האם טומאה היא מציאות אמיתית? (1 צופה)

[מביט]

האם יש לך את הקונטרס 'דברי הרב', או שידוע לך היכן משיגים אותו?

לחץ כדי לכווץ...

 

[ג"א מצטרף]

כלומר, הרב שרייבר כתב ספר לעיון הציבור כאשר כל

?
אם כך הוא הדבר - ספרים אלו אסורים בפרסום.

לחץ כדי לכווץ...

לא נראה לי שהוא כותב ספר לעיון הציבור
נראה לי שזה מיועד לכתחילה רק לתלמידיו

 

[צריך עיון]

מישהו יודע איפה זה?

לחץ כדי לכווץ...

אולי בהערות לש''ש פי''ז?

לחץ כדי לכווץ...

שו''ר שצריך לעי' שם דוקא בפ''ו

 

[אחד יחיד]

שו''ר שצריך לעי' שם דוקא בפ''ו

לחץ כדי לכווץ...

אכן.
מצו"ב:

 

[מביט]

אם כך הוא הדבר - ספרים אלו אסורים בפרסום.

לחץ כדי לכווץ...

גם אי נימא שהתכוון כפשוטו.
איזה איסור או בעיה יש בזה??

מותר לך לאחוז אחרת..

אבל מכאן ועד לאסור דעות ש'בשטחיות המושג' נראה שונה מדעותיך.. הדרך רחוקה מאוד!!!!!!

 

[מביט]

לא נראה לי שהוא כותב ספר לעיון הציבור
נראה לי שזה מיועד לכתחילה רק לתלמידיו

לחץ כדי לכווץ...

צדיקים ילכו בה ושטחיים יכשלו בם..

 

[דבר היושר]

הנידון האם טומאה היא דין או מציאות הוא נידון מוזר, התורה לא אומרת שאדם שנגע בשרץ חייב טבילה, היא אומרת שהוא טמא, הוי אומר: טומאה היא מציאות. דבר טמא הוא דבר משוקץ ומתועב, דבר טמא ומרוחק.
אין הכוונה שטומאה היא סוג של מחלה רוחנית או נגיף רוחני שעוברת על ידי נגיעה*, כשם שתיעוב ושיקוץ ודחייה אינם מחלות מאגיות אלא מושגים שמוכרים לאדם ע"י שכלו, כמו שאדם תופס שיצירה מסוימת היא יפה, אף שאין שום הבדל פיזיקלי בינה לבין יצירה אחרת, כך הוא גם תופס שדבר מסוים הוא טמא, דבר טמא זהו דבר משוקץ מלוכלך ואטום, (ההיפך מטומאה היא טהרה, טהרה היא סוג של נקיות).
*שהרי אם כך הוא הדבר אין פשר לכל כללי סדר טהרות, כדוג' הצורך בתורת כלי או החילוקים בין כלי חרס ומתכות וכלי עץ, גם לפי"ז צ"ב כל דיני טומאה דרבנן, האמירה 'חכמים הטילו טומאה' שקולה לאמירה 'הרופא הטיל קורונה'.

לחץ כדי לכווץ...

זה נשמע שאתה בקיא בענין, נשמח אם תוכל לפרט עם כל המקורות כדרכך בקודש.

 

[עומק המושג]

גם אי נימא שהתכוון כפשוטו, איזה איסור או בעיה יש בזה?​

לחץ כדי לכווץ...

המלצה חמה: לפני שמגיבים יש לקרוא את ההודעה, ואז - קרי: לאחר קריאת ההודעה - להגיב, זה קצת מורכב ודורש עיון והתבוננות אבל משתלם.
לגופו של עניין: לא כתבתי שצריך לגנוז את הספרים כי נאמר שם שטומאה זה דין, אם הרהמ"ח עומד מאחורי דבריו ורוצה לפרסמם לציבור - זכותו, כתבתי שאם הוא מפרסם ספר שכל מי שקורא בו מגיע לטעויות ושגיאות - כאשר הוא עצמו מסכים שאלו טעויות ושגיאות - אז ספרים אלו אסורים בפרסום, משום שאסור לפרסם ספר שיגרום להמוני בית ישראל לשגיאות וטעויות, רק בגלל שהכותב מעוניין להתנסח בשפה מוזרה שלא שערום אבותינו.​

 

[סלבודקאי]

מה זה טומאה מה מהותה?
העדר טהרה או מושג בפני עצמו?

 

[אורי]

מה זה טומאה מה מהותה?
העדר טהרה או מושג בפני עצמו?

לחץ כדי לכווץ...

האריכו בזה רבים
מחכים לספר הנפלא שצריך לצאת על נושא זה בשם מהות הדבר

 

[שניאור]

לספר הנפלא שצריך לצאת על נושא זה בשם מהות הדבר

לחץ כדי לכווץ...

איזה ספר?

מה זה טומאה מה מהותה?
העדר טהרה או מושג בפני עצמו?

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי בשם האוסטרובצער שאמר שטומאה זו מציאות רוחנית, כמו שיש רוחות וכו', כך יש 'טומאה'.

 

[אורי]

איזה ספר?

לחץ כדי לכווץ...

מהות דבר

 

[חכימא]

עיין רמב"ם סוף הלכות מקואות.

 

[אחריך נרוצה]

מה זה טומאה מה מהותה?
העדר טהרה או מושג בפני עצמו?

לחץ כדי לכווץ...

לדעתי טומאה היא יצירה חדשה ומושג בפני עצמו ולא רק העדר טומאה.
מלשון אטימות, טמטום, כמין קליפה שנמצאת על האדם וחוצצת בינו לבין דברים רוחניים טהורים.

 

[בדרך חדשה]

איזה ספר?

שמעתי בשם האוסטרובצער שאמר שטומאה זו מציאות רוחנית, כמו שיש רוחות וכו', כך יש 'טומאה'.

לחץ כדי לכווץ...

ערבך ערבא צריך
והא הר"מ ס"ל שכל זה הבל ורעות רוח...

חוץ מזה, רוחות (לו ישנן) וכדומה אין הן מציאות רוחנית, אלא מציאות שאינה מוחשת כל כך (וזה שונה)

ועיקר השאלה היא מהיכא תיתי ליה, דאה"נ הכל יכול להיות, אך מאן יימר שאכן כ"ה (כלומר, אה"נ זה צד, אך מהיכא תיתי שכ"ה אליבא דאמת)

 

[דבר היושר]

מהות דבר

לחץ כדי לכווץ...

מי המחבר, והאם כל הספר עוסק רק בענין זה או בעוד עניינים, ואם כן אשמח שכאשר הוא יצא לאור, שיעלו אותו כאן.

ולגופו של ענין.
כבר ויכוחים רבים נרשמו על ענין זה, ידועה דעתו של הגרח"י שרייבר (בבית היין) שזוהי הנהגה גרידא, והגר"ד ענבל (בספרו 'בינה להשכיל') האריך להביא מקורות ועניינים שלא כדבריו וסבר שזוהי מציאות אמיתית, וניסה לפשר בינהם הרב איתמר לוי (בקונטרס שהוציא הקרוי 'דברי הרב').

למעשה כבר הקדים לכל זה ועסק בענין באריכות השער"י (ש"ג פ"ח וש"א פ"ז וש"א פי"ג) והבהיר שטומאה זוהי מציאות אמיתית.

 

[בדרך חדשה]

מי המחבר, והאם כל הספר עוסק רק בענין זה או בעוד עניינים, ואם כן אשמח שכאשר הוא יצא לאור, שיעלו אותו כאן.

ולגופו של ענין.
כבר ויכוחים רבים נרשמו על ענין זה, ידועה דעתו של הגרח"י שרייבר (בבית היין) שזוהי הנהגה גרידא, והגר"ד ענבל (בספרו 'בינה להשכיל') האריך להביא מקורות ועניינים שלא כדבריו וסבר שזוהי מציאות אמיתית, וניסה לפשר בינהם הרב איתמר לוי (בקונטרס שהוציא הקרוי 'דברי הרב').

למעשה כבר הקדים לכל זה ועסק בענין באריכות השער"י (ש"ג פ"ח וש"א פ"ז וש"א פי"ג) והבהיר שטומאה זוהי מציאות אמיתית.

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה ודאי לכ"ע טומאה זו מציאות אמיתית, ורק שכמו כן ברור (נמי לכ"ע) שאין מציאותה כמציאות עץ ואבן וכו', אלא מציאות שונה, וכוונת רי"ש היא שכל כמה שטומאה היא לא מציאות מוחשית ממש וכו', הרי למעשה ענינה הוא יחס, הוי אומר, שלו היתה קיימת באמת ככל מציאות, הרי עניניה היו נגזרים מעצם היותה, אך מאחר וקיומה הוא קיום תורני (על אף שלמעשה היא כן מציאות), הרי כל משמעותה היא ביחס אליה, אף שבודאי לבטח אה"נ יש לה קיום גם חוצה לזה

ולכאורה ויכוח זה הוא כויכוח על עדים (נאמנות או גה"כ) שטר ועוד, שיש נידון בין שני צדדים קיצוניים, ולמעשה לכאורה בכולהו הני נידוני, הרי זה לא רק כך ולא רק כך, אלא שילוב כ"ש, וכמו כן אף בטומאה

בקיצור, יתכן כי רי"ש לא נתכוון מעולם שטומאה אינה מציאות כלל וכלל, אלא רק שאיננה מציאות ביחס לשאר המציאויות (והיינו, כי העולם סבור כי טומאה היא ממש כעץ ואבן, ורק שמשום מה מורגשותה שונה, ואת זה בא לשלול, ולומר כי היא לא מציאות גמורה כשאר המציאויות ורק שאינה מורגשת, אלא היא מציאות שונה, וכל ענינה הוא ביחס אליה

וזה לא שהמציאות מנציאות ולכן אמרה התורה את מה שאמרה, אלא בדיוק ההפך, בגלל שרצה השם ב"ה שיהא כן הרי חידש טומאה, ואה"נ שכל כמה שחידש כן, הרי זו כן מציאות כ"ש, אך כל ענינה הוא היחס, כי לכן חודשה, וזהו מקום ענינה​

 

[דבר היושר]

מקודם העתקתי את מה שכתבתי באשכול אחר, והוסיף מעט על הדברים.
ישנם שני גישות לנושא זה, האחת, המובאת בדברי האור החיים (פרשת חוקת), הרמב"ן (דברים יד, ג), הגרש"ש (כדלעיל) והחזקוני (ויקרא יא, לג), הם רואים בטומאה מציאות רוחנית ממשית "הדביקה בגוף הטמא והנטמא", כפי שמשתמע מלשון הגמ' והמשניות ("טומאה בוקעת", "עולה ויורדת" וכו' וכו').

לעומת זאת, הגישה השנייה, המיוצגת על ידי הרמב"ם (הלכות מקואות יא, יב) והרש"ר הירש (ויקרא יא, מו), גורסת כי הטומאה היא "גזירות הכתוב", כלומר דין או מושג הלכתי המגדיר מצב של ריחוק מקדושה, ולא מהות פיזית או רוחנית דבוקה, הרמב"ם אף מדגיש שאין הטומאה "טיט או צואה שתעבור במים"

והדברים ארוכים וכפי שהזכרתי לעיל האריכו בזה הגרח"י שרייבר (בבית היין) והגר"ד ענבל (ה'בינה להשכיל').

 

[בדרך חדשה]

מקודם העתקתי את מה שכתבתי באשכול אחר, והוסיף מעט על הדברים.
ישנם שני גישות לנושא זה, האחת, המובאת בדברי האור החיים (פרשת חוקת), הרמב"ן (דברים יד, ג), הגרש"ש (כדלעיל) והחזקוני (ויקרא יא, לג), הם רואים בטומאה מציאות רוחנית ממשית "הדביקה בגוף הטמא והנטמא",

לחץ כדי לכווץ...

אמנם, לכאורה לא שללו בזה היותה (עכ"פ גם) מציאות מציאותית רק שאינה מוחשת וכו' (ז"א מציאות רוחנית אינה סותרת למציאות ממשית שונה...)
ועכ"פ, הרי ס"ל שהיא כן קיימת

כפי שמשתמע מלשון הגמ' והמשניות ("טומאה בוקעת", "עולה ויורדת" וכו' וכו').

לחץ כדי לכווץ...

פשוט וברור שאין מכך שום ראיה שכן אפשר כי לישנא בעלמא הוא ול"ד
כמו כן, הרי לו כן יש ראיה מלשונות אלו, הן ננקוט כבר שהיא מציאות ממשית שבוקעת וכו', ולמה לנו להצטמצם במציאות רוחנית שכזו (אא"כ נימא כפי שכתבתי, שגם לדבריהם אכן היא כן מציאות כ"ש, ורק שאינה כשאר המציאויות המוחשות)

לעומת זאת, הגישה השנייה, המיוצגת על ידי הרמב"ם (הלכות מקואות יא, יב) והרש"ר הירש (ויקרא יא, מו), גורסת כי הטומאה היא "גזירות הכתוב", כלומר דין או מושג הלכתי המגדיר מצב של ריחוק מקדושה, ולא מהות פיזית או רוחנית דבוקה. הרמב"ם אף מדגיש שאין הטומאה "טיט או צואה שתעבור במים"

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה האינו מן המוכרח כי ס"ל שאין לטומאה שום אחיזה מציאותית כלל וכלל (אם כי אה"נ כמובן לא יבצר מלדמות דס"ל להר"מ כן...)

והדברים ארוכים וכפי שהזכרתי לעיל האריכו בזה הגרח"י שרייבר (בבית היין) והגר"ד ענבל (ה'בינה להשכיל').

לחץ כדי לכווץ...

לדבריך הרי זו מחלוקת קדומה (וכדרכן של מחלוקות, שכמעט ואין בנמצא מחלוקת שאינה לכה"פ שייכת לקדומה או קדומות הימנה)

 

[אורי]

מי המחבר, והאם כל הספר עוסק רק בענין זה או בעוד עניינים, ואם כן אשמח שכאשר הוא יצא לאור, שיעלו אותו כאן.

לחץ כדי לכווץ...

מחילה לאחר בירור עם המחבר טעיתי זה לא על ענין טומאה וטהרה אלא ענין אחר ועמכם הסליחה.