אגב, הרב עמיאל חוזר על כך שוב ושוב ש"מטרתו היא לתת דרכים ונתיבות מקוריים איך למצוא בין תילי תילים של הלכות את הנקודה המרכזית בהם".

זה אכן מרשים ומוצלח, אבל בפועל זה לא מהוה את שורשי הסוגיות, משום שהיסודות של 'סיבה ומסובב' ו'אמצעי ותכלית' ו'יסוד ובנין' אינם מסבירים מאומה על תכני הדינים השונים ומאיזה עקרונות הם משתלשלים, כל המתבונן בתורתו (עכ"פ, זו המשתקפת ב'מידות לחקר ההלכה') יווכח לעובדה הזו (לעומת הגרש"ש אשר מעניק הסברים שכלתניים - רציונליים לכל יסודי הדינים והתפרטותם בפועל).
יש כאן גם בעיה מובנית, כי כל כמה שהוגדרו הענינים (כסיבה ומסובב וכל כיוצא בזה) הרי הכל נכנס בכללם...
ולגבי הגרש"ש, מר חוזר (כאן ובמ"א) שדבריו הגיוניים וכו', אמנם, הרי גם הגיון זה אינו כללי, אלא מסוים
מה גם שיש הוכחות שיש עכ"פ עניני- מה שאינם הגיוניים
ועוד, אם הכל הגיוני מה יש בתורה שאין באחר (וי"ל)
 
הגרש"ש למשל אומר שדרכו תואמת לדרכו שלו בהרבה עניינים
לשון הגרש"ש: "בכלל דרך הליכותיו היא לפי רוחי וטעמי"
אני לא חושב שהכוונה שדרכו תואמת לדרכו, אלא שהוא נהנה מדבריו
[אגב, ראוי לעמוד על לשון הגרש"ש בהמשך: "וכן ינעם לי לראות את עמלו בתורה, אשר למרות הכנסו ראשו ורובו למזרח, פניו למערב". כמדומה שגם שמכתבם של הגרח"ע והאוז'רובער ניתן לשמוע נימה של ביקורת]
 
לשון הגרש"ש: "בכלל דרך הליכותיו היא לפי רוחי וטעמי"
אני לא חושב שהכוונה שדרכו תואמת לדרכו, אלא שהוא נהנה מדבריו
[אגב, ראוי לעמוד על לשון הגרש"ש בהמשך: "וכן ינעם לי לראות את עמלו בתורה, אשר למרות הכנסו ראשו ורובו למזרח, פניו למערב". כמדומה שגם שמכתבם של הגרח"ע והאוז'רובער ניתן לשמוע נימה של ביקורת]
זהו, התלבטתי עד כמה המשמעות מוכרחת. מ"מ, אני כן חושב שזה נוטה למה שכתבתי. שאל"כ מה פשט "טעמי" ומה ראה הגרש"ש צורך להתבטא דווקא בביטוים אלו. ובכל מקרה, כך הבינו עכ"פ המו"ל של ספרי הגרמ"א עמיאל, הלא הם צאצאיו (לא שזה ראייה כמובן).

לגבי מש"כ בסוף, אני דווקא רואה זאת כשבח, שאע"פ שמתעסק בעניינים אלו עדיין יושב באהלה של תורה. אין ראייה לכאן או לכאן. (אגב, לא הבאתי, אבל יש גם מכתבים מהגרש"ש והגרח"ע (ור"א פינקל) רבנות ת"א, בהם קשה למצוא "נימה של ביקורת", אז לומר שפה יש נימה של ביקורת אינו נראה כ"כ).
 
לגבי מש"כ בסוף, אני דווקא רואה זאת כשבח, שאע"פ שמתעסק בעניינים אלו עדיין יושב באהלה של תורה. אין ראייה לכאן או לכאן.
פשוט שזו שבח, אבל עם נימה של ביקורת
כמו רוב ככל בנ"א, היו לרב עמיאל מעלות וחסרונות, בהסכמות כמובן מדברים על המעלות שלו אלא שחלק מגדו"י גם הכניסו רמז על החסרונות [עכ"פ כך משתמע לי, אפשר לחלוק]
 
פשוט שזו שבח, אבל עם נימה של ביקורת
כמו רוב ככל בנ"א, היו לרב עמיאל מעלות וחסרונות, בהסכמות כמובן מדברים על המעלות שלו אלא שחלק מגדו"י גם הכניסו רמז על החסרונות [עכ"פ כך משתמע לי, אפשר לחלוק]
אכן, רק שגם במשפט של הגרש"ש, אין שום הכרח לראות נימה של ביקורת.
 
כל כמה שהוגדרו הענינים (כסיבה ומסובב וכל כיוצא בזה) הרי הכל נכנס בכללם...
לא הבנתי.
רי גם הגיון זה אינו כללי, אלא מסוים
מה הכונה לא "היגיון כללי" אלא "היגיון מסוים" - דבר עברית תקינה.
ועוד, אם הכל הגיוני מה יש בתורה שאין באחר (וי"ל)
פשוט וברור!

התורה מבררת באמצעות הכלים הנכונים כיצד לאבחן את המציאות כצורתה הנכונה לה, אבל ההגיון שלהם - אשר חלק נרחב מהכלים אשר בהם אנו משתמשים - אינו מוסכם על ידם, אזי בהתאם לכך הגיונם יונהג באמצעות עקרונות שונים לחלוטין.

כך שההיגיון שלנו יוביל לאמת ולאמיתה ואצלם לא!
 
נועד לתת היבטים כללים בתמצות על "המדות", ולכן שם הוא מדגיש את העניינים הכללים מאד הללו שציינת.
וזה מה שאבחנתי - שלהבחנות מהסוג הזה אין שום משמעות אמיתית.

מלבד זאת, בהק' לספר 'מידות לחקר ההלכה' הוא מסביר שזה מהות הפלפול התלמודי, למצוא את הנקודה המאחדת מהמחלוקות בימינו ועד לשורשים היסודיים (עיי"ש שהוא מסביר שעל ידי זה נקבל את 'נקודת ההשקפה של התורה עצמה').

וזה לעניות דעתי אינו, שהרי פשוט שדרך "סיבה ומסובב" ו"יסוד ובנין" לא נשכיל את שורשי הדינים של תורתינו הנעלית והקדושה.

ובמיוחד, שאין בסוג חשיבה כזו - שום דבר שמייצג איזה שהיא אמת נצחית אשר לעולם לא מתחלפת, אלא רק כלים יפים לניתוח מושגים ולדימויים ואנלוגיות בצורה נכונה ולא מעוותת, וודאי וודאי אין שום דרך לקבל את "נקודת ההשקפה של התורה עצמה" באמצעות הכללים מהסוג הזה (באמת פלא מה הוא רוצה שם).
 
שמעתי מאחד מגדולי הת"ח שבדור (מסתמא הוא לא רוצה ששמו יפורסם אבל באמת מדובר על אחד שכל אחד יכיר בגדלותו)
שאמר על הספר הזה שהוא עבר עליו והוא פשוט לא מעניין.
 
שמעתי מאחד מגדולי הת"ח שבדור (מסתמא הוא לא רוצה ששמו יפורסם אבל באמת מדובר על אחד שכל אחד יכיר בגדלותו)
שאמר על הספר הזה שהוא עבר עליו והוא פשוט לא מעניין.
תמוה ביותר!
אני עברתי עליו, וזה ספר מעניין ביותר לא פחות משערי יושר!
אפילו הייתי כותב שזה ערבוב של השקפה עם לימוד אבל בגלל שהעדת אחרת אשתוק.
 
שמעתי מאחד מגדולי הת"ח שבדור (מסתמא הוא לא רוצה ששמו יפורסם אבל באמת מדובר על אחד שכל אחד יכיר בגדלותו)
שאמר על הספר הזה שהוא עבר עליו והוא פשוט לא מעניין.
בבחינה מסוימת זה ודאי נכון.
 
ידוע שהראי"ה אחז בהמשך דרכו של הגר"א (ובעיקר מסיבה זו כנראה מנע לבסוף את מינויו של הגרש"ש לראשות ישיבתו כפי שביקש הלה),
לא שמעתי על כך מעולם,
אשמח מאוד למידע או לפחות למראי מקומות,
מה מנוגד בשיטת הגרש"ש לגר"א?
 
לא שמעתי על כך מעולם,
אשמח מאוד למידע או לפחות למראי מקומות,
מה מנוגד בשיטת הגרש"ש לגר"א?
יש מאמר בהמעין של שמריה גרשוני, שם הוא מביא את הדברים הבאים:
בשנה החולפת נחשפו שני מסמכים אשר מקדמים אותנו מעבר לנקודה זו, ומשלימים את החלקים החסרים בפאזל. זמן קצר לאחר מכן אכן קוּדם עניינו של הרב שקופ בידי ידידו הרב חזקיה יוסף מישקובסקי, ששלח לרב חרל"פ מכתב ישיר בנושא מי"ג שבט תרפ"ו. כפי שהוא מציין הוא שלח מכתב גם לראי"ה עצמו, אך עתה הוא פונה לרב חרל"פ, מעמודי התווך בישיבה, כדי שיסייע לדבר:

(מכתב הרב מישקובסקי):
"...כאשר בפטירתו של הגאון הג' אבד"ק טאווריג ע"ה נפקד מקום ר"מ בישיבת 'מרכז הרב', והנה הודיעני ידידי הרב הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר שמעון הכהן שקאפ הי"ו, שנפשו איוותה לעלות לציון ולהרביץ תורה מציון. והנה למותר לדבר בשבחו של הגר"ש הי"ו... ואמנם צער יהיה לנו מאד אם יעזוב ארצנו, כי אין לו תמורה, והעדרו אצלנו יהיה מורגש מאוד, אך בהיות כן חפצו, ואני נמשכתי אליו לאהבה, הצעתי זאת במכתב לפני שבועות אחדים לפני ראש הרבנים לארץ הקודש, הגאון הגדול פאר דורנו מוהרא"י הכהן קוק הי"ו. ובידעי כי גם כתר"ה הי"ו הנהו מבפנים בעניני הישיבה, והנהו אחד העמודים התיכוניים אשר הישיבה הקדושה נשענת עליו, מצאתי לנכון לכתוב אל כתר"ה הי"ו, ויואיל נא בטובו לקחת דברים עם הגאב"ד ראש הרבנים הי"ו. ואם הישיבה עומדת בכלל לקחת לה ר"מ ראשי, אין ספק שאין שום הצעה יותר נוחה הימנה... ולתשובתו אחכה".


והנה, כעבור כחודש וחצי החזיר לו הרב חרל"פ מכתב, בו הודיע – בשם הראי"ה – על דחיית הבקשה! זוהי ההתייחסות הרשמית האחת והיחידה שבידינו לגבי אפשרות כהונתו של הרב שקופ כראש ישיבת 'מרכז הרב':

(תשובת הרב חרל"פ לרב מישקובסקי אדר התרפ"ו):
והנה על דבר ההצעה אודות הגאון ר"ש שקאפ שליט"א, לקבלו לר"מ ראשי בישיבה הק' 'מרכז הרב', הנה על דבר מינוי של ר"מ ראשי ודאי אין שום מקום לדבר, כי מאז נתייסדה הישיבה משרה זו פנויה עבור מרן שליט"א, אשר הוא בכבודו ובעצמו חושב למלאותה, כי מרן שליט"א רוצה, וזה אדיר חפצו, שעיקר מהלך לימוד הישיבה תהיה ע"פ סדרו ודרכו של הגר"א זצוק"ל. ואם אמנם יודע ומרגיש גם נחיצות גדולה לסדר הפיתוח של דרכי ההסברות וההבנות ההגיוניות, אבל עיקר רוח הישיבה רוצה הוא שיבוסס ע"פ מהלכו וכו'. והיום הראיתי למע"כ מרן שליט"א את מכתב מע"כ שליט"א, ומה שכתבתי פה זוהי תשובתו
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓