- הודעות
- 2,442
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,568
- נקודות
- 525
אמנם החינוך לא העתיק המילים כדי למנעו מהעבירה שבעיקר עליהם התבססתי
- הודעות
- 2,442
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,568
- נקודות
- 525
אבל עדין מוכח שהוא מחמת העבירה שאם היה מחמת הצלת הנרדף מה ששיך בשבת ובע"ז שהרמב"ם בא לאפוקי
אלא שהכתוב חידש רק ברציחה ובג"ע ולא בשאר עבירות
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,706
- תודות
- 16,784
- נקודות
- 655
או שנאמר שאדרבה, בא הרמב"ם לאפוקי שאינו מחמת העבירה?
- הודעות
- 2,442
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,568
- נקודות
- 525
אבל למה שיהא כזו ס"ד?
כי דייקנו את לשונו בספר המצוות?
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,706
- תודות
- 16,784
- נקודות
- 655
יתכן.
בפרט אם נאמר שאכן הלאו ד"לא תחוס עיניך" אכן נאמר מסיבה זו וכש"נ, הרי בוודאי שיוצרך הרמב"ם לאפוקי מדעה שכזו.
ומלבד זאת, אף מן הסברא היה מקום להניח כדברי מר, אחר שמצאנו כן בעריות ובשפיכות דמים, ונדון מסברתנו שהטעם הוא מחמת חומר האיסור והיות האיסור מעיקרי הדת.
וע"ז בא הרמב"ם להשמיענו שעיקרו משום הצלת הנרדף, השייך הן בשפיכות דמים, והן בגילוי עריות.
שוב התבוננתי, ולכאו' מוכרחים הדברים מן הסברא, שהרי כמדו' שלא אמרו אלא ברודף אחר נערה המאורסה שניתן להצילו בנפשו. ולא בבא על נערה המאורסה או על אחת מן העריות.
ואם משום חומר האיסור, מה בין זה לזה?
- הודעות
- 659
- תודות
- 2,527
- נקודות
- 315
הנה הרש"י במסכת סנהדרין דף ע"ג ע"א כתב בד"ה בנפשן. ניתנו ליהרג לכל אדם כדי להצילן מן העבירה.
ובפשטות לא שייך להציל בע"ח מן העבירה.
(אולי מצד ולא תשים דמים בביתך, אם היא שלו)
ובפשטות לא שייך להציל בע"ח מן העבירה.
(אולי מצד ולא תשים דמים בביתך, אם היא שלו)
נערך לאחרונה:
- הודעות
- 2,442
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,568
- נקודות
- 525
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,706
- תודות
- 16,784
- נקודות
- 655
ראשית, הא לך לשון הרמב"ם בדין הנ"ל "אחד הרודף אחר חברו להורגו, או רודף אחר נערה מאורסה לאונסה--שנאמר "כי כאשר יקום איש על רעהו, ורצחו נפש--כן, הדבר הזה" (דברים כב,כו). והרי הוא אומר "צעקה, הנערה המאורשה, ואין מושיע, לה" (דברים כב,כז); הא יש לה מושיע--מושיעה בכל דבר שהוא יכול להושיעה, ואפילו בהריגת הרודף."
ולעיקרם של דברים, כך היה מונח בזכרוני, ולכך כתבתי בלשון 'כמדו''
וכעת עיינתי בדבר, וכמין ראיה יש לי לזה מדברי הגמרא
דנחלקו תנאים בדין אומרת "הניחו לו" כדי שלא יהרגנה.
"רבי יהודה אומר אף האומרת הניחו לו שלא יהרגנה: במאי קמיפלגי אמר רבא במקפדת על פיגמה ומניחתו שלא יהרגנה רבנן סברי אפיגמה קפיד רחמנא והרי מקפדת על פיגמה ורבי יהודה האי דקאמר רחמנא קטליה משום דמסרה נפשה לקטלא הא לא מסרה נפשה לקטלא אמר ליה רב פפא לאביי אלמנה לכהן גדול נמי קא פגים לה אמר ליה אפיגמה רבה קפיד רחמנא אפיגמה זוטא לא קפיד רחמנא:"
הרי לדעת רבי יהודה אינו נהרג אלא משום שמא "מסרה נפשה לקטלא", ואף לדעת רבנן היינו מחמת פגמה, ואם רצונה בכך מה נעשה אנן?
שוב ראיתי ברש"י שם שכתב "במקפדת על פגמה - דאי בשאינה מקפדת לא קאמרי רבנן למקטליה משום עבירה דלא חמיר מעבודת כוכבים ושבת:"
הרי לדעת רבי יהודה אינו נהרג אלא משום שמא "מסרה נפשה לקטלא", ואף לדעת רבנן היינו מחמת פגמה, ואם רצונה בכך מה נעשה אנן?
שוב ראיתי ברש"י שם שכתב "במקפדת על פגמה - דאי בשאינה מקפדת לא קאמרי רבנן למקטליה משום עבירה דלא חמיר מעבודת כוכבים ושבת:"
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,706
- תודות
- 16,784
- נקודות
- 655
וכעת נסתפקתי, האם יש בלשון זה להוכיח שהטעם הוא כדי להצילו מן האיסור.
או שמא ניתן לפרש להצילו ממעשה זה
וקרוי עבירה, מפני שיש בו עבירה, אך אין זה עיקר הטעם.
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,706
- תודות
- 16,784
- נקודות
- 655
- הודעות
- 2,230
- תודות
- 10,363
- נקודות
- 555
- הודעות
- 2,442
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,568
- נקודות
- 525
דעתי נוטה שצריך את שני המרכיבים
גם את העבירה וגם את הפגם
הינו שיש בהריגה תועלת כפולה
גם להציל את הרודף וגם להציל את הנרדף
- הודעות
- 2,442
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,568
- נקודות
- 525
ראיתי שמביאים שהר"ן שם במשנה עג מביא ב' פירושים אם הוא כדי להציל את הרודף מהעבירה או את הנרדף
בשי' רש"י ראיתי בשיעורי הגרש"י בורנשטיין שס"ל שבעי לב' הטעמים וכמש"כ לעיל
נושאים דומים
סוכות, שמח"ת ושמ"ע
למה אין בסוכה פטור של לא ניח"ל מדין תשבו כעין תדורו?