תגובות חדשות באשכול זה נשלחות לאישור מנהל
דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום
והגרי''ג ענה שאין זה גזירה אלא שכך אמרו לעמי הארץ ע''כ]
כיון שאיננו רוצים לומר שמרן הגרי"ג שקרן ח"ו (ועוד ביום השנה לפטירתו), וכיון שאיננו רוצים לומר שהוא מעולם לא ראה את המכתב של מרנן הקה"י והרב שך,
מוכרחים אנו לומר שכוונתו כמו שביארה הרב @עוזי ומגני שהיא גזירה משום עמי הארץ, וכפי שכתבו מרנן במכתבם להדיא.
ומהם אפשר ללמוד למקרים דומים
הגרי"ש ודאי ידע על האפשרות להקריב קרבן פסח, ושתי הלחם ושאר "מקרים דומים", ובכל אופן לא התיר אלא רק לזק"א.
דודי הוא דייקן גדול והוא אמר בהאי לישנא בל' בערך כזו 'אז מה אתה רוצה' ותאר שלא הבין בכלל את ההו''א של העפה מהכולל
ולגוש"ע - הנידון - לעדות דודך הדייקן - היה האם נכון להעיף מהכולל, ועל זה הייתה התשובה.
הנידון לא היה האם זה נכון הלכתית, ולא על זה הייתה התשובה.
לדעתי צריך להעיף את מי שמדבר לה''ר...
אבל כיון שהראש כולל הזה לא מעיף מדברי לשה"ר, (כמו כל ראשי הכוללים הרוצים להחזיק מעל 10 אברכים בכולל...),
הרי שאין לו סיבה להעיף את העולה להר.
והנה לא ראינו אצל החכמים שדרשו את המקדש בימי דוד ונענשו במגפה נוראה על כך
ובמדרש לעת''ל הקב''ה אומר לצדיקים לא יפה עשיתם שדרשתם לתורתי ולא דרשתם למלכותי
נפלא.
מהיום כל אחד עושה מה שמתחשק לו, ואם רב אומר אחרת - הקב"ה יאמר לו לעת"ל "לא יפה עשית".
קודם כל גילוי דעת: אני לא שייך בשום אופן לאותו סגנון אנשים.
אספר לך אני את המציאות (כפי שנראת לי מתוך הכרות קרובה עם הסגנון)
יש אנשים שקשה להם להם ללמוד א' ולעשות ב'
הם אנשים עם אופי מאד 'למעשה'
כל הברקה או רעיון צריכים לרדת עד 'למעשה'
הם לא תמיד יעשו כמו השיטה המוזרה
אתה תמיד תפגוש אותם בשיטה המוזרה
באמת קשה להם לעשות מה שהם לא מבינים
הם ינחמו עצמם בשו''ע סי' א' הנ"ל
האמת כנראה שצריך להתגבר ולעשות מה שנכון לעשות
ולהבין שהמחשבה שלך חזקה מספיק גם אם לא מתאפשרת 'למעשה'
מהכרות קרובה עם כמה וכמה אנשים כאלו, זה מתחלק לכמה קבוצות.
1. אנשים מוזרים לכשעצמם, הרבה לפני שהחלו לעסוק בפולמוסים השונים, לפעמים אף בתור ילדים.
2. אנשים שמחפשים תשומת לב ובלי היציאה מהמסגרת המקובלת הם מרגישים אפורים.
3. אנשים שמרגישים 'כבולים' כשהם עושים כמו כולם, הם רוצים עצמאיות, וכדי להיות עצמאי חייבים להיות שונה.
4. אנשים שעושים זאת רק כי זה מה שיצא להם.
מטבע הדברים האלו של שלושת הסיבות הראשונות הם רוב האנשים, ולכן הסגנון שאתה מצייר הוא בערך רבע, או פחות, מכלל הציבור המוזר הזה.
 
דעת האדמור מאמשינוב על העליה להר הבית
תגובת בן האדמו"ר על הפרסום הנ"ל לכתב אריה ארליך
"נדהמנו מהוצאת הדברים של הרבי שליט"א בנושא הר הבית מהקשרם. הרבי לא התיר חלילה לעלות להר בניגוד לדעת כל הפוסקים. לקחו שיח הלכתי פנימי שנערך בביתו של הרבי לפני שנה, שפורסם בעלון פנימי של החסידות ונועד לאלו שמבינים את סוג התשובות של הרבי, ובחוסר יושר פרסמו זאת כביכול הרבי מתיר או מורה לעלות להר הלכה למעשה, דבר שמעולם לא עלה על דעתו.

"בוודאי שלא מדובר בהיתר מעשי או רעיוני לעלות להר הבית אלא בליבון הלכתי פנימי, שבו הרבי גם מביע את דעתו נגד מעשים כמו הנפת שתי הלחם בהר הבית שלא כדעת ההלכה. דעת הרבי כדעת כל הפוסקים שבזמן הזה אין להתיר עלייה להר הבית למעשה, דבר שעלול להוביל בקלות לידי איסור כרת ח"ו".
 
הרצון להיות מוזר ולפרוש מן הציבור
וכמו שכתבתי במקום אחר
אל תהיה צודק תהיה חכם
לא ראינו אצל החכמים שנהגו כן
כנראה שיש סיבה לכך
אני אישית נוהג כדעת רבותיי, שאיסור חמור של כרת כרוך בעלייה להר הבית ואין לנו אפשרות לצערנו לעלות לשם כיום. אמנם, חובה למחות מחאה נמרצת על פרשנות חשדנית שכזו באנשים כשרים, שלמדו את הסוגיות לא פחות ממך (ומסתמא יותר), וכל מטרתם מעיקרא וכעת היא לקיים רצון ה'.
 
חובה למחות מחאה נמרצת על פרשנות חשדנית שכזו באנשים כשרים, שלמדו את הסוגיות לא פחות ממך (ומסתמא יותר), וכל מטרתם מעיקרא וכעת היא לקיים רצון ה'.
המדובר היה על אברך הכולל מהציבור החרדי שפרש מדרכי הציבור ועלה להר הבית [ ולא ולא להקריב שתי הלחם שטומאה הותרה בציבור..]
גם אם למד את הסוגיא, ויצא לו אחרת, לא היה לו לעשות למעשה, אף אם בטוח שזה רצון ד', מהטעמים למעלה..
אם יש אנשים שנולדו בקהילה ששם הרב הורה שמותר ואין בעיה בכך שיבוסם לו לא באתי בטענה עליו
 
א"א לקרוא. יש צילום יותר ברור?
ועוד, מה יהיה אם יאמרו לך שהגרמ"פ התיר, כעדות הרב טנדלר חתנו, אני משער שגם בעיניך הוא כן ברמתם וגדולתם, במידה ותאומת עדות זו בעיניך, אז הכל בסדר מבחינתך?
לגבי ענין ששאר גדו"י התבטאו עליו בחריפות, צריך עדות יותר מוסמכת
[כו"כ מטענותיו של הרב הנ"ל בשם חותנו הוכחשו ע"י גדולים ומקורבים ממנו, וד"ב]
 
בלת"ק יש לי שאלה שמנקרת במוחי זמן רב..

לאחר שכולם מסכימים שגם צמוד לאבני הכותל הוא מחוץ להר הבית.

אז מדוע שצמוד לכותל מצדו השני לכו"ע הוא הר הבית ולא העזרה כי ברור שהעזרה לא היתה צמודה לקירות הר הבית..
אז לפחו נתיר לעלות בצמידות לכותל כמובן לאחר טבילה כדת וכדין?
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
תגובת בן האדמו"ר על הפרסום הנ"ל לכתב אריה ארליך
תגובה שאומרת הכל.

האדמו"ר התיר עלייה להר הבית.

בן האדמו"ר מפחד מהתוצאות ומתנסח בכל מיני ניסוחים אשר אין בו שום אמירה שחוזר בו או מכחיש את ההיתר.
 
בלת"ק יש לי שאלה שמנקרת במוחי זמן רב..

לאחר שכולם מסכימים שגם צמוד לאבני הכותל הוא מחוץ להר הבית.

אז מדוע שצמוד לכותל מצדו השני לכו"ע הוא הר הבית ולא העזרה כי ברור שהעזרה לא היתה צמודה לקירות הר הבית..
אז לפחו נתיר לעלות בצמידות לכותל כמובן לאחר טבילה כדת וכדין?
כולם מודים שיש מקומות מסויימים שמעיקר הדין מותרים, אך גדרו גדר שלא לעלות כלל.
 
כי יש מקומות שזה כרת, ואין דרך העולם שנכנסים שני צעדים ויוצא מיד אחורה,
וכנראה סוברים שלדבר על כרת זה יותר מרתיע את האנשים.
כמדומני שזה נולד, בגלל שבפוסקים היה דיון אם בכלל יש איסור או לא (מח' הראב"ד והרמב"ם) ובזה הכריעו שיש חשש כרת.

בכל מקרה, צריך להפנות השאלה לרבנים שחותמים על הכרוזים למה בחרו בנוסח כזה.
 
אז הדר קו' לדוכתיה מה עניין הכרת להר הבית
אם נכנס בטומאה היוצאה מגופו הוא כרת, ולכאו' אם נסע באוטובוס עם המטמאים גם נטמא כמותם.
ומלבד איסור רודף, ולפני עיוור שידוע יסוד הרב מפוניבז' שזה חלק מהעבירה וממילא יש בזה ענין כרת.
וגם כיוון שלא באמת יודעים מקום העזרה לפו"ר. (ויש כאלו שטוענים שהם יודעים, אבל אדם עם טיפה שכל לא נכנס לסכנה בדבר כזה שאין בו שום טעם, ואדרבה יש הרבה טעמים שלא!)
וכמובן יש ענין של גדר של גדולי ישראל, ופורץ גדר ישכנו נחש!
 
גם יש להקשות למה לקרוא לזה חשש כרת יום מלשבת קודש והרי יש בזה גם מצוות לקיים כמו בשבת

אם נכנס בטומאה היוצאה מגופו הוא כרת,
טעות הוא הכי הרבה בלאו דלוא יטמאו

ולכאו' אם נסע באוטובוס עם המטמאים גם נטמא כמותם.
גם טעות מוחלטת

גם לגור בא''י זה איסור רודף לפי החשבון שלך

וגם כיוון שלא באמת יודעים מקום העזרה לפו"ר
מי שלא למד באמת לא יודע

לא זכיתי למצוא טעם במשפט הזה הלא בית ה' הוא ומקום שכינתו וכבודו

וכמובן יש ענין של גדר של גדולי ישראל,
זה הדבר היחיד שיש בו מה לשמוע
 
וגם כיוון שלא באמת יודעים מקום העזרה לפו"ר.
שוב צמוד לכותל בצידו השני זה באופן ברור לא העזרה.
אם אנחנו בטוחים שהכותל הוא הקיר של הר הבית.

אם נכנס בטומאה היוצאה מגופו הוא כרת,
כוונתי לאחר שטבל כמובן
וכמובן יש ענין של גדר של גדולי ישראל, ופורץ גדר ישכנו נחש!
דברתי על עיקה"ד.

כזה שאין בו שום טעם,
מה העניין ללכת לכותל?

אם להר הבית חייבים טבילה כנראה שהוא מקום יותר קדוש מהכותל
אז למה שאין בו טעם?
 
שוב צמוד לכותל בצידו השני זה באופן ברור לא העזרה.
אם אנחנו בטוחים שהכותל הוא הקיר של הר הבית.


כוונתי לאחר שטבל כמובן

דברתי על עיקה"ד.


מה העניין ללכת לכותל?

אם להר הבית חייבים טבילה כנראה שהוא מקום יותר קדוש מהכותל
אז למה שאין בו טעם?
ברור שיש טעם, וברור שהוא יותר קדוש (מה השאלה בכלל?),
וגם אפשר שיש בזה קיום כמה מצוות, כמו שכתב הרב ישראל אריאל שליט"א,
אבל הכל זה מעלות ומצוות קיומיות, ולא שום גדר הלכתי של חיוב, ולכן כיון שיש חששות לכניסה באיסור מחמירים בזה.
הדיון הוא לא תיאורטי האם אפשר להיכנס צעד אחד, כי ברגע שמתירים אנשים עולים הרבה יותר, למקומות שכבר יש להסתפק בהם, וא"א לתת דבריך לשיעורים במקום שאין שום גדרות וכד', מלבד הענין שגורם לשוטרים ללוות אותו בטומאה.
 
גם יש להקשות למה לקרוא לזה חשש כרת יום מלשבת קודש והרי יש בזה גם מצוות לקיים כמו בשבת


טעות הוא הכי הרבה בלאו דלוא יטמאו


גם טעות מוחלטת


גם לגור בא''י זה איסור רודף לפי החשבון שלך


מי שלא למד באמת לא יודע


לא זכיתי למצוא טעם במשפט הזה הלא בית ה' הוא ומקום שכינתו וכבודו


זה הדבר היחיד שיש בו מה לשמוע
אני לא מתכנן להתווכח איתך כי אסור לי לרדת לשם... (כמו שאסור לעלות להר הבית, יש מקומות שאסור לרדת אליהם...) אבל אני יענה רק על אחד מהסילופים ההלכתים שלך. חוץ מטענת הסטיפלער על כך שזב צריך ז"נ. וכו' הדין הוא שמטמאים באבן מסמא בנדה וכדומה.
שוב צמוד לכותל בצידו השני זה באופן ברור לא העזרה.
אם אנחנו בטוחים שהכותל הוא הקיר של הר הבית
כפי שאמרת דוקא מה שאנו בטוחים, ואיך נדע בדיוק, במיוחד שהכתלים אינם בגובה שווה לעבר וכו' (שאמנם בפשטות הוא טעם לקולא אך איך נדע מה היה ואיך) וכידוע שהיו שחששו שהוא קיר העזרה.
כוונתי לאחר שטבל כמובן
אבל הקשר לכרת הוא מובן. (כעת איני בסוגיא ומאחר ומעולם לא היה חשש למעשה לא למדתיה באופן שכזה, ולכן ייתכן ושגיתי וישעיהו צודק שזה "רק" לאו. הי"ר! אולם אם אכן טעיתי אז נתערבב ענין כרת בגלל החשש של לפני עור, והחשש שלא ידע להיכן יכנס)
בסדר.
מה העניין ללכת לכותל?
להצטער בצער השכינה שנאלצה לגלות ממקומה בגלל הבנים החוטאים. ולכסוף למקום המקדש. אבל אין בכך מצוה אמיתית.
אם להר הבית חייבים טבילה כנראה שהוא מקום יותר קדוש מהכותל
אז למה שאין בו טעם?
ברור שהוא יותר קדוש, אך השאלה כנ"ל האם זה שווה את הסיכון הנורא וההליכה עקום ולא ישר כפי שעשאנו האלוקים.
והרי לנו דברי טעם שכתב א' שממושמע לרבנות הרעשית שפסקה גם היא שאסור הדבר
ברור שיש טעם, וברור שהוא יותר קדוש (מה השאלה בכלל?),
וגם אפשר שיש בזה קיום כמה מצוות, כמו שכתב הרב ישראל אריאל שליט"א,
אבל הכל זה מעלות ומצוות קיומיות, ולא שום גדר הלכתי של חיוב, ולכן כיון שיש חששות לכניסה באיסור מחמירים בזה.
הדיון הוא לא תיאורטי האם אפשר להיכנס צעד אחד, כי ברגע שמתירים אנשים עולים הרבה יותר, למקומות שכבר יש להסתפק בהם, וא"א לתת דבריך לשיעורים במקום שאין שום גדרות וכד', מלבד הענין שגורם לשוטרים ללוות אותו בטומאה.
ולפחות שכר שיחה נאה יש כאן!
 
ברור שיש טעם, וברור שהוא יותר קדוש (מה השאלה בכלל?),
וגם אפשר שיש בזה קיום כמה מצוות, כמו שכתב הרב ישראל אריאל שליט"א,
אבל הכל זה מעלות ומצוות קיומיות, ולא שום גדר הלכתי של חיוב, ולכן כיון שיש חששות לכניסה באיסור מחמירים בזה.
הדיון הוא לא תיאורטי האם אפשר להיכנס צעד אחד, כי ברגע שמתירים אנשים עולים הרבה יותר, למקומות שכבר יש להסתפק בהם, וא"א לתת דבריך לשיעורים במקום שאין שום גדרות וכד', מלבד הענין שגורם לשוטרים ללוות אותו בטומאה.
מסכים לגמרי.

לא באתי לומר מה לעשות למעשה.
יש שלל סיבות למה לא לעלות.

רציתי רק לדעת מה מעיקה"ד
 
כידוע שהיו שחששו שהוא קיר העזרה.
אם זה קירות העזרה אז רחבת הכותל היא הר הבית.
ועד כמה שאנו בטוחים שזה קירות הר הבית אז הצד השני בהכרח הר הבית כי לכו"ע היה קודם הר הבית ואח"כ העזרה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון