הרמב"ן על "זאת אות הברית" מבאר שהקשת היתה קיימת כבר מששת ימי בראשית, והיא נוצרת בדרך הטבע. לאחר המבול קבע אותה הקב"ה לאות ברית.
יש לעיין כיצד תופעה שהיתה קיימת קודם לכן נעשית אות להבטחה חדשה. הרי גם אילו לא נכרתה הברית היתה הקשת מופיעה באותם תנאים.
הרמב"ן מדמה זאת לגל ולמצבה שנקבעו לעדות בין יעקב ללבן. לפי זה לכאורה אין הקשת ראיה שהעולם אינו עתיד להיחרב, אלא סימן המזכיר את ההבטחה.
אלא שלפי זה צריך לברר את לשון הפסוק "והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן וזכרתי את בריתי", האם הופעת הקשת קשורה לשעת קטרוג וצורך בזכירת הברית, או שהיא נשארה תופעה טבעית ורק משמעותה התחדשה?
יש לעיין כיצד תופעה שהיתה קיימת קודם לכן נעשית אות להבטחה חדשה. הרי גם אילו לא נכרתה הברית היתה הקשת מופיעה באותם תנאים.
הרמב"ן מדמה זאת לגל ולמצבה שנקבעו לעדות בין יעקב ללבן. לפי זה לכאורה אין הקשת ראיה שהעולם אינו עתיד להיחרב, אלא סימן המזכיר את ההבטחה.
אלא שלפי זה צריך לברר את לשון הפסוק "והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן וזכרתי את בריתי", האם הופעת הקשת קשורה לשעת קטרוג וצורך בזכירת הברית, או שהיא נשארה תופעה טבעית ורק משמעותה התחדשה?
