כיון שאיננו רוצים לומר שמרן הגרי"ג שקרן ח"ו (ועוד ביום השנה לפטירתו), וכיון שאיננו רוצים לומר שהוא מעולם לא ראה את המכתב של מרנן הקה"י והרב שך,
מוכרחים אנו לומר שכוונתו כמו שביארה הרב @עוזי ומגני שהיא גזירה משום עמי הארץ, וכפי שכתבו מרנן במכתבם להדיא.
הגרי"ש ודאי ידע על האפשרות להקריב קרבן פסח, ושתי הלחם ושאר "מקרים דומים", ובכל אופן לא התיר אלא רק לזק"א.
ולגוש"ע - הנידון - לעדות דודך הדייקן - היה האם נכון להעיף מהכולל, ועל זה הייתה התשובה.
הנידון לא היה האם זה נכון הלכתית, ולא על זה הייתה התשובה.
אבל כיון שהראש כולל הזה לא מעיף מדברי לשה"ר, (כמו כל ראשי הכוללים הרוצים להחזיק מעל 10 אברכים בכולל...),
הרי שאין לו סיבה להעיף את העולה להר.
נפלא.
מהיום כל אחד עושה מה שמתחשק לו, ואם רב אומר אחרת - הקב"ה יאמר לו לעת"ל "לא יפה עשית".
מהכרות קרובה עם כמה וכמה אנשים כאלו, זה מתחלק לכמה קבוצות.
1. אנשים מוזרים לכשעצמם, הרבה לפני שהחלו לעסוק בפולמוסים השונים, לפעמים אף בתור ילדים.
2. אנשים שמחפשים תשומת לב ובלי היציאה מהמסגרת המקובלת הם מרגישים אפורים.
3. אנשים שמרגישים 'כבולים' כשהם עושים כמו כולם, הם רוצים עצמאיות, וכדי להיות עצמאי חייבים להיות שונה.
4. אנשים שעושים זאת רק כי זה מה שיצא להם.
מטבע הדברים האלו של שלושת הסיבות הראשונות הם רוב האנשים, ולכן הסגנון שאתה מצייר הוא בערך רבע, או פחות, מכלל הציבור המוזר הזה.
