קרח מדוע רש"י השמיט את קושיית ה'בית מלא ספרים' (1 צופה)

[המכבד את הבריות]

הנה במדרש מצינו על ב' קושיות דקרח, ציצית שכולה תכלת ובית מלא ספרים האם חייב במזוזה, והנה רש"י השמיט הבית מלא ספרים.
מה הטעם?

 

[אברך מישיבת מיר]

הנה במדרש מצינו על ב' קושיות דקרח, ציצית שכולה תכלת ובית מלא ספרים האם חייב במזוזה, והנה רש"י השמיט הבית מלא ספרים.
מה הטעם?

לחץ כדי לכווץ...

בפשטות רש"י מחמת היותו פשטן נקט רק את הטענה של ציצית מחמת שבא לפרש את הסמיכות לפרשת ציצית ולכן לא הביא ענין המזוזה שאין לזה ראיה מן המקרא.

 

[הצעיר שבחבורה]

הנה במדרש מצינו על ב' קושיות דקרח, ציצית שכולה תכלת ובית מלא ספרים האם חייב במזוזה, והנה רש"י השמיט הבית מלא ספרים.
מה הטעם?

לחץ כדי לכווץ...

הטעם המסתבר הוא מכיון שרש"י לא העתיק את המדרש הזה, אלא ממקור אחר.
וסביר להניח שמקורו הוא מדברי התלמוד דידן. (סנהדרין קי א)

איתתיה דקרח אמרה ליה חזי מאי קעביד משה איהו הוה מלכא לאחוה שוויה כהנא רבא לבני אחוהי שוינהו סגני דכהנא אי אתיא תרומה אמר תיהוי לכהן אי אתו מעשר דשקילתו אתון אמר הבו חד מי' לכהן ועוד דגייז ליה למזייכו ומיטלל לכו כי כופתא עינא יהב במזייכו אמר לה הא איהו נמי קא עביד אמרה ליה כיון דכולהו רבותא דידיה אמר איהו נמי (שופטים טז, ל) תמות נפשי עם פלשתים ועוד דקאמר לכו עבדיתו תכלתא אי ס"ד תכלתא חשיבא [מצוה] אפיק גלימי דתכלתא וכסינהו לכולהו מתיבתך היינו דכתיב (משלי יד, א) חכמות נשים בנתה ביתה זו אשתו של און בן פלת ואולת בידה תהרסנה זו אשתו של קרח (במדבר טז, ב)​

 

[אברך מישיבת מיר]

הטעם המסתבר הוא מכיון שרש"י לא העתיק את המדרש הזה, אלא ממקור אחר.
וסביר להניח שמקורו הוא מדברי התלמוד דידן. (סנהדרין קי א)

איתתיה דקרח אמרה ליה חזי מאי קעביד משה איהו הוה מלכא לאחוה שוויה כהנא רבא לבני אחוהי שוינהו סגני דכהנא אי אתיא תרומה אמר תיהוי לכהן אי אתו מעשר דשקילתו אתון אמר הבו חד מי' לכהן ועוד דגייז ליה למזייכו ומיטלל לכו כי כופתא עינא יהב במזייכו אמר לה הא איהו נמי קא עביד אמרה ליה כיון דכולהו רבותא דידיה אמר איהו נמי (שופטים טז, ל) תמות נפשי עם פלשתים ועוד דקאמר לכו עבדיתו תכלתא אי ס"ד תכלתא חשיבא [מצוה] אפיק גלימי דתכלתא וכסינהו לכולהו מתיבתך היינו דכתיב (משלי יד, א) חכמות נשים בנתה ביתה זו אשתו של און בן פלת ואולת בידה תהרסנה זו אשתו של קרח (במדבר טז, ב)​

לחץ כדי לכווץ...

והשאלה למה בחר רש"י להעתיק מדרש זה ולא העתיק מדרש שבו נאמר אך ענין הבית מלא ספרים?

 

[בדרך חדשה]

הטעם המסתבר הוא מכיון שרש"י לא העתיק את המדרש הזה, אלא ממקור אחר.
וסביר להניח שמקורו הוא מדברי התלמוד דידן. (סנהדרין קי א)

איתתיה דקרח אמרה ליה חזי מאי קעביד משה איהו הוה מלכא לאחוה שוויה כהנא רבא לבני אחוהי שוינהו סגני דכהנא אי אתיא תרומה אמר תיהוי לכהן אי אתו מעשר דשקילתו אתון אמר הבו חד מי' לכהן ועוד דגייז ליה למזייכו ומיטלל לכו כי כופתא עינא יהב במזייכו אמר לה הא איהו נמי קא עביד אמרה ליה כיון דכולהו רבותא דידיה אמר איהו נמי (שופטים טז, ל) תמות נפשי עם פלשתים ועוד דקאמר לכו עבדיתו תכלתא אי ס"ד תכלתא חשיבא [מצוה] אפיק גלימי דתכלתא וכסינהו לכולהו מתיבתך היינו דכתיב (משלי יד, א) חכמות נשים בנתה ביתה זו אשתו של און בן פלת ואולת בידה תהרסנה זו אשתו של קרח (במדבר טז, ב)​

לחץ כדי לכווץ...

לו יש כאן שאלה, הרי השאלה היא (גם) מיניה וביה מה נשתנה המדרש מהגמרא שכאן שאלה אחת וכאן שתים (וכן לו אחת אמאי דוקא זו ולא זו)
ובפשוטו (עכ"פ בשרש"י) חדא מינייהו נקט, וביחוד מחמת הסמיכות וכדברי הרב @אברך מישיבת מיר שליט"א

 

[הצעיר שבחבורה]

הנה במדרש מצינו על ב' קושיות דקרח, ציצית שכולה תכלת ובית מלא ספרים האם חייב במזוזה, והנה רש"י השמיט הבית מלא ספרים.
מה הטעם?​

לחץ כדי לכווץ...

והשאלה למה בחר רש"י להעתיק מדרש זה ולא העתיק מדרש שבו נאמר אך ענין הבית מלא ספרים?​

לחץ כדי לכווץ...

ואציין עוד, כי במדרש רבה, תחילה אכן נזכרים שניהם
"וַיִּקַּח קֹרַח" מה כתיב למעלה מן הענין (במדבר טו, לח): "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת" קפץ קרח ואמר למשה טלית שכולה תכלת מהו שתהא פטורה מן הציצית א"ל חייבת בציצית א"ל קרח טלית שכולה תכלת אין פוטרת עצמה ארבע חוטין פוטרות אותה בית מלא ספרים מהו שיהא פטור מן המזוזה אמר לו חייב במזוזה א"ל כל התורה כולה רע"ה פרשיות אינה פוטרת את הבית פרשה אחת שבמזוזה פוטרת את הבית אמר לו דברים אלו לא נצטוית עליהן ומלבך אתה בודאן הה"ד "וַיִּקַּח קֹרַח".

ולאחר מכן, בהמשך המדרש
אמרו חכמים חכם גדול היה קרח ומטועני הארון שנאמר (במדבר ז, ט): "וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם" וקרח בן יצהר בן קהת וכשאמר משה (שם טו, לח) "וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת" מיד צוה ועשו ר"נ טליתות תכלת ונתעטפו בהן אותן ר"נ ראשי סנהדראות שקמו על משה שנאמר "וַיָּקוּמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד" עמד קרח ועשה להם משתה ונתעטפו בטליתות תכלת. באו בני אהרן ליטול מתנותיהם חזה ושוק, עמדו כנגדן, אמרו להן 'מי צוה אתכם ליטול כך, לא משה? לא ניתן כלום, לא דבר המקום כך!'. באו והודיעו את משה, הלך לפייסן. מיד עמדו כנגדו:

וכפי הנראה מדברי המדרש, תחילה כששמע קרח ממשה רבינו מצות ציצית, השיב על דבריו מטלית שכולה תכלת, ולאחר מכן מבית מלא ספרים.
אבל לאחר מכן כשבא לחלוק על משה יחד עם ר"נ ראשי סהנדראות, לא טען אלא מ"טלית שכולה תכלת". ויתכן משום שזה לא יכלו לבטא במעשה, מה שאין כן טלית תכלת שנתעטפו בה כולם.

ורש"י העתיק רק את השלב שבו נתאספו כולם לחלוק על משה רבינו.
מה עשה עמד וכנס ר"נ ראשי סנהדראות רובן משבט ראובן שכיניו והם אליצור בן שדיאור וחביריו וכיוצא בו שנאמר נשיאי עדה קריאי מועד ולהלן הוא אומר (במדבר א) אלה קרואי העדה והלבישן טליתות שכולן תכלת באו ועמדו לפני משה אמרו לו טלית שכולה של תכלת חייבת בציצית או פטורה אמר להם חייבת התחילו לשחק עליו אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה​