איך

ד' מלכים גבורים גדולים היו כמו שפירש רש"י על הפסוק (בראשית י"ד פ"ט) ארבעה מלכים את החמשה - ואף על פי כן נצחו המועטים, להודיעך שגבורים היו, ואף על פי כן לא נמנע אברהם מלרדוף אחריהם, ע"כ. וצריך להבין איך העלה אברהם בדעתו להלחם עם ארבעת המלכים הללו עם קומץ אנשים שהיו לכל היותר 318 איש, ולדעת רש"י...

קין הביא "מפרי האדמה מנחה לה'", ורש"י מבאר שהביא מן הגרוע, ולפי אחת האגדות הביא זרע פשתן. ויש לעיין, הרי במנחות עג: דעת רבי עקיבא שאין מקבלים מן הנכרים אלא עולה. אם כן, כיצד הביא קין קרבן מן הצומח? בפשטות אפשר לחלק בין קרבן של נכרי בבית המקדש לבין מה שבן נח מקריב בעצמו. אלא שזה גופא טעון...

בסנהדרין כט. מבואר שאילו טען הנחש "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין", היתה לו טענת פטור, ורק מפני שלא טען לא טענו עבורו. וצ"ע, הרי מסית לעבודה זרה חייב גם אם המוסת לא עבד לבסוף, וכמבואר במשנה בסנהדרין סז. נמצא שהחיוב הוא על עצם ההסתה, ולא על העבירה שנעשתה בעקבותיה. אם כן, מה מועילה הטענה...

בתחילת הזמן מגיעים עם כוחות ותוכניות. אבל אחרי כמה שבועות נכנסים לשגרה, ולא תמיד ההתלהבות של ההתחלה נשארת. לפעמים הלימוד נעשה כבד יותר, קשה לקום בבוקר, והזמן שעוד לפנינו נראה ארוך מאוד. לקראת זמן חורף, מעניין לשמוע מניסיונם של החברים, מה עוזר לכם לשמור על הכוחות לאורך הזמן? ומה אתם עושים...

אחרי שחיינו במקום גבוה כל החגים לרדת במובן מסויים לימים הרגילים ואני יבהיר אני מתכוון לומר שעצם ההתעסקות בדברים יותר עמוקים נותן לנו הרבה יותר חיבור ועכשיו זה נגמר השאלה איך אפשר להמשיך בצורה המייטבית ושראשי יהיה טפח מעל הקרקע

מיוחד ביותר:

איך ייתכן שנפלו מים מכלי לתוך מקוה שאין בו ארבעים סאה ובכל זאת לא פסלה?

איך ייתכן שאדם יתחייב לשחוט אפילו שהשחיטה אינה חוב? (עיין ש"ך סימן כד ס"ק ב).

ידוע לכולם למשל בסוגיות כמו חזקה רוב ועוד ועוד סוגיות שהם רחבות וכמעט ולא נגמרות - שיש הבדל עצום בין ת''ח שיודעים ללמוד את הפשט בכל סוגיא כזאת בין עם בנדה או בב''ק וכו' - לבין אלו שלא רק שיודעים וכו' אלא גם יודעים להקיף את כל הסוגיות ולזכור אותם ולחיות אותם, אפי' שהם בהיקף עצום, מה שאדם פשוט -...

וביותר שאין כמעט אחרונים שדנו בשאלה קשה זו, שהרי יש חשש יוקרא?

אחת התפילות הכי דומיננטיות בר''ה היא התפילה לגילוי מלכות ה' בעולם, והתפילה הזאת היא תפילה שהחיבור אליה הוא לא טבעי, לא מולד, משהו שהיה צריך לעבוד עליו ולקנות אותו, וגם אז לא תמיד להצליח! מה הם הדרכים לקנות את זה? להתחבר לזה באמת, ולא כהכרח? האם זה הגיוני בכלל? האם זה לא משהו לצדיקים? על מה זה...

מנסה להבין לעומק את דברי המשנה: במסכת אבות פרק ג משנה יז: הוא היה אומר כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו שנאמר והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב, אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו למה הוא דומה...

בפרשתן: "אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר" (דברים יח, כ). ופירש רש"י: "אשר לא צויתיו לדבר – אבל צויתיו לחברו". והנה יש להקשות: כיצד יכולים בית דין להרשיע נביא זה? הרי חברו שקיבל את הנבואה הוא נביא אמת, וממילא דברי הנבואה יתקיימו במציאות. ואף אם יבוא הנביא האמיתי ויעיד...

יש לדעת איך בכל הדורות הותר ליתן שוחד לשופטים גויים מאחר שאף הם מצווים על הדין, ואיכא לפני עיור בהטיית הדין, והאם נימא דהותר דווקא כשאינו דן דין אמת, אך אם דן דין אמת באמת יהיה אסור? וכל מה שנתנו שוחד היה רק שדנו דין שאינו אמת?

איך התמונה קשורה לאיזה מסכת בש"ס ומדוע?

האם מישהו יודע מה המקור ?? או יודע הסבר לאימרה תמוהה זאת ??

לא מסתדר לי ושוב מצאתי, האם יכול להיות עוד פירוש לר"ת זה?

שלום וברכה לכל החברים החשובים אם מישהו יכול להסביר, מה נקרא עמל התורה בפנימיות, כמו קבלה ספרי חסידות, כמובן שהתכלית של לימוד פנימיות התורה הוא להגיע להשגה שבו ולא סתם חשבונות ולומדעס, השאלה הוא איך מגיעים לההשגה שבו?

אחד הרעיונות המרתקים והמפתיעים ביותר המחברים בין התורה למדע עוסק במחזוריות הטבע: מניין הימים של בריאת האור. לפי ספר בראשית, האור נברא ביום הראשון ואילו השמש והירח, שמשמשים לנו היום כ"שעונים" טבעיים, נבראו רק ביום הרביעי. עובדה זו מעוררת באופן טבעי את השאלה: כיצד ייתכן שהיו "ימים" לפני שנבראו...

כתוב וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה. ומטו בה משמיה דהגריד"ס שחל איסור לגרום מיתה לשבט הקהתי ולכן הוצרך שיישאר קרח בחיים. אך צריך ביאור איך לא נשרף על ידי אש הגהינם?