אחד הרעיונות המרתקים והמפתיעים ביותר המחברים בין התורה למדע עוסק במחזוריות הטבע: מניין הימים של בריאת האור.
לפי ספר בראשית, האור נברא ביום הראשון ואילו השמש והירח, שמשמשים לנו היום כ"שעונים" טבעיים, נבראו רק ביום הרביעי. עובדה זו מעוררת באופן טבעי את השאלה: כיצד ייתכן שהיו "ימים" לפני שנבראו המאורות שקובעים את משך היממה?
הנה ההסבר המדעי והפילוסופי מאחורי הדברים:
לפי ספר בראשית, האור נברא ביום הראשון ואילו השמש והירח, שמשמשים לנו היום כ"שעונים" טבעיים, נבראו רק ביום הרביעי. עובדה זו מעוררת באופן טבעי את השאלה: כיצד ייתכן שהיו "ימים" לפני שנבראו המאורות שקובעים את משך היממה?
הנה ההסבר המדעי והפילוסופי מאחורי הדברים:
- תפיסת הזמן: המדע המודרני, דרך תורת היחסות של איינשטיין, מגלה שזמן אינו מושג קבוע אלא מושג יחסי שתלוי במהירות ובמסה. עד המאה ה-20 הפיזיקה הקלאסית (של ניוטון) ראתה בזמן, מימד מוחלט ואחיד, בדומה למה שתיארו פרשנים מסוימים במאות קודמות.
- האור הבראשיתי: ב'מפץ הגדול' היקום החל את דרכו כנקודה חסרת ממדים. באותם רגעים ראשונים, האור היה הדבר המרכזי ששלט ביקום (עידן הפוטונים). רק בשלבים מאוחרים יותר התקרר היקום והתגבשו גרמי השמים והגלקסיות (הכוכבים והשמש).
- הקבלה מדהימה: תיאור הבריאה בתורה, לפיו האור נוצר קודם להיווצרות השמש והכוכבים, מתיישב באופן מדהים עם הכרונולוגיה של האסטרופיזיקה המודרנית לגבי התפתחות היקום.
