חידה חופשית איזה מנהג נוהגים בביהמ"ד דושינסקי כמו בקהילות תימן? (1 צופה)

[התורה]

פרט נמק ובאר

 

[התורה]

פרט נמק ובאר

לחץ כדי לכווץ...

אעמיד הפתרון:

היכן תחילת עליית 'שביעי' בפרשת עקב?
רק בפרשת עקב ובפרשת נצבים נדפס בחומשים עליית שביעי ומפטיר באותו סכום של פסוקים – מה פשר הדבר? והאם אכן כך נהוג בכל הקהילות?​

בפרשת עקב, יש חלוקה נדירה של סדר העליות לתורה בשבת. כי הנה בכל הפרשיות מסומן בחומשים שהפרשה מחולקת לשבעה חלקים, לפי שבע עליות, ולאחר מכן מסומן בחומשים עליית 'מפטיר', הכוללת רק כמה פסוקים בודדים, בדרך כלל רק שלשה פסוקים, שכבר נקראו בעליית שביעי, אך בכל הפרשיות מי שעולה ל'מפטיר' קורא פחות פסוקים ממי שעולה ל'שביעי'.

שביעי ומפטיר שווים

יוצאת מן הכלל היא פרשת עקב, בה מסתיימת עליית שישי לאחר פרשת והיה אם שמוע, ולאחר מכן, לקראת ארבעת הפסוקים האחרונים של הפרשה מסומן בחומשים: שביעי ומפטיר! כלומר, שהעולה לעליית מפטיר, קורא שוב את אותם סכום של פסוקים שקרא מי שעלה לעליית שביעי. לתופעה זו אין עוד אח ורֵע בשאר הפרשיות, מלבד בפרשת נצבים, שם גם מסומן בחומשים שביעי ומפטיר יחד. להלן נבקש לעמוד הסיבה שמאחורי החלוקה המיוחדת של פרשת עקב ונצבים.

לחזור ולקרוא

תחילה חשוב לציין, שמעיקר ההלכה אין כל מניעה שהעולה למפטיר יקרא את אותו מספר פסוקים כמו העולה לשביעי, ואין חיוב שעליית מפטיר תהיה קצרה יותר, וכמפורש בשלחן ערוך (או"ח סי' רפד, ד): 'נוהגים לקרות שבעה ולגמור עמהם הפרשה ואומר קדיש, וחוזר וקורא עם המפטיר מה שקרא השביעי'.

עם זאת, כך הוא המנהג הנפוץ, שעליית מפטיר היא עלייה קצרה יותר מעליית שביעי [או עליית 'אחרון' במקום שנהגו להוסיף עליית 'אחרון'], כי לכתחילה לא רצו שיהיו העליות דומות. כך שעלינו לברר מה נשתנו פרשת עקב מכל הפרשיות?

גזירת הנכנסים

לכאורה ההסבר הפשוט לכך הוא, לפי שבפרשת עקב יש בספר תורה סימן של פרשה חדשה [פרשה סתומה] ארבעה פסוקים לפני סיום הפרשה, כך שאי אפשר היה להתחיל את עליית מפטיר שלשה פסוקים לפני הסוף, כי נפסק בשלחן ערוך (או"ח סי' קלח, א) שאסור להתחיל שום עליה פסוק אחד או שני פסוקים לאחר תחילת פרשה [גזירה משום הנכנסים לבית הכנסת שיחשבו שהעולה שלפניו קרא רק פסוק אחד או שני פסוקים], ולכן בהכרח להתחיל את עליית מפטיר ארבעה פסוקים לפני הסוף, למרות ששם היא גם תחילת עליית שביעי.

הסבר זה מתרץ רק את העובדה שמתחילים את עליית מפטיר חמשה פסוקים לפני הסוף [ולא שלשה פסוקים כברוב הפרשיות], אך עדיין צריך ביאור מדוע מוכרחים להתחיל גם שם את עליית שביעי? ואי אפשר להתחיל את עליית שביעי לפני זה?

קצרה וארוכה

אמנם בפרשת נצבים אין בכך תמיהה, כי מדבר בפרשה קצרה מאד, ואין אפשרות לחלק את הפרשה באופן אחר, מלבד לקבוע שעליית שביעי ומפטיר יתחילו באותו פסוק, ואי אפשר היה להפסיק עליית שביעי שלש פסוקים לפני הסוף, כדי שלא להפסיק בדבר לא טוב 'לאלהים אחרים ועבדתם'.

אך בפרשת עקב, שהיא פרשה ארוכה, לכאורה היה אפשר לקבוע שעליית מפטיר תתחיל אכן חמש פסוקים לפני הסוף, ואילו עליית שביעי תתחיל לפני כן.

מותר להפסיק

לכאורה היה מקום לומר שלא רצו להתחיל עליית שביעי באמצע פרשת והיה אם שמוע, כדי שלא להפסיק באמצע פרשה של קריאת שמע, אולם כבר כתב בשו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' ל"ו) שמעולם לא שמע מנהג שלא להפסיק באמצע פרשת והיה אם שמוע, והרוצה להפסיק יכול להפסיק לפני הפסוק ולמדתם אותם [אך לא יפסיק לפני הפסוק ושמתם את דברי אלה, כדי שלא לסיים את העלייה הקודמת בדבר לא טוב של 'ואבדתם מהרה וגו'].

ואילו בשו"ת לבושי מרדכי (ח"ג או"ח סי' ק"א) כתב שאף שמעיקר הדין לא מצאנו מקור לאסור להפסיק באמצע פרשת והיה אם שמוע, אך כתב שם כמה טעמים מדוע ראוי שלא להפסיק באמצע פרשת והיה אם שמוע, ולכן אין להתחיל עליית שביעי באמצע פרשת והיה אם שמוע.

מנהג ורמייזא

אך קיימת אפשרות אחרת, והיא: להתחיל את עליית שביעי בתחילת פרשת והיה אם שמוע, או כמה פסוקים לפניו. ואכן כך נהגו במנהגי אשכנז הקדומים כמובא בספר 'נוהג כצאן יוסף' ובספר 'מנהגים דק"ק ורמיישא', שהתחילו עליית שישי בפסוק (יא, א) 'וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ',ֹ ועליית שביעי בפסוק (יא, י) 'כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה', ועליית אחרון בפסוק 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ' וגו' עד סוף הפרשה, והמפטיר קרא חמשה פסוקים אחרונים. וכן נהג הגה"ק מהרי"ץ דושינסקי זי"ע (ספר 'מנהגי מהרי"ץ').

מנהגים בתימן

גם בספר 'סערת תימן' כתב חלוקה זו, שעליית שביעי תתחיל בפסוק 'כי הארץ וגו'', אולם בספר שערי שלמה (עמוד תלד) העיר הגאון רבי שלום יצחק הלוי זצ"ל, שבספר תאג' חבשוש ועוד ספרים, מובא מנהג אחר שנהגו בתימן, שעליית שביעי מתחלת בפסוק והיה אם שמוע תשמעו וגו', וכיון שהפסוק 'כי הארץ' הוא עדיין המשך לעניין שבפסוקים הקודמים.

עליית 'שישי'

יש שכתבו לשער, שהסיבה לחלוקה הנדפסת ברוב החומשים, משום שמקובל שעליית שישי היא עלייה מכובדת, ולכן רצו להכניס בעליית שישי את כל פרשת והיה אם שמוע שהיא פרשה חשובה, ולכן נשארו לעליית מפטיר ושביעי רק חמשת הפסוקים האחרונים.
תורה שבכתב​

לחץ כדי לכווץ...

עקב - פנינים לפרשת עקב (מלוקט) | דברים

מאה אותיות בפסוק שלמדים ק' ברכות בכל יום וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ וגו' (י, יב). כתבו ב'דעת זקנים' מבעלי התוספות, שחז"ל (מנחות מג, ב) דרשו בתיבת 'מה', אל תקרי מה אלא 'מאה', ומכאן מצאו סמך למאה ברכות שחייב אדם לברך בכל יום. וכתבו שאכן יש בפסוק 99 אותיות, וכאשר מחליפים...

forum-otzar-hatorah.co.il