כן צודק הרב @עיני טובא שליט''א רש"י במדבר כא, א, וכן בגמרא ראש השנה ג ע"א: “כנעני” שם הכוונה לעמלק, אלא ששינו את לשונם לדבר בלשון כנען כדי שישראל יתפללו על הכנענים ולא עליהם וזל''ק ''
וישמע הכנעני – שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכו', כדאיתא בראש השנה. ועמלק מעולם רצועת מרדות לישראל, מזומן בכל עת לפורענות.
יושב הנגב – זה עמלק, שנאמר עמלק יושב בארץ הנגב, ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם, והם אינם כנענים. ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי.
כאן, מר מעלה שאלה חדשה על המבואר בגמרא שסיחון הוא מלך ערד, מכם שמבואר שסיחון היה בעבר הירדן מזרחה, ואילו ערד היא בארץ הנגב.
אבל עדיין מכלל כנעני לא יצא.
כאן, מר מעלה שאלה חדשה על המבואר בגמרא שסיחון הוא מלך ערד, מכם שמבואר שסיחון היה בעבר הירדן מזרחה, ואילו ערד היא בארץ הנגב.
אבל עדיין מכלל כנעני לא יצא.
שאלה אחת ששאלת, כנעני הוא או אמורי?
שאלה שניה ששאלת, כיצד ניתן לומר שסיחון מלך האמורי הוא מלך ערד יושב הנגב, הרי ארץ סיחון למזרח הירדן היא יושבת, וארץ ערב בנגב הארץ היא וג' ארצות מפרידים ביניהם?
לגבי השאלה הראשונה, השבתיך שכולם נקראים כנענים, וארץ שבעה עממין כולה ארץ כנען היא.
וטעם הדבר פשוט שהרי "וּכְנַ֗עַן יָלַד֛ אֶת־צִידֹ֥ן בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־חֵֽת: וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי: (יז) וְאֶת־הַֽחִוִּ֥י וְאֶת־הַֽעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי: (יח) וְאֶת־הָֽאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַֽחֲמָתִ֑י וְאַחַ֣ר נָפֹ֔צוּ מִשְׁפְּח֖וֹת הַֽכְּנַעֲנִֽי" הרי אף האמורי הוא מבני כנען ומכלל משפחות הכנעני.
לגבי השאלה השניה, אכן קשה היא לכאו', אך זוהי שאלה על הגמרא מדברי הפסוק, ואינה נוגעת בשאלה הראשונה כלל. היא אינה שאלה מחמת היותו "אמורי" אלא מחמת היותו "יושב בחשבון".