שלח קושיא: איך הגיע הפסוק מחטא המרגלים לחטא העגל?

[התורה]

"וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (במדבר י"ד, כ').

פשוטו של מקרא מורה כי הכרזה זו של הקב"ה נאמרה למשה רבינו אך ורק כאן, בעיצומו של חטא המרגלים.

אולם, המדרשים הופכים את הקערה על פיה: בשמות רבה (כ"ט, ז') מובא דרש על הפסוק בישעיהו: "'אני אסבול' – בעגל, 'ואמלט' – שנאמר: ויאמר ה' סלחתי כדברך". וכך מפורש עוד יותר בילקוט שמעוני (במדבר, רמז תשמ"ג) שעל המתנתו של משה בחטא העגל אמר לו הקב"ה: "סלחתי כדברך".

ומכאן הבחנה צועקת: כיצד מייחסים חז"ל את הפסוק "סלחתי כדברך" לחטא העגל, בשעה שפסוק זה נכתב בכלל רק בפרשת שלח, על חטא המרגלים? היכן מצינו בתורה מקור או רמז לכך שהקב"ה אמר למשה לשון זו במעשה העגל?​

 

[התורה]

חזקוני במדבר י"ד:כ'
סלחתי – פעם אחת במעשה העגל ויתרתי להם אבל עכשיו לא אסלח להם אבל אפרע מהם.

 

[התורה]

הרבנים @אברך מישיבת מיר @הצעיר שבחבורה יש לכם תירוצים בקושיא זו ?
וכן שאר חו"ר הפורום דפה

 

[הצעיר שבחבורה]

הרבנים @אברך מישיבת מיר @הצעיר שבחבורה יש לכם תירוצים בקושיא זו ?
וכן שאר חו"ר הפורום דפה

לחץ כדי לכווץ...

דעת זקנים מבעלי התוספות פרשת שלח

ויאמר ה'. על ששנינו שנתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל ביום הכפורים ואמר לו סלחתי כדבריך ולכך הוקבע אותו יום למחילה ולכפרה לדורות מקשים העולם היכן מצינו שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה סלחתי כדברך במעשה העגל אלא כאן במרגלים. וי"ל דהאי קרא אדלעיל קאי וה"ק כאשר נשאת לעם הזה ממצרים ועד הנה אז אמרת סלחתי כדבריך וכן סלח נא לעמך ועוד י"ל כדברך משמע כאשר בקשת ממני שאסלח להם עתה כמו שנשאתי להם ביציאת מצרים בעשיית העגל וא"כ גם שם אמר סלחתי:​

 

[הצעיר שבחבורה]

שיטה מקובצת מסכת בבא קמא דף פב עמוד א
ואם תאמר מה שכתוב בסדר עולם שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה סלחתי כדבריך על מעשה העגל והלא על מעשה מרגלים כתיב האי קרא בשנה שניה. ואומר ר"י שכך רצה לומר בסדר עולם שבשנה אחרת על מעשה מרגלים אמר לו הקדוש ברוך הוא סלחתי כדבריך ביום הכפורים שהוא יום סליחה כדכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם והיינו דכתיב אחר שלוח המרגלים וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה ביום הכפורים של אשתקד שאז למדו י"ג מדות בקבלת לוחות אחרונות.
וה"ר רבי יהודה ן' ה"ר ר' י"ט מפרש לקרא דכל זה מדברי משה רבנו ע"ה שהיה אומר למקום סלח נא לעון העם הזה כאשר נשאתה להם ביום הכפורים של אשתקד ואמרת לי סלחתי כדבריך. וקשה קצת שהשיבו הקדוש ברוך הוא מיד ואולם חי אני. ואומר רבי יהודה דאורחיה דקרא הוא כענין שמצינו וגם איש היה מתנבא בירמיה. תוספות שאנץ.

ראבי"ה חלק ג - הלכות תענית סימן תתמט
דמשמע שביום כיפורים של שנה ראשונה נאמר לו למשה סלחתי כדבריך [ותימא שהרי מקרא זה נאמר] על מעשה מרגלים בשנה שנייה. ומתרץ רבינו תם דהכי פירושו שבאותו יום אמר לו הקדוש ברוך הוא סלחתי כדבריך לשנה אחרת אחר שילוח המרגלים שהוא יום סליחה כדכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם והיינו דכתיב אחר שילוח המרגלים וכאשר נשאת לעם הזה ביום הכיפורים של אשתקד בלוחות אחרונות שאז למד שלש עשרה מדות בקבלת לוחות אחרונות בפרשת פסל לך.
והרב רבינו יהודה ב"ר יום טוב פירש המקרא כך סלח נא [עתה] כאשר נשאת לעם הזה ביום הכיפורים של אשתקד בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל סלחתי כדבריך:​

 

[הצעיר שבחבורה]

תורת המנחה לסוכות / דרשה פג עמוד 734
ואף על פי שזה נאמר בפרשת המרגלים אין מוקדם ומאוחר בתורה, ובמעשה העגל הוא מקומו ביום הכפורים של שנה ראשונה.

 

[הצעיר שבחבורה]

ר' חיים פלטיאל פרשת שלח
ומתוך זה ניחא הא דמקשין מהא דאמ' בסדר עולם שנתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל בשמחה ביום הכיפורים ואמר למשה סלחתי כדבריך וזה לא מצינו רק בכאן במעשה מרגלים בשנה שנייה אלא מדקאמר ליה משה כאשר נשאת מכלל דמחל ועל זה כת' ויאמר יי סלחתי כדבריך, כלומר אמת שאותן עונות מחלתי כדבריך כמו שאמרת דכדבריך משמע תרי וזהו ממעשה העגל ומתאוננים, ואולם הכא חי אני וגו', כלומר ברם הכא בשבועה שלא אמחול למנאצים אותי כי כל האנשים וכו'.

פירוש הריב"א על התורה פרשת שלח
ויאמר ה' סלחתי כדבריך תי' לפירו' שפרש"י בפ' יתרו שביום כפור של שנה ראשונה נאמר לו סלחתי כדבריך שהרי נודר כאן על ענין המרגלים שהיו בשנה שניה ועוד וכי זו סליחה שאמר לאלתר ואולם חי אני וגו' אם יראו העם הזה וגו' וי"ל שכך אמר משה להקב"ה סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך כאשר נשאת' אשתקד ויאמר ה' סלחתי כדבריך כלו' אמרת ביום כפור לאחר מעשה העגל סלחתי כדבריך וכל זה מדברי משה והשיב לו הקדוש ברוך הוא לא אסלח להם עתה ואולם חי אני וגו' ג"ן:

צרור המור במדבר ד
וי"א ויאמר ה' סלחתי כדבריך. כי זה אמר בענין המרגלים. וכן א"ל הקדוש ברוך הוא אתה אומר לי סלח נא לעון העם הזה. ואני כבר סלחתי כדבריך עון העגל. אבל עון זה א"א כי כל האנשים וגו'. בענין שאע"פ שהפסוק נאמר בעון המרגלים. על מעשה העגל נאמר. כך פירש רבינו משולם ז"ל.​

 

[הצעיר שבחבורה]

גור אריה פרשת עקב
ואמר לו סלחתי כדבריך. אף על גב שלא מצאנו במעשה עגל "סלחתי כדבריך", רק במרגלים (במדבר יד, כ), מכל מקום מוכח מן הכתוב שאמר לו "סלחתי כדבריך", שהרי תמצא שבמ' יום אחרונים כתיב (פסוק כו) "ואתפלל אל ה' ואומר וגו'", ובמ' יום האמצעים לא כתיב התפילה, אלא לכך כתב התפילה במ' יום אחרונים, לפי שהקדוש ברוך הוא אמר "סלחתי כדבריך" במ' יום אחרונים, לכך כתב התפילה מהו שאמר לו הקדוש ברוך הוא עליו "סלחתי כדבריך", ולפיכך הוי כאילו כתיב "סלחתי כדבריך":​

 

[התורה]

אל מעכת"ה המתקרא @הצעיר שבחבורה
חזיתי במענה המפואר והנישא, ותשתומם נפשי שעה חדא מול רוחב היקף מבהיל ועצום אשר כמותו לא חזיתי, איך מי שמכנה עצמו בענווה " @הצעיר שבחבורה " מתגלה כארי בין חכמים וכראש למשבירי בר להאיר נתיבות ואורחות. דבריו הברורים חדים כתער ומושחזים כחצי גיבור, מיוסדים על אדני האמת וערוכים כשולחן וכמנורה הטהורה, בבקיאות נפלאה המיוסדת על דברי הראשונים והאחרונים וכל רז לא אנס ליה בכל חדרי הש"ס והפוסקים. על כן חובה נעימה היא לי לקום ולהודות קבל עם ועדה, ולשבח בריש גלי אשכול כופר זה אשר השקה צמאוני באמרי שפר ובמרגליות יקרות מפנינים ופז, ויהי רצון מלפני אדון כל שיפוצו מעיינותיו חוצה בבריאות השלמה ונהורא מעליא, ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה מתוך הרחבת הדעת ושמחה עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים​

 

[התורה]

זאת תורת העולה עד כה:

א. רבינו תם (שיטה מקובצת ב"ק פ"ב., ראבי"ה ח"ג סימן תתמט): הפסוק נאמר בחטא המרגלים אך כוונתו ליום הכיפורים דאשתקד, שבו קבע הקב"ה את היום למחילה לדורות ובישר למשה שגם בשנה הבאה יסלח להם באותו יום.

ב. ה"ר יהודה ברבי יום טוב (שיטה מקובצת ב"ק פ"ב., ראבי"ה ח"ג סימן תתמט, הדר זקנים ופירוש הריב"א פרשת שלח): המילים "סלחתי כדברך" הן המשך תפילת משה שהזכיר לקב"ה מה שאמר לו בעגל, ותשובת ה' מתחילה רק בפסוק הבא "ואולם חי אני".

ג. בספר חזקוני, בהדר זקנים, ובפירוש רבינו משולם (המובא בצרור המור פרשת שלח): הפסוק הוא תשובת ה' במרגלים אך מוסב על העגל, כלומר: על חטא העגל אני אומר כעת "סלחתי כדברך", אך על חטא המרגלים "חי אני" שלא אסלח עתה.

ד. בפירוש המיוחס לרא"ש (ובדעת זקנים מבעלי התוספות פרשת שלח): הלשון "כדברך" משמעה שהקב"ה נענה לבקשת משה שיסלח להם כעת במרגלים באותו אופן שבו נשא ומחל להם בעבר בעגל, ומכאן שגם שם אמר לו מהות זו של סליחה.

ה. בספר תורת המנחה (סוכות, דרשה פ"ג עמ' 734): ייחוס הפסוק לעגל נשען על הכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה", ואף שנכתב בפרשת שלח, מקומו הכרונולוגי האמיתי הוא בפרשת כי תשא ביום הכיפורים של השנה הראשונה.

ו. הגאון רבי חיים פלטיאל (פרשת שלח): משה הבין מהמילים "כאשר נשאת" שהעוונות הקודמים נמחלו, והקב"ה אישר "סלחתי כדברך" – אמת שאותם שני עונות (העגל והמתאוננים) נמחלו כדבריך, אך כאן במרגלים בשבועה שלא אמחול.

ז. המהר"ל מפראג בספרו גור אריה (פרשת עקב): התורה כתבה את תפילת משה רק ב-40 יום האחרונים מפני שבהם נאמר לו "סלחתי כדברך", ולכן כתיבת התפילה שם נחשבת כאילו נכתבה עמה במפורש ההכרזה עצמה.

ח. בספרים כלי יקר ושפת אמת (על פי רש"י שלח יד, לג): העונש על המרגלים נרמז כבר בעגל ושני החטאים כרוכים יחד, שכן חטא המרגלים ביטל את סנגוריית האמונה של העגל, ולכן המחילה של "סלחתי כדברך" פועלת ומאפשרת למפרע את תיקון שני החטאים.​