אגב, הרב עמיאל חוזר על כך שוב ושוב ש"מטרתו היא לתת דרכים ונתיבות מקוריים איך למצוא בין תילי תילים של הלכות את הנקודה המרכזית בהם".

זה אכן מרשים ומוצלח, אבל בפועל זה לא מהוה את שורשי הסוגיות, משום שהיסודות של 'סיבה ומסובב' ו'אמצעי ותכלית' ו'יסוד ובנין' אינם מסבירים מאומה על תכני הדינים השונים ומאיזה עקרונות הם משתלשלים, כל המתבונן בתורתו (עכ"פ, זו המשתקפת ב'מידות לחקר ההלכה') יווכח לעובדה הזו (לעומת הגרש"ש אשר מעניק הסברים שכלתניים - רציונליים לכל יסודי הדינים והתפרטותם בפועל).
יש כאן גם בעיה מובנית, כי כל כמה שהוגדרו הענינים (כסיבה ומסובב וכל כיוצא בזה) הרי הכל נכנס בכללם...
ולגבי הגרש"ש, מר חוזר (כאן ובמ"א) שדבריו הגיוניים וכו', אמנם, הרי גם הגיון זה אינו כללי, אלא מסוים
מה גם שיש הוכחות שיש עכ"פ עניני- מה שאינם הגיוניים
ועוד, אם הכל הגיוני מה יש בתורה שאין באחר (וי"ל)
 
הגרש"ש למשל אומר שדרכו תואמת לדרכו שלו בהרבה עניינים
לשון הגרש"ש: "בכלל דרך הליכותיו היא לפי רוחי וטעמי"
אני לא חושב שהכוונה שדרכו תואמת לדרכו, אלא שהוא נהנה מדבריו
[אגב, ראוי לעמוד על לשון הגרש"ש בהמשך: "וכן ינעם לי לראות את עמלו בתורה, אשר למרות הכנסו ראשו ורובו למזרח, פניו למערב". כמדומה שגם שמכתבם של הגרח"ע והאוז'רובער ניתן לשמוע נימה של ביקורת]
 
לשון הגרש"ש: "בכלל דרך הליכותיו היא לפי רוחי וטעמי"
אני לא חושב שהכוונה שדרכו תואמת לדרכו, אלא שהוא נהנה מדבריו
[אגב, ראוי לעמוד על לשון הגרש"ש בהמשך: "וכן ינעם לי לראות את עמלו בתורה, אשר למרות הכנסו ראשו ורובו למזרח, פניו למערב". כמדומה שגם שמכתבם של הגרח"ע והאוז'רובער ניתן לשמוע נימה של ביקורת]
זהו, התלבטתי עד כמה המשמעות מוכרחת. מ"מ, אני כן חושב שזה נוטה למה שכתבתי. שאל"כ מה פשט "טעמי" ומה ראה הגרש"ש צורך להתבטא דווקא בביטוים אלו. ובכל מקרה, כך הבינו עכ"פ המו"ל של ספרי הגרמ"א עמיאל, הלא הם צאצאיו (לא שזה ראייה כמובן).

לגבי מש"כ בסוף, אני דווקא רואה זאת כשבח, שאע"פ שמתעסק בעניינים אלו עדיין יושב באהלה של תורה. אין ראייה לכאן או לכאן. (אגב, לא הבאתי, אבל יש גם מכתבים מהגרש"ש והגרח"ע (ור"א פינקל) רבנות ת"א, בהם קשה למצוא "נימה של ביקורת", אז לומר שפה יש נימה של ביקורת אינו נראה כ"כ).
 
לגבי מש"כ בסוף, אני דווקא רואה זאת כשבח, שאע"פ שמתעסק בעניינים אלו עדיין יושב באהלה של תורה. אין ראייה לכאן או לכאן.
פשוט שזו שבח, אבל עם נימה של ביקורת
כמו רוב ככל בנ"א, היו לרב עמיאל מעלות וחסרונות, בהסכמות כמובן מדברים על המעלות שלו אלא שחלק מגדו"י גם הכניסו רמז על החסרונות [עכ"פ כך משתמע לי, אפשר לחלוק]
 
פשוט שזו שבח, אבל עם נימה של ביקורת
כמו רוב ככל בנ"א, היו לרב עמיאל מעלות וחסרונות, בהסכמות כמובן מדברים על המעלות שלו אלא שחלק מגדו"י גם הכניסו רמז על החסרונות [עכ"פ כך משתמע לי, אפשר לחלוק]
אכן, רק שגם במשפט של הגרש"ש, אין שום הכרח לראות נימה של ביקורת.
 
כל כמה שהוגדרו הענינים (כסיבה ומסובב וכל כיוצא בזה) הרי הכל נכנס בכללם...
לא הבנתי.
רי גם הגיון זה אינו כללי, אלא מסוים
מה הכונה לא "היגיון כללי" אלא "היגיון מסוים" - דבר עברית תקינה.
ועוד, אם הכל הגיוני מה יש בתורה שאין באחר (וי"ל)
פשוט וברור!

התורה מבררת באמצעות הכלים הנכונים כיצד לאבחן את המציאות כצורתה הנכונה לה, אבל ההגיון שלהם - אשר חלק נרחב מהכלים אשר בהם אנו משתמשים - אינו מוסכם על ידם, אזי בהתאם לכך הגיונם יונהג באמצעות עקרונות שונים לחלוטין.

כך שההיגיון שלנו יוביל לאמת ולאמיתה ואצלם לא!
 
נועד לתת היבטים כללים בתמצות על "המדות", ולכן שם הוא מדגיש את העניינים הכללים מאד הללו שציינת.
וזה מה שאבחנתי - שלהבחנות מהסוג הזה אין שום משמעות אמיתית.

מלבד זאת, בהק' לספר 'מידות לחקר ההלכה' הוא מסביר שזה מהות הפלפול התלמודי, למצוא את הנקודה המאחדת מהמחלוקות בימינו ועד לשורשים היסודיים (עיי"ש שהוא מסביר שעל ידי זה נקבל את 'נקודת ההשקפה של התורה עצמה').

וזה לעניות דעתי אינו, שהרי פשוט שדרך "סיבה ומסובב" ו"יסוד ובנין" לא נשכיל את שורשי הדינים של תורתינו הנעלית והקדושה.

ובמיוחד, שאין בסוג חשיבה כזו - שום דבר שמייצג איזה שהיא אמת נצחית אשר לעולם לא מתחלפת, אלא רק כלים יפים לניתוח מושגים ולדימויים ואנלוגיות בצורה נכונה ולא מעוותת, וודאי וודאי אין שום דרך לקבל את "נקודת ההשקפה של התורה עצמה" באמצעות הכללים מהסוג הזה (באמת פלא מה הוא רוצה שם).
 
שמעתי מאחד מגדולי הת"ח שבדור (מסתמא הוא לא רוצה ששמו יפורסם אבל באמת מדובר על אחד שכל אחד יכיר בגדלותו)
שאמר על הספר הזה שהוא עבר עליו והוא פשוט לא מעניין.
 
שמעתי מאחד מגדולי הת"ח שבדור (מסתמא הוא לא רוצה ששמו יפורסם אבל באמת מדובר על אחד שכל אחד יכיר בגדלותו)
שאמר על הספר הזה שהוא עבר עליו והוא פשוט לא מעניין.
תמוה ביותר!
אני עברתי עליו, וזה ספר מעניין ביותר לא פחות משערי יושר!
אפילו הייתי כותב שזה ערבוב של השקפה עם לימוד אבל בגלל שהעדת אחרת אשתוק.
 
שמעתי מאחד מגדולי הת"ח שבדור (מסתמא הוא לא רוצה ששמו יפורסם אבל באמת מדובר על אחד שכל אחד יכיר בגדלותו)
שאמר על הספר הזה שהוא עבר עליו והוא פשוט לא מעניין.
בבחינה מסוימת זה ודאי נכון.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

  • חזור
    חלק עליון