• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

נדיב לב

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
3,424
פוסט השבוע
4
תודות
16,746
נקודות
695
הוי, בית מדרשי השקט,
בין ספריך אני עומד,
קול נערים הוגה בחושך
ומעליו קול עולם רועם.

הבו את הנער מספריו!,
מתריס הקול ברחובות,
והוא נושא עיניו אל השמיים?
ושאלתו שקולה כמו אבנים.

לא מאתמול אורו דולק,
לא נר חדש הוא באפילה
מימי קדם הוא הולך עם העם,
ושורשיו בעומק נשמתו.

לא בכוח זרוע בלבד,
ייבנה עתיד לעם
כי רוח וספר וזיכרון,
הם עמודי הבית הקם.

האם יש בקרב ההמון מקום
לכל קול ולכל נשמה?
האם לא תימצא הדרך
להשיב לב אח אל אח?

לא בכי ריק ישפוך הלב,
ולא חרב תפתור כל דבר,
כי עם המבקש לו עתיד
צריך גם לזכור את העבר.

ואולי עוד יקום יום של שלום,
וישובו רחוקים תחת כנף האם,
לאור ספרים ונר תמיד
תדבק נשמת העם אל מקורה.

או אז ירעש המשכן בקול "שובבים",
קורותיו יתרוננו מזמרת התורה
ופז יהלוך בין כתליו הישנים,
ותשוב השירה אל היכלו.
אמן.
 
הוי, בית מדרשי השקט,
בין ספריך אני עומד,
קול נערים הוגה בחושך
ומעליו קול עולם רועם.

הבו את הנער מספריו!,
מתריס הקול ברחובות,
והוא נושא עיניו אל השמיים?
ושאלתו שקולה כמו אבנים.

לא מאתמול אורו דולק,
לא נר חדש הוא באפילה
מימי קדם הוא הולך עם העם,
ושורשיו בעומק נשמתו.

לא בכוח זרוע בלבד,
ייבנה עתיד לעם
כי רוח וספר וזיכרון,
הם עמודי הבית הקם.

האם יש בקרב ההמון מקום
לכל קול ולכל נשמה?
האם לא תימצא הדרך
להשיב לב אח אל אח?

לא בכי ריק ישפוך הלב,
ולא חרב תפתור כל דבר,
כי עם המבקש לו עתיד
צריך גם לזכור את העבר.

ואולי עוד יקום יום של שלום,
וישובו רחוקים תחת כנף האם,
לאור ספרים ונר תמיד
תדבק נשמת העם אל מקורה.

או אז ירעש המשכן בקול "שובבים",
קורותיו יתרוננו מזמרת התורה
ופז יהלוך בין כתליו הישנים,
ותשוב השירה אל היכלו.
אמן.
יפה מאוד!.
לא כ"כ ברור לי החרוז בסוף הבית השני, ואם כוונתך למקום מושב היולדת, אי"ז כ"כ מענינו.
 
יפה מאוד!.
לא כ"כ ברור לי החרוז בסוף הבית השני, ואם כוונתך למקום מושב היולדת, אי"ז כ"כ מענינו.
הצורב הצעיר השוקד על תלמודו, שנחרד מהחצים השנונים הנורים מכל עבר בנסיון לפגוע בציפור נפשו, מפנה ראשו לשמים, ושאלתו זו (המתבטאת בהרמת הראש) משולה לכובד האבנים. קרי, שאלה כבדת משקל. (יתירה מכך, נסיתי לרמוז שגם הנער הצעיר, פעמים תועה ומהרהר בנפשו, האם דרכו היא היא הנכונה?).
הבו את הנער מספריו!,
מתריס הקול ברחובות,
והוא נושא עיניו אל השמיים?
ושאלתו כבדה כאבני ריחיים.
נ.ב מבחינת צליל, אמנם "שמיים" ו"אבנים" אינם חרוז מלא, אבל בשירה מודרנית זה לא בהכרח פגם. בכל מקרה אפשר לחרוז "ושאלתו כבדה כאבני ריחיים" כדי שיתחרז יותר טוב מבחינת הצליל והמשקל.
 
הצורב הצעיר השוקד על תלמודו, שנחרד מהחצים השנונים הנורים מכל עבר בנסיון לפגוע בציפור נפשו, מפנה ראשו לשמים, ושאלתו זו (המתבטאת בהרמת הראש) משולה לכובד האבנים. קרי, שאלה כבדת משקל. (יתירה מכך, נסיתי לרמוז שגם הנער הצעיר, פעמים תועה ומהרהר בנפשו, האם דרכו היא היא הנכונה?).

נ.ב מבחינת צליל, אמנם "שמיים" ו"אבנים" אינם חרוז מלא, אבל בשירה מודרנית זה לא בהכרח פגם. בכל מקרה אפשר לחרוז "ושאלתו כבדה כאבני ריחיים" כדי שיתחרז יותר טוב מבחינת הצליל והמשקל.
נכונה אמרתו ביחס לשירה מודרנית אך שירתו אינה מודרנית ואינה מנסה להשתמע ככזאת ועל כן הערתו קמה וגם ניצבה ואם ידבק ידידי לאהבה בתירוצו יסביר לי פשר עירוב סגנונות
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון