הזמן גרמא והשעה משחקת תפקיד נכבד:
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מופלאה, כמעט חסרת תקדים, המתרחשת לנגד עינינו בבית המדרש. דור שלם של תלמידי חכמים עצומים פורץ אל קדמת הבמה התורנית – לא כילדי פלא או כנערים עילויים, כי אם כבני ברית בשלים, סביב גיל הארבעים, שהגיעו לכלל 'בינה' ועמקות מסחררת.
אין מדובר רק בבקיאות אדירה גרידא, אף שהידע שבידיהם הוא בגדר 'אוקיינוס התלמוד והפוסקים'. ייחודם הוא בעמקות ובכוח הסברא הישרה. הם אינם רק יודעי ספר, אלא 'מרא דשמעתתא' אמיתיים, אשר ה'שקלא וטריא' התלמודי זורם בעורקיהם כאילו היו רבותינו הראשונים.
תופעה זו, של גדלות תורה ב'צעירותא', היא הדבר הגדול שהתברך בו דורנו. היא מפיחה רוח חיים חדשה בעולם התורה ומעוררת תקווה עצומה לעתיד הנהגת הרבנות בישראל, ומראה בעליל כי 'כי לא ייטוש ה' עמו, ונחלתו לא יעזוב'.
ה'סברא ישרה' וה'שקלא וטריא' העמוק שלהם, המושגים ב'צעירותא' (בצעירותם), מבטיחים ומוכיחים לנו כי נחלתו של הקב"ה לא תישכח מישראל, וכעמדתו הנחרצת של רשב"י: "כי לא תשכח מפי זרעו" (שבת קלח:). בכוחם לעמוד בפרץ, להשיב 'עטרה ליושנה' ולהיות 'האריות' שינהיגו את בית המדרש בעשורים הבאים. זוהי הברכה האמיתית של דורנו – דור שזוכה לראות 'ענקים' קמים לתחייה עוד בחיי חיותם ובמלוא כוחם!
"ה'פלא' הזה מוכיח: אין גיל ל'עמל התורה', וכל אחד מאיתנו יכול וצריך לשאוף לגדלות תורנית מופלגת עכשיו!"
היום!!!! הטשיבינער רב אמר שהוא הכיר אישית בטשיבין מאה בעלי בתים שידעו ש''ס בעל פה על הלשון אני לא יודע היום אם יש מאה ת''ח שיודעים ש''ס על הלשון אע''פ שאומרים על הרבה שהם בקיאים בש''ס
נראה לי שאנחנו לא מכירים מספיק את המוסגים של גדלות של הדורות שלפנינו
אולי לפי ערך הדור של היום זה גדלות אבל זה לא אומר שלא היה אף פעם תופעה כזו
 
היום!!!! הטשיבינער רב אמר שהוא הכיר אישית בטשיבין מאה בעלי בתים שידעו ש''ס בעל פה על הלשון אני לא יודע היום אם יש מאה ת''ח שיודעים ש''ס על הלשון אע''פ שאומרים על הרבה שהם בקיאים בש''ס
נראה לי שאנחנו לא מכירים מספיק את המוסגים של גדלות של הדורות שלפנינו
אולי לפי ערך הדור של היום זה גדלות אבל זה לא אומר שלא היה אף פעם תופעה כזו
אציין בזה, שטשיבין היתה עיירה קטנה, כ1000 משפחות יהודיות התגוררו בה סה"כ.
 
יש כמובן את ר' יעקב אפשטיין ר"מ בפוניב'ז בן 35 ונכנס בגיל 28 (יכול להיות שכתבו עליו)

ויש עוד מישהו שהציבור לא מכייר שזכיתי להכירו בשם ר' ישראל אדלשטיין
ת"ח עצום שיודע את הש"ס השו"ע והרמב"ם בע"פ ממש ותמיד כששואלים אותו
הוא יודע לענות מקור או ציטוט מכל רמב"ם נידח
 
נדמה לי משום מה שאברכים ספרדים יותר בקיאים ומשקיעים מאשכנזים. בממוצע.
מה ההסבר??
כי יש להם יעד.
האברך הספרדי לומד X שנים, מקיף Y חומר, ויוצא עם תעודה/כותב ספר על Z.
לעומתו, האברך הליטאי (איני מכיר את המצב בציבור החסידי) עסוק בלימוד דקות הסברות עד שרשן, והחילוקים הדקים שבין השיטות, כך שאין לו יעד, וממילא בשורה התחתונה לא יוצא עם משהו ביד. בד"כ הוא לא כ"כ שואף ל"ידיעה" השטחית, ללא הבנת כל הנ"ל.
וחבל.
 
כי יש להם יעד.
האברך הספרדי לומד X שנים, מקיף Y חומר, ויוצא עם תעודה/כותב ספר על Z.
לעומתו, האברך הליטאי (איני מכיר את המצב בציבור החסידי) עסוק בלימוד דקות הסברות עד שרשן, והחילוקים הדקים שבין השיטות, כך שאין לו יעד, וממילא בשורה התחתונה לא יוצא עם משהו ביד. בד"כ הוא לא כ"כ שואף ל"ידיעה" השטחית, ללא הבנת כל הנ"ל.
וחבל.
בציבור הספרדי מי שנכנס לכולל לרוב זה לא יהיה במסגרת החברה כמו אצל האשכנזים, כיון שאצל הספרדים לא כולם נכנסים לכולל, לפחות יחסי, זה מסביר את מה שכתבת שמי שכבר כן נכנס, אז זה מישהו עם יעד, ולא בא להעביר את הזמן.
 
כי יש להם יעד.
האברך הספרדי לומד X שנים, מקיף Y חומר, ויוצא עם תעודה/כותב ספר על Z.
לעומתו, האברך הליטאי (איני מכיר את המצב בציבור החסידי) עסוק בלימוד דקות הסברות עד שרשן, והחילוקים הדקים שבין השיטות, כך שאין לו יעד, וממילא בשורה התחתונה לא יוצא עם משהו ביד. בד"כ הוא לא כ"כ שואף ל"ידיעה" השטחית, ללא הבנת כל הנ"ל.
וחבל.
בציבור הספרדי מי שנכנס לכולל לרוב זה לא יהיה במסגרת החברה כמו אצל האשכנזים, כיון שאצל הספרדים לא כולם נכנסים לכולל, לפחות יחסי, זה מסביר את מה שכתבת שמי שכבר כן נכנס, אז זה מישהו עם יעד, ולא בא להעביר את הזמן.
חלילה מלקרוא למי שעסוק בדקות הגדרת הסברות עד שרשן 'בא להעביר את הזמן' רק בגלל שאין לו יעד מוגדר.
 
ויש עוד מישהו שהציבור לא מכייר שזכיתי להכירו בשם ר' ישראל אדלשטיין
ת"ח עצום שיודע את הש"ס השו"ע והרמב"ם בע"פ ממש ותמיד כששואלים אותו
הוא יודע לענות מקור או ציטוט מכל רמב"ם נידח
צעיר?
איפה הוא גר
 
חלילה מלקרוא למי שעסוק בדקות הגדרת הסברות עד שרשן 'בא להעביר את הזמן' רק בגלל שאין לו יעד מוגדר.
כמובן, בתנאי שהוא מתכוון להישאר עם הסוגיא ביד (לפחות בתאוריה), לאפוקי אלו שמתכתחילה לא בעניין לדעת את מה שלומדים לאורך זמן (תתפלא, די נפוץ לפגוש אברכים כאלו).
 
כמובן, בתנאי שהוא מתכוון להישאר עם הסוגיא ביד (לפחות בתאוריה), לאפוקי אלו שמתכתחילה לא בעניין לדעת את מה שלומדים לאורך זמן (תתפלא, די נפוץ לפגוש אברכים כאלו).
לא, לא, ועוד פעם לא,
פעם העשירית נראה לי, שאני כותב פה בפורום בענין זה, שלא,
תכלית האדם בעולם היא להדבק בהקב"ה, ותכלית הדביקות הוא ע"י לימוד התורה,
ולימוד התורה הוא גם כשלא לומדים כדי לצאת עם הסוגיא ביד,
אלא לומדים לדעת ולהכיר את הקב"ה, מה הוא רוצה בעולמו,
ואפי' אם לומד משנה אחת כל חייו, ומעמיק בה עומק לפנים מעומק,
ככל שמעמיק ברצונו יתברך, דבוק בו יותר ויותר, ומקיים את תכליתו בעולמו, גם אם למחרת שכח מכל ממה שלמד,
נכון יש גם מצווה של ידיעת התורה, וגם שאר מצוות שצריך לקיים, אבל הם כנר המחזיק את האור,
ובוודאי ובוודאי שאין לקרוא לאדם המקיים את תכליתו בעולם, "כמעביר את הזמן" ח"ו..
 
נדמה לי משום מה שאברכים ספרדים יותר בקיאים ומשקיעים מאשכנזים. בממוצע.
מה ההסבר??
ל"נ שההסבר הוא שהספרדים הם בראש פחות של ניתוח לפרטים אלא תפיסה יותר יבשה של הנתונים ולכן הם זוכרים יותר. לעומת האשכנזים שחלשים בלחתוך דברים ויותר מצדדים לכל מיני כוונים וממילא בורחים, ופחות זוכרים.
 
ל"נ שההסבר הוא שהספרדים הם בראש פחות של ניתוח לפרטים אלא תפיסה יותר יבשה של הנתונים ולכן הם זוכרים יותר. לעומת האשכנזים שחלשים בלחתוך דברים ויותר מצדדים לכל מיני כוונים וממילא בורחים, ופחות זוכרים.
קצת הרחבה, ועומק נוסף.
כיון שהספרדים יותר רגשנים (קצת כמו נשים לפעמים) ורגש הוא דבר שנקלט יותר עמוק כי הוא משהו אישי, (אפשר לראות גם שהמחלוקות בציבור הספרדי הם על עניני הלכה בעיקר ועל זה הם יותר מרגישים אישי) ואילו האשכנזים יותר שכלתנים ולכן הם פחות זוכרים.
 
חלילה מלקרוא למי שעסוק בדקות הגדרת הסברות עד שרשן 'בא להעביר את הזמן' רק בגלל שאין לו יעד מוגדר.
התכוונתי ביחס לספרדים שבאים לצאת עם משהו.
ובכל מקרה הייתי צריך להזהר בלשוני.
 
ל"נ שההסבר הוא שהספרדים הם בראש פחות של ניתוח לפרטים אלא תפיסה יותר יבשה של הנתונים ולכן הם זוכרים יותר. לעומת האשכנזים שחלשים בלחתוך דברים ויותר מצדדים לכל מיני כוונים וממילא בורחים, ופחות זוכרים.
תדבר פעם עם ספרדים בלימוד, הם מאוד חזקים בסברא, אולי רק באופן של בקיאות, אבל 'מבינים ענין'.
 
אני ממש לא מבין את החילוק האלו במיוחד שהם סותרים מיניה וביה
אם הספרדים רגשניים הם מבינים ע''י בינת הלב שהיא דבר הרבה יותר מרוח, ופחות ניתן להגדרות ברורות ויבשות
וע''כ אמור להיות שהרבה יותר קשה להם לזכור
ודוקא למי שלומד דרך השכל יותר בהגדרות יבשות אמור לזכור יותר ???
 
תדבר פעם עם ספרדים בלימוד, הם מאוד חזקים בסברא, אולי רק באופן של בקיאות, אבל 'מבינים ענין'.
המוצלים שבהם מגדירים ונכנסים לעומק, הכי טוב שאפשר
ממש להתפעל...
יש כמה בכולל פוניבז' שממש מוצלחים גדולים !!!
 
יש כמובן את ר' יעקב אפשטיין ר"מ בפוניב'ז בן 35 ונכנס בגיל 28 (יכול להיות שכתבו עליו)

ויש עוד מישהו שהציבור לא מכייר שזכיתי להכירו בשם ר' ישראל אדלשטיין
ת"ח עצום שיודע את הש"ס השו"ע והרמב"ם בע"פ ממש ותמיד כששואלים אותו
הוא יודע לענות מקור או ציטוט מכל רמב"ם נידח
יש את ר' אריאב עוזר בהר נוף ראש ישיבת איתרי
בקי בכל התורה באגדה ש''ס זוהר
והכל בעומק נפלא יש לו שיעורים בחול המועד 6שעות
דברים נדירים
והכל מכח העמל שלו כמובן עם כישרון אבל לאו דווקא זה מה שהביא אותו
הוא אמר פעם בשיעור ששנתיים שישי שבת הוא היה לומד את התנ''ך בעיון ומסדר את הכל לעצמו
זה אדם שעבד ע''ז
 
יש את ר' אריאב עוזר בהר נוף ראש ישיבת איתרי
בקי בכל התורה באגדה ש''ס זוהר
והכל בעומק נפלא יש לו שיעורים בחול המועד 6שעות
דברים נדירים
והכל מכח העמל שלו כמובן עם כישרון אבל לאו דווקא זה מה שהביא אותו
הוא אמר פעם בשיעור ששנתיים שישי שבת הוא היה לומד את התנ''ך בעיון ומסדר את הכל לעצמו
זה אדם שעבד ע''ז
יעוי' במצו"ב:
 
תדבר פעם עם ספרדים בלימוד, הם מאוד חזקים בסברא, אולי רק באופן של בקיאות, אבל 'מבינים ענין'.
היו לי חברותות וראשי כולל ספרדים, ואני בהחלט בהחלט מכיר ספרדים. הם נהדרים ונפלאים! הם מבינים ענין והרבה הרבה יותר מזה!! והם בכלל לא צריכים את ההסכמה שלי ושכמותי. ולכן איני רואה גם צורך לפרש את הודעתי, כי נראה בעיני ברור שפחות או יותר החילוק שאמרתי מובן ואף אם ניתן לנסחו באופן קצת שונה זה כיוון די נכון.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓