• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

אברך קלאסי

משתמש רגיל
gemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
123
תודות
645
נקודות
271
הנה בתרומות פ''א מ''ג איתא ''חרש שאינו שומע אך הוא מדבר לא יתרום ואם תרם מהני'' ופירש הר''ש כיון דכל חסרונו הוא בברכה שאינו יכול להשמיע לאוזניו ולכן לא יתרום כי אינו יכול לברך אך סו''ס בדיעבד מהני וחל תרומה.

ובעיקר דין הברכה כאן יל''ע אם הוא דין מיוחד בתרומה או בכל המצוות הינו דלעולם יל''ד האם כשיכול או לקים המצוה בלא ברכה או שלא לקימה כלל היאך יעשה.

ועין בזה באבנ''מ תשובה סימן י' שהביא מהמג''א לגבי טבילת כלים שמוטב שיטבול בלא לברך והשיג עליו מהכא שמשמע שעדיף שלא יקיים המצוה, ורצו לדון דתרומה שאני שהברכה היא חלק מהמעשה אחרי התקנה דרבנן, ויש לעין בכל זה ואשמח לדברי הרבנים שליט''א בנידן זה מסברא ומראיה.
 
עי"ש
 
הנה בתרומות פ''א מ''ג איתא ''חרש שאינו שומע אך הוא מדבר לא יתרום ואם תרם מהני'' ופירש הר''ש כיון דכל חסרונו הוא בברכה שאינו יכול להשמיע לאוזניו ולכן לא יתרום כי אינו יכול לברך אך סו''ס בדיעבד מהני וחל תרומה.

ובעיקר דין הברכה כאן יל''ע אם הוא דין מיוחד בתרומה או בכל המצוות הינו דלעולם יל''ד האם כשיכול או לקים המצוה בלא ברכה או שלא לקימה כלל היאך יעשה.

ועין בזה באבנ''מ תשובה סימן י' שהביא מהמג''א לגבי טבילת כלים שמוטב שיטבול בלא לברך והשיג עליו מהכא שמשמע שעדיף שלא יקיים המצוה, ורצו לדון דתרומה שאני שהברכה היא חלק מהמעשה אחרי התקנה דרבנן, ויש לעין בכל זה ואשמח לדברי הרבנים שליט''א בנידן זה מסברא ומראיה.
פעם ליקטתי לעצמי את כל המקומות שמבואר בהם שיש להימנע מעשיית מצוה (קיומית) משום שאינו יכול לברך עליה:

 
ובעיקר דין הברכה כאן יל''ע אם הוא דין מיוחד בתרומה או בכל המצוות הינו דלעולם יל''ד האם כשיכול או לקים המצוה בלא ברכה או שלא לקימה כלל היאך יעשה.
מהזכרון, ישנו נידון בשחיטה כעין זה.

וראה בשו"ע יו"ד הל' שחיטה סי' א סעיף ז וסעיף י ובנושאי כלים שם שהאריכו בזה.

עסקתי בעבר בזה, וכמדו' שכתבתי מעט, אנסה למצוא בהמשך בלנ"ד.
 
הפסד מצוה משום העדר ברכה

 
ויש להוכיח מהא דאין שוחטין כוי ביו"ט דבחול שוחטין.
וזה על אף דיהא מחוייב לכסות הדם ואסור לברך.
ושמא ספק מצווה בלא ברכה קיל טפי.
א"נ בתרומה אפשר ע"י שליח וכאן א"א בשליח.
אמנם אפשר שישחט גם עוף ויברך על כיסוי הדם של העוף,
ואח"כ יכסה את דם הכוי.
כמובן לא יחד, דא"כ דם הכוי יחצוץ בין דף העוף לעפר.
 
וראה בשו"ע יו"ד הל' שחיטה סי' א סעיף ז וסעיף י ובנושאי כלים שם שהאריכו בזה.​
אפרט מעט

הטור בהל' שחיטה (יורה דעה סימן א) מביא "והשומע ואינו מדבר, אם הוא מומחה, שוחט אפילו לכתחילה אם אחר מברך."
והב"י שם כותב "ודע, שכתוב בהגהות אשר"י בשם אור זרוע דאילם לא ישחוט לכתחילה מפני שאינו יכול לברך, כדתנן בפרק קמא דתרומות): "האילם והערום לא יתרומו, ואם תרמו – תרומתן תרומה"; ומפרש בירושלמי, משום ברכה, ואין אחר העומד על גביו יכול לברך על שחיטה. אבל שניים ששוחטין, אחד מברך על שניהם. מיהו איני יודע אם הוא הדין אילם יוצא בברכת אחר כששניים שוחטים, הואיל ואין אילם עצמו יכול לברך, עד כאן לשונו. וקשה לי על הרא"ש, כיוון דגמר מתרומה לאינו שומע דלא ישחוט לכתחילה, אמאי לא גמר מינה לנשתתק נמי דלא ישחוט לכתחילה, וכדמפרש בירושלמי טעמא דאילם לא יתרום? ויש לומר דטעמא דהרא"ש, דמתניתין דתרומות לא תני תקנתא; אבל אין הכי נמי שאם בירך לו אחר, כיוון שהוא שומע, לכתחילה נמי תורם."

הרי שהשוו דין ברכת השחיטה לדין ברכת התרומה לענין זה.

והט"ז שם מחלק דדוקא בשחיטה יועיל שאחר מברך, אבל לא בתרומה.
וזה לשונו "ולהרא"ש נראה דגם הוא ס"ל דאילם לא יתרום ואחר מברך מטעם שזכרתי אלא דבשחיטה נראה טעמו דאחר מברך שפיר דברכת השחיטה אינה באה על השחיטה עצמה דהא אין חיוב לשחיטה אם אינו רוצה לאכול אלא עיקר הכוונה לתת שבח למקום ב"ה על שאסר לנו אכילת בשר בלא שחיטה ובזה ודאי כל ישראל שייך באותה ברכה שהרי על כולם יש איסור אלא שאין מקום לברך שבח זה אלא בשעת שחיטת שום בהמה דוגמא לדבר שזכר ב"י בסי' רס"ה בשם ר"ת בברכת להכניסו בברית שהיא שבח והודיה בכל שעה על קדושה זו ע"ש ומ"ה ניחא בברכת אירוסין שהחתן מארס והרב מברך דגם שם מברך על איסור עריות שאסר לכל ישראל אבל בהפרשת תרומה הוה עיקר הברכה על מצות הפרשה לא על איסור אכילת טבל שהרי מצות ההפרשה חיוב עליו אפילו אם אינו רוצה לאכול מן התבואה עדיין א"כ הוה מצוה זאת כשאר מצות וכיון שאין הוא חיוב בגופו לעשות כן דאפשר לתרום ע"י שליח לא נחלק המצוה והברכה זה מזה אלא התורם יברך ומ"ה ניחא בההיא דאילם לא יתרום דלית ליה באמת תקנתא לברך"

ועכ"פ עיקר הדין שכל שאינו יכול לברך לא ישחוט, נר' שמוסכם הוא.​
 
יש לדון אדם שלא היה לו תפילין והגיע אליו באמצע ברכות ק"ש אם יניח בשביל לקרוא ק"ש עם תפילין למרות שאינו מברך,
ויש לדון אם מברכים אח"כ שהתפילין עוד עליו, והאם זה סיבה שיהיה שונה משאר מקומות.
 
הנה בתרומות פ''א מ''ג איתא ''חרש שאינו שומע אך הוא מדבר לא יתרום ואם תרם מהני'' ופירש הר''ש כיון דכל חסרונו הוא בברכה שאינו יכול להשמיע לאוזניו ולכן לא יתרום כי אינו יכול לברך אך סו''ס בדיעבד מהני וחל תרומה.

ובעיקר דין הברכה כאן יל''ע אם הוא דין מיוחד בתרומה או בכל המצוות הינו דלעולם יל''ד האם כשיכול או לקים המצוה בלא ברכה או שלא לקימה כלל היאך יעשה.

ועין בזה באבנ''מ תשובה סימן י' שהביא מהמג''א לגבי טבילת כלים שמוטב שיטבול בלא לברך והשיג עליו מהכא שמשמע שעדיף שלא יקיים המצוה, ורצו לדון דתרומה שאני שהברכה היא חלק מהמעשה אחרי התקנה דרבנן, ויש לעין בכל זה ואשמח לדברי הרבנים שליט''א בנידן זה מסברא ומראיה.
לכאו' יש חילוק רב בין הדברים
הרי זה וודאי שאם יש מצווה שחייבים לקיים אפי' אם הוא לא יכול לברך שייקיים, וכל הנדון במצווה קיומית [כך י"ל כמו שידוע המ"א על תור"מ]
אבל משא"כ חיוב טבילת כלים שלכ' הוא חיוב אף אם אינו משתמש [רק שיש גם איסור השתמשות] [האמת שלא למדתי טבילת כלים אבל כך שמעתי מת"ח חשוב מאד], ואם כן בוודאי שאין צד לבטל חיוב - ויש לעי' בהל' טבילת כלים האם יש עניין לטבול מייד ולא להמתין וצ"ע.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון