אני רוצה להעלות לדיון תופעה שאי אפשר להתעלם ממנה יותר, תרבות השתייה החריפה בישיבות.
זה כבר מזמן לא רק כוסית בפורים או לחיים בסיום מסכת. כמעט בכל ישיבה (במינונים משתנים) אפשר למצוא בחורים שמחזיקים בקבוקים בחדרים, שותים בלילות שבת, או הופכים כל אירוע חברתי לחגיגת אלכוהול בפרט בחתונות. זה לא שכולם שותים, אבל זה בהחלט הפך לתופעה רחבה שמתקבלת בסלחנות יתרה.
האם הלחץ הלימודי או הציפיות החברתיות דוחפים בחורים לחפש פורקן באלכוהול?
האם איבדנו את הכלים להנאה אמיתית? האם בחור ישיבה ב-2026 לא יכול לשמוח או לשבת עם חברים בלי גירוי חיצוני של טשטוש חושים?
האם אתם רואים בזה בעיה חינוכית ושורשית, או פשוט שלב חולף של גיל ההתבגרות במגזר?
איפה עובר הגבול?
זה כבר מזמן לא רק כוסית בפורים או לחיים בסיום מסכת. כמעט בכל ישיבה (במינונים משתנים) אפשר למצוא בחורים שמחזיקים בקבוקים בחדרים, שותים בלילות שבת, או הופכים כל אירוע חברתי לחגיגת אלכוהול בפרט בחתונות. זה לא שכולם שותים, אבל זה בהחלט הפך לתופעה רחבה שמתקבלת בסלחנות יתרה.
האם הלחץ הלימודי או הציפיות החברתיות דוחפים בחורים לחפש פורקן באלכוהול?
האם איבדנו את הכלים להנאה אמיתית? האם בחור ישיבה ב-2026 לא יכול לשמוח או לשבת עם חברים בלי גירוי חיצוני של טשטוש חושים?
האם אתם רואים בזה בעיה חינוכית ושורשית, או פשוט שלב חולף של גיל ההתבגרות במגזר?
איפה עובר הגבול?
