רוח ממרום זימנה את כותב השורות יחד עם עוד כמה צעירים, לשהות במחיצת הגה"צ רבי זאב (וועלוועל) אידלמן זצ"ל בשנותיו האחרונות בבית הרפואה, שם שמענו ממנו עדות מכלי ראשון על 'ציוריו' ושרטוטיו של מרן החזון-איש זיע"א, בשורת מקרים בהם נדרש להורות לרופאים כיצד לנתח, תוך שהוא מבקש שלא יגלו מיהו המשרטט האלמוני…
היה זה לפני כעשרים וחמש שנה. בבית הרפואה 'מעיני הישועה' שהה בשנותיו האחרונות הגאון הצדיק רבי זאב (ועלוועל) אידלמן זצ"ל. מידי מוצאי שבת, הייתה באה אליו קבוצה קטנה בשעת סעודת מלווה מלכה, לשיר זמירות ולשמוע ממעייניו. רבי זאב היה 'עשיר' גדול בעובדות על גדולי ישראל מתקופות לימודיו בקמניץ דליטא ובלומז'ה בארץ הקודש, וכן בהיותו בן העיר בריסק ומבאי ביתם של מרנן החזון איש והסטייפלר זצ"ל. ובאותה 'עת רצון' במוצאי שבת, היה מספר עובדות רבות שזכה לראות בעצמו.
רוח ממרום שלחה את כותב השורות אבדלחט"א, יחד עם עוד כמה צעירים, לשהות במחיצת רבי זאב באותם זמנים מיוחדים, ולשמוע ממנו כמה וכמה עובדות מופלאות. בהיותו כאמור בבית הרופאה, התייחסו חלק מהסיפורים לענייני רפואה: פעם סיפר רבי זאב ששמע ממרן החזון איש זצ"ל כי אצל פרופסור גדול ומומחה (רבי זאב לא נקט בשמו), המלאך רפאל בעצמו עומד על ימינו לתמכו!
בהזדמנות נוספת סיפור כי שמע מהג"ר שמואל גריינמן זצ"ל, גיסו של מרן החזון איש: היה יהודי שסבל מאבנים בכליות, מיקום האבנים בכליה היה כזה שלדעת הרופאים לא אפשר ניתוח, והם נלאו מלמצוא לו מזור. במר נפשו פנה אותו יהודי אל מרן החזו"א.
החזו"א לקח דף ועט, ושרטט באופן מדוייק כיצד לנתח ולהוציא את האבן, אך הזהיר את אותו יהודי שכשיראה לפרופסור המנתח את השרטוט, לא יגלה לו מיהו המשרטט, אלא יאמר לו שזה מעשה ידיו של איזה רופא. כשהגיע אותו יהודי אל הרופאים ובידו השרטוט הם נדהמו מן הידע המפורט, וביקשו ממנו במפגיע לגלות להם מיהו אותו רופא. משסירב לגלות להם במצות החזו"א – הודיעו לו הרופאים כי אם לא יגלה להם, הם לא יבצעו את הניתוח. בצר לו, חזר אותו יהודי לחזו"א וסיפר לו דברים כהווייתם.
'נו' – אמר מרן החזון איש – 'אם אין ברירה, תאמר להם'…'
לאחר מזמן, התעוררה בעיה בקשר לילד שהתגלה גידול במוחו רח"ל, והרופאים חששו לבצע את הניתוח המסובך העלול לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך, במידה ולא יבוצע בדיוק מקסימלי. המנתח היה אותו פרופסור בכיר שהיה עד לסיפור הנ"ל עם האבן בכליה, ובזוכרו מיהו ה'רופא' שידע איך לבצע ניתוח מסובך במקום שבו הרופאים הרימו ידיים, הוא שם פעמיו לבני ברק אל החזון איש, וביקש עצה גם הפעם, איך לבצע את הניתוח ללא חשש. החזו"א נענה לו, ושרטט גם במקרה זה כיצד לבצע את הניתוח ללא חשש לנזק מוחי.
רבי זאב אידלמן זצ"ל סיפר שראה בעצמו את הילד, חבוש בראשו לאחר הניתוח, כשהגיע עם אמו לחזו"א, ושמע את האמא אומרת למרן זצוק"ל: "ס'איז איירע קינד" – זה הבן שלך!
'ניתוח כזה אני צריך ללמוד אצלו!'
סיפור נוסף סיפר המחנך רבי דב רוזנשטיין זכרונו לברכה: היה אברך שאשתו חלתה מאד רח"ל, והרופא קבע לה ניתוח מסויים. כשבא אותו אברך אל החזו"א, הוא אמר לו: צריך ניתוח אחר! הוא פתח גמרא במסכת נדה ועיין בה, נטל פיסת נייר עם עט, ורשם כיצד לנתח.
כשהגיע האברך לפרופסור עם המרשם של החזו"א, הוא הגיב: כבר עשר שנים אני עובד כאן במחלקה, וניתוח כזה הוא ממש פלאי פלאים, אני צריך ללכת ללמוד אצלו!
הוא התבונן בציור…
בשם רופא הנשים המפורסם פרופ' אשרמן מתל אביב, מסופר שפעם אחת הגיע לרופאים מקרה של חולה מסוכן שנזקק לניתוח לב פתוח, ומרן החזון אש שרטט על גבי נייר בקווים ברורים כיצד לבצע את הניתוח. הרופאים השתוממו ושאלו לזהותו של המשרטט הגאוני. כעבור שנתיים התפרסמה שיטה חדשה שפיתחו מדענים רוסים לביצוע הניתוח, והתברר שהחזון איש כבר הקדים אותם…
מעשה נוסף סיפר ר' יעקב פינקלשטיין זכרונו לברכה, מקריית אתא: עסקן ציבורי הגיע פעם באישון ליל אל מעונו של מרן החזון איש, בלוויית ד"ר מונק מנהל ביה"ס המקומי 'יבנה', כדי לדון בגורלו של מכר שלהם – שצוות הרופאים בחיפה אבחן אצלו את מחלת סרטן הקיבה. הרופאים קבעו שמצבו חמור מכל צד שהוא: אם ינתחו אותו – קלושים הסיכויים להבריא, ואם לא ינתחו – הם משערים שהוא לא יחיה יותר משלושה חודשים. נשאלה השאלה: מה לעשות?
מרן החזון איש הקשיב לדברים בריכוז ובמתח ניכר. הוא פרש לפניו על השולחן ציור אנטומי של מערכת הקיבה, וביקש מד"ר מונק הסבר מפורט באיזו נקודה פשה הנגע כפי השערת הרופאים, ובאיזה שטח כוונתם לנתח. בתשובתו הצביע ד"ר מונק על נקודה מסוימת בציור, והציג בהגדרות מפורטות את תכניתם של הרופאים. השתררה דומיה; החזון איש ישב כשעיניו מרותקות אל הציור במשך רגעים ארוכים, ולבסוף אמר: 'שב ואל תעשה עדיף, מסתבר שאינו מה שחושבים'. ואכן אותו אדם חי עוד שנים רבות לאחר מכן, וגם הרופאים עצמם שינו את דעתם כעבור זמן מה…
מאיפה הוא ידע.
האם החזון איש למד רפואה? מאין הוא הבין ברפואה?
מסתבר ששאלה זו נשאלה אף אצל גדולי תורה ונצטט את תשובותיהם:
כשנשאל מרן הגאון רבי יעקב קמינצקי זצו"ל אם לדעתו היה לחזון איש רוח הקודש, השיב שאינו יודע דבר זה בבירור, אבל לפי דעתו גדלותו של החזו"א תלויה בענין אחר לגמרי.
והוא הסביר: כשבאים למשל לפני אדם חכם להתייעץ אודות קרוב משפחה שהוא חולה מסוכן ממש, והרופאים ממליצים על ניתוח או טיפול רפואי אחר שיש ספק אם יצליח או לא, קורה לפעמים שהחכם הנשאל עצה על זה אף שהוא סבור שהוא יודע מה להשיב, אעפ"כ הוא מתחמק מלהשיב תשובה ברורה על מה שנשאל. למה?
כי אם הניתוח יצליח בע"ה אז באמת נתן היועץ עצה טובה והכל על מקומו יבוא בשלום, אבל אם ח"ו הניתוח לא יצליח והחולה ימות, או ייפגע בצורה רצינית מחמת הטיפול, יש סיכוי שהקרובים יתלוננו ויטענו נגד היועץ במרירות ובכעס. ורק צרות יהיו לו מזה, ממילא צריך היועץ להיות מוכן למצב שאפשר שירכוש לעצמו אוהבים ואוהדים, ואפשר שירכוש לעצמו שונאים מושבעים. מצב זה יוצר "נגיעות" אצלו ולפיכך שייך שהוא לא יתן תשובה ברורה לשאלה הרגישה. במום תשובה הוא יאמר 'אני לא יודע לך לשאול מישהו אחר'. הכל אך ורק כדי שלא יטעה ואולי ישניא עצמו על בני המשפחה.
בנקודה זו טמונה גדלותו של החזו"א. הוא לא פחד מלעשות לעצמו שונאים חדשים מפני עצותיו הטובות והנכונות. הוא ידע הרבה בענייני רפואה והרבה אודות תכונות הנפש של בני אדם ולפיכך לא היה נוגע בדבר בכלל, והיתה לו מחשבה צלולה לחשוב על כל חלקי שאלה, והיה יכול לתת עצה נכונה בלי נגיעות, אבל אולי הקב"ה גזר להפך ממה שהוא יעץ, אולי הקב"ה החליט שמשו לא יצליח בעצתו והעצה לא תצא כפי מה שצפה, זה ג"כ "נגיעה", והחזו"א היה למעלה מזה.
'במתנה מן השמים'
מרן הגאון רבי שמואל וואזנר זצוק"ל נשאל על כך והשיב: ברור אצלי שזה מכח לימוד תורה לשמה שמבואר בפרק ו' דאבות שאחד הסימנים שמגלים לו רזי תורה רצה לומר סודי התורה שאי אפשר בשכל האנושי לעמוד עליהם במתנה מן השמים, שהיה לו זצ"ל חוש מיוחד מעצמו בחוכמת הניתוח וביסודי הטבע והכל נמשך מכח התורה, ומצינו כן בקדמונים שהיו רופאים ממש, ועיקר מה ששאבו ממעייני התורה.
"וזה לי קרוב לחמישים שנה שכבר פה הייתי פה רב בסביבה והייתי מאד מקושר עם מרן החזון איש זי"ע, ביקרתי אז את הגאון האמיתי בעל אבן האזל מרן הגרא"ז מלצר זצלה"ה, והוא ידע על הקשרים שלי עם מרן החזון איש, ומאחר ששמע ממני כמה דברים, אמר לי בהתפעלות וז"ל: 'מרן החזון איש פוסק דיני נפשות ברגעים אם כן לנתח או לא וכיוצא בזה, והפלא הוא שיותר מתשעים אחוז זוכה לכוון האמת בהצלחה'".
מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, התבטא באחת משיחותיו: גם בדורותינו שגדולי תורה השיגו מהתורה גם עניינים שלכאורה אינם ממש תורה, החזון איש זצ"ל היה מפליא כל שומעיו גם את המומחים בידיעתו בחוכמת הרפואה, ולא ידע זאת מספרי רפואה אלא מהתורה.
(שלמה ברסלויער יתד נאמן מוסף ואנווהו סוכות תשפ"ד)
