הלכות שבת בטריה בשבת לדעת החזון איש (1 צופה)

[מאירי]

דעת החזון איש (אורח חיים סימן נ אות ט) שסגירת מעגל חשמלי נחשבת ("קרוב הדבר") למלאכת בונה, שהיא מלאכה דאורייתא של שבת. על-ידי סגירת המעגל הוא קם מ"מוות" ל"חיים", ובכך נעשה איסור של בונה (החזון איש מזכיר שלמרות שבדרך כלל "אין בונה בכלים", כאן הדבר שונה).

אולם שמעתי שכל זה בחשמל אבל בבטריה וכדומה גם לדעת החזון איש אין בזה משום בונה. האם זה נכון?

 

[אור יהל]

אולם שמעתי שכל זה בחשמל אבל בבטריה וכדומה גם לדעת החזון איש אין בזה משום בונה. האם זה נכון?

לחץ כדי לכווץ...

אינו נכון. ואביא לדוגמא קטע מספר מנחת שלמה (א, יא) בהתייחסו לדעת החזו"א:

"גם מה שכתב (החזו"א) בסוף המכתב השני "אבל דבר הנעשה ע"י הרכבת בני אדם בחכמה ובכשרון זהו ענין בנין שהיה במשכן וחשיב מלאכה" צ"ע, דנראה שגם במנורה שהזכרנו יש הרבה חכמה וכשרון ואפי' רק להדליק אותה אין הכל יודעים, גם מנורת נפט רגילה מורכבת מבורג ופתילה ומכובע וזכוכית שיוצרת אור, ואף גם בזה יש חכמה וכשרון, ואפי"ה מרכיבין אותן ביום טוב ומדליקין אותה ואין חוששין כלל שהעושה כל אלה חשיב כמתקן מנא או בונה ביום טוב.

וכיון שכן מ"ש מפנס חשמלי שהכל כבר ערוך ומתוקן ועשיית המעגל ע"י לחיצה קלה הוא קל מאד ורגילין לעשותה תמיד ואפי"ה חושבו כבונה, הרי גם בתוך הסוללה ישנם דברים כימיים שגורמים את הזרימה והם עצמם כלים ונפסדים בדיוק כמו נפט ושמן".

 

[חד מבתראי]

דעת החזון איש (אורח חיים סימן נ אות ט) שסגירת מעגל חשמלי נחשבת ("קרוב הדבר") למלאכת בונה, שהיא מלאכה דאורייתא של שבת. על-ידי סגירת המעגל הוא קם מ"מוות" ל"חיים", ובכך נעשה איסור של בונה (החזון איש מזכיר שלמרות שבדרך כלל "אין בונה בכלים", כאן הדבר שונה).

אולם שמעתי שכל זה בחשמל אבל בבטריה וכדומה גם לדעת החזון איש אין בזה משום בונה. האם זה נכון?

לחץ כדי לכווץ...

חיבור פרקים למה שלא יהיה?
וממות לחיים פשיטא שיש. (למרות שצורת הפעולה של הבטריה שונה, סו"ס יש כאןן כלי שהועמד על מתכונתו והחל לפעול).

 

[רבי]

הגרב"צ א"ש מביא באור לציון שכיבוי מתג בשבת יש בזה סותר לפי החזו"א.
אף באופן שהאור מכובה ע"י שעון שבת.

ועוי"ל מצד מוקצה במחובר.

 

[התורה]

דעת החזון איש (אורח חיים סימן נ אות ט) שסגירת מעגל חשמלי נחשבת ("קרוב הדבר") למלאכת בונה, שהיא מלאכה דאורייתא של שבת. על-ידי סגירת המעגל הוא קם מ"מוות" ל"חיים", ובכך נעשה איסור של בונה (החזון איש מזכיר שלמרות שבדרך כלל "אין בונה בכלים", כאן הדבר שונה).

אולם שמעתי שכל זה בחשמל אבל בבטריה וכדומה גם לדעת החזון איש אין בזה משום בונה. האם זה נכון?

לחץ כדי לכווץ...

צדקו דברי הרב @אור יהל הנידון של רבותינו המנחת שלמה עם מרנא החזון איש זיע"א על חשמל אם יש בזה איסור בונה, נבע ממעשה של הכנסת בטריה למכשיר שמיעה, כפי שמובא במנחת שלמה תנינא סי' כה

 

[התורה]

מה שיש לדון לאור דברי הרב @מאירי האם יש בזה איסור דאורייתא מכיוון נוסף של מכה בפטיש,
דמפורסמת החקירה:
בהכנסת בטריה למכשיר, האם נעשה בזה גמר מלאכה של המכשיר, שהרי אינו יכול לעבוד בלי זה,
או"ד, שהמכשיר כבר הושלם לגמרי ואילו הבטריה רק מפעיל אותו, ודבר שאינו קבוע מגוף המכשיר אינו יכול להיחשב כ"גמר מלאכה" של המכשיר,
והנפק"מ כמובן אם בהכנסת בטריה למכשיר בשבת יש איסור דאורייתא של "מכה בפטיש"
או איסור דרבנן [לדעת הפוסקים שחשמל זה דרבנן],
ונפק"מ לגבי אמירה לנכרי דהוי שבות בדרבנן וכו'.​

 

[חד מבתראי]

מה שיש לדון לאור דברי הרב @מאירי האם יש בזה איסור דאורייתא מכיוון נוסף של מכה בפטיש,
דמפורסמת החקירה:
בהכנסת בטריה למכשיר, האם נעשה בזה גמר מלאכה של המכשיר, שהרי אינו יכול לעבוד בלי זה,
או"ד, שהמכשיר כבר הושלם לגמרי ואילו הבטריה רק מפעיל אותו, ודבר שאינו קבוע מגוף המכשיר אינו יכול להיחשב כ"גמר מלאכה" של המכשיר,
והנפק"מ כמובן אם בהכנסת בטריה למכשיר בשבת יש איסור דאורייתא של "מכה בפטיש"
או איסור דרבנן [לדעת הפוסקים שחשמל זה דרבנן],
ונפק"מ לגבי אמירה לנכרי דהוי שבות בדרבנן וכו'.​

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה שלחזו"א לא מגדירים דבר כבונה ומכה בפטיש בו"ז. אינני בטוח.