מהבחינה הזו זה ודאי טוב, אבל האם לא נצרך שיהיו קצת בבית עם המשפחה?
ידוע,
ברור שאם כופים אותם ללכת זה לא טוב, אבל אם הם רוצים בגלל הממתק וכדו' זה השחרור שלהם בדרך כלל. וחוצ"מ עפ"י רוב המתמידים הוא בערך שעה ויש מספיק זמן להשתחרר.
האמת שאני שואל זאת בעקבות שביקשו ממני לפתוח כזה דבר, ועיקר החשש שלי זה ילדים שיבואו לשם רק בגלל האחרים...
זה שאלה שכל ילד צריך לדון לגופו, כי יש כאלו שצריכים תמריץ ויש כאלו שבאמת זה קשה, אולי תדרוש הסכמה של ההורים בכתב, וכדו' ותנסה לברר אצל ההורים לגבי כל ילד.
הורי ילדי הת"ת שבו אני מלמד ביקשו זאת ממני, ודי ברור לי שישנם ילדים שזה לא יועיל להם ויתכן מאוד שאף יזיק, ובגלל זה אני מסתפק.
אני לא מכיר הרבה הורים שיעמדו עיקשים מול תחנוני הילד...
אז אל תגלה להם מה דיברת עם ההורים, ובכל אופן ודאי ראוי לשאול את המנהל והמלמדים (יותר מחו"ר הפורום שלא מכירים את המקרה הספציפי)
מכניסין את התינוקות להתלמד כבן שש כבן שבע לפי כח הבן ובנין גופו ופחות מבן שש אין מכניסים אותו ומכה אותן המלמד להטיל עליהם אימה ואינו מכה אותם מכת אויב מכת אכזרי לפיכך לא יכה אותם בשוטים ולא במקלות אלא ברצועה קטנה ויושב ומלמדן כל היום כולו ומקצת מן הלילה כדי לחנכן ללמוד ביום ובלילה ולא יבטלו התינוקות כלל חוץ מערבי שבתות וימים טובים בסוף הימים ובימים טובים אבל בשבת אין קורין בתחלה אבל שונין בראשון ואין מבטלין התינוקות ואפילו לבנין בית המקדש.
לדברי הרמב"ם זה אמור להיות כבר בת"ת (שילמדו עד מאוחר)?
נכון, במציאות זה לא אפשרי בדורנו
בילדותי היו צריכים היה איזה מסגרת של לימוד כל הש"ס משניות בשנה
יש גם "ישיבת ערב" (לבחורים קצת יותר גדולים).
איך עושים את זה ?
?!
אני חושב שגם הילד לא ילמד שעה או שעה וחצי בשביל לקבל איזה ממתק. הוא מבין (כשהוא כבר לא בן 5-6, קצת יותר) שיש ערך ללימוד.
הדברים קצת ארוכים ובעצם מהוים את הבסיס של המושג חינוך, אני אנסה להסביר מעט,
אם לילד יש הורים ומחנכים, מדוע שיחיה במצב של דיעבד...?!
