תשלומין לכאו' דינם שווה, מצינו תשלומין רק לקרבנות היחיד בחג.
הלא התורה מזכירה אותם כבסיס לחג ממושבתיכם תביאו לחם תנופה וגו' וקראתם בעצם היום הזה
זה סיבה שלא יהא להם תשלומין.
 
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כו עמוד א
תפלה במקום קרבן היא, וכיון דעבר יומו בטל קרבנו;
רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ח
ואינן חייבין להקריב השאר למחר או למועד אחר אלא כל קרבן צבור שעבר זמנו בטל קרבנו, (עי' במקו"צ של 'פרנקל' שציינו לתו"כ אמור יב ט, ירושלמי סוכה פ"ד ה"ו, ספרי פינחס קמה).
זה בסתמא בקרבנות שבת ור''ח ואין ראיה לקרבנות שבועות שמפורש בהם השלמה
לא התכוונתי שהם קרבן מוסף, אלא שלגבי תשלומין לכאו' דינם שווה, מצינו תשלומין רק לקרבנות היחיד בחג.
מנין לך ? מצינו תשלומין באופן כללי
זה סיבה שלא יהא להם תשלומין.
לא חושב, עצם חג השבועות הוא הבסיס ומהקש לחג המצות ילפינן תשלומין אפילו שכמובן לכתחילה בעצם היום הזה כל הקרבנות בין יחיד בין ציבור
 
זה בסתמא בקרבנות שבת ור''ח ואין ראיה לקרבנות שבועות שמפורש בהם השלמה
הירו' מדבר בניסוך המים והתו"כ לגבי מוספי חג הסוכות, (לש' הרמב"ם כל קרבן ציבור, אבל מסתמא זה לא מקור בשבילך...).
מנין לך ? מצינו תשלומין באופן כללי
לשון המשנה (חגיגה ט) מי שלא חג ביו"ט הראשון של חג חוגג את כל הרגל ויו"ט האחרון של חג, חג פי' קרבנות חגיגה, עי' גם מו"ק כד וחגיגה יז אין מקור יותר מאשר קרבנות יחיד.
 
הירו' מדבר בניסוך המים והתו"כ לגבי מוספי חג הסוכות, (לש' הרמב"ם כל קרבן ציבור, אבל מסתמא זה לא מקור בשבילך...).
בסוכות (וכן בפסח) שכל יום יש מוספים אחרים מובן שלא משלימים אבל בשבועות שבתשלומים אין חיובים חדשים י''ל שאפשר
לשון המשנה (חגיגה ט) מי שלא חג ביו"ט הראשון של חג חוגג את כל הרגל ויו"ט האחרון של חג, חג פי' קרבנות חגיגה, עי' גם מו"ק כד וחגיגה יז אין מקור יותר מאשר קרבנות יחיד.
שוב המשנה מדברת בחגיגה של פסח וסוכות כמבואר מלשונה כל הרגל ואין ראיה לשבועות
 
המקור של עצרת זה היקש לחג המצות.
אמת אבל לגבי עצם החידוש ששבועות מתרחב לז' ימים ולא בהכרח לפרטי דין קרבנות הציבור שיש שם ואין כאן
סתם בתור העלאת אפשרות?
לא אלא בתור דין תשלומין שאין סיבה לומר שהוא רק ביחיד אלא שי''ל שבציבור מאחר ויש חדשים כל יום אין טעם להשלים ובשבועות שאין יש להשלים וצ''ע
 
שוב העירוני שיש להוכיח מהא דדוחה שבת דאין לו תשלומין ושוב הראוני תו''כ מפורש שאין לו תשלומין ודברים שהצעתי טעות היו בידי וכשם שקבלתי שכר על הדרישה וכו
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון