AVRAHAM

משתמש רשום
gemgem
הודעות
38
תודות
131
נקודות
30
ישנם רבנים הטוענים בתוקף: "עד מתי תשבו על סיר הבשר ולא תעלו לארץ ישראל לקיים מצוות יישוב ארץ ישראל".
אבל כולנו מכירים את המציאות בארץ ישראל, ואינני בא לחדש לכם דבר. השאלה היא: האם באמת קיימת חובה על כל יהודי לעזוב את ביתו בחוץ לארץ ולעבור לארץ ישראל, גם כאשר הדבר עלול להביא איתו השלכות גשמיות או רוחניות?
על מה בדיוק מתבססים אותם רבנים? האם מדובר בחיוב מוחלט שאין בו מקום לשיקולים נוספים, או שמא ישנם תנאים, שיטות ודעות שונות בין הפוסקים ביחס למצוות יישוב ארץ ישראל בזמן הזה?
זו שאלה מעשית מאוד, כיצד יש לאזן בין מעלת ארץ ישראל לבין החששות והמציאות המורכבת של החיים בה?
 
אבל כולנו מכירים את המציאות בארץ ישראל, ואינני בא לחדש לכם דבר. השאלה היא: האם באמת קיימת חובה על כל יהודי לעזוב את ביתו בחוץ לארץ ולעבור לארץ ישראל, גם כאשר הדבר עלול להביא איתו השלכות גשמיות או רוחניות?
מעיקר הדין, ראה את שכותב הרמב"ם
רמב"ם מלכים ה, יב
לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד ע"ז, שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים, ובפורעניות הוא אומר ואל אדמת ישראל לא יבאו, כשם שאסור לצאת מהארץ לחוצה לארץ כך אסור לצאת מבבל לשאר הארצות, שנאמר בבלה יובאו ושמה יהיו.​
אך כפי הנראה אינו חובה גמורה שהרי אף הרמב"ם עצמו לא עזב את ביתו שבחוץ לארץ ועבר לארץ ישראל.
 
ודאי אם אדם צריך דוקא את חו''ל בשביל ללמוד תורה או לישא אשה או להתפרנס ולא מוצא את עצמו בארץ לפי טבעו פטור אבל אם לא חיב במצות עשה של תורה לעלות כמובן לחפש מקומות תורה ראויים אפשר לתקשר עם הרב יואל ברמן שליט''א שדואג לזה ואף הוציא ספר על זה באנגלית 0533191618
 
זו שאלה מעשית מאוד, כיצד יש לאזן בין מעלת ארץ ישראל לבין החששות והמציאות המורכבת של החיים בה?
הדרך המוצלחת ביותר היא להעלות את כל הקהילה לארץ, ויש מקומות שעשו זאת.
כמו כן, ישנם איזורים בארץ עם ריכוז יוצאי חו"ל גבוה (למשל בירושלים: רמת אשכול ורוממה - אמריקאים, בית וגן - צרפתים).
כדאי לשים לב לנקודות הבאות:
[א] האופי הישראלי הוא קצר-סבלנות, תוסס ומפולפל [וי"ג תככן], לעומת בני הגולה האירופאים/אמריקאים/אוסטרלים שהם נינוחים יותר.
[ב] כדאי לשקול חיידרים ויש"ק המיועדים לבני חו"ל (כישראלי איני מכיר, יתכן ובירושלים יש כאלו ברמה גבוהה). בישיבות גדולות וכוללים זה לא כ"כ נצרך, ומאידך יש מספיק מהם שפונים לבני חו"ל בדווקא.
[ג] הרגלי העבודה בארץ שונים לחלוטין מאלו שבחו"ל, וכדאי לבדוק מקור פרנסה יציב לפני העלייה.
[ד] רבים מהניואנסים בחברה החרדית בארץ זרים לבני חו"ל, וכדאי להיעזר מפעם-לפעם במקומיים בעניין זה.
לגבי המצב הביטחוני בארץ - אני כישראלי מרגיש הרבה יותר בטוח להסתובב ברובע המוסלמי בירושלים או ברהט, מאשר להיות חשוף לפגעי אנטישמיות בכל זמן ומקום, או גרוע מכך - לטבח אקראי (בארה"ב).
 
ישנם רבנים הטוענים בתוקף: "עד מתי תשבו על סיר הבשר ולא תעלו לארץ ישראל לקיים מצוות יישוב ארץ ישראל".
אבל כולנו מכירים את המציאות בארץ ישראל, ואינני בא לחדש לכם דבר. השאלה היא: האם באמת קיימת חובה על כל יהודי לעזוב את ביתו בחוץ לארץ ולעבור לארץ ישראל, גם כאשר הדבר עלול להביא איתו השלכות גשמיות או רוחניות?
על מה בדיוק מתבססים אותם רבנים? האם מדובר בחיוב מוחלט שאין בו מקום לשיקולים נוספים, או שמא ישנם תנאים, שיטות ודעות שונות בין הפוסקים ביחס למצוות יישוב ארץ ישראל בזמן הזה?
זו שאלה מעשית מאוד, כיצד יש לאזן בין מעלת ארץ ישראל לבין החששות והמציאות המורכבת של החיים בה?
בתשב"ץ כבר יש תשובה למה לא הקפידו בזמנו לעלות לא"י
והוא תי' דכיון דכל מעלת א"י הוא בשביל קיום המצוות
בזמנו זה לא היה שייך לכן הוא אחז שאין חיוב
כיום כו"ע מודו שבא"י יש את הרוחניות הכי גדולה בעולם!!!
יש כאלו שעדיין נאחזים בקדושת הציונות כדי להצדיק את ישיבת חו"ל הנוחה להם מכמה בחינות ואכמ"ל
מה שכן הוא שבן חו"ל יותר קשה לו ההתאקלמות מכמה בחינות
למשל לפני למעלה משנה בערך מרן הגרד"ל נשא לצרפת
ונשא נאום שלם שלא יעלו בשום אופן לא"י רק לאחר התייעצות עם רב מוסמך
ומידיעה קרובה שמעתי משום שאצל האנשים היראים ושלמים כמעט כולם עובדים עם חולצה צבעונית
וכשמגיעים לארץ אוטמטית הם משייכים את עצמם לציבור המזרחי - מסורתי
והתוצאות בהתאם
 
מעיקר הדין, ראה את שכותב הרמב"ם

אך כפי הנראה אינו חובה גמורה שהרי אף הרמב"ם עצמו לא עזב את ביתו שבחוץ לארץ ועבר לארץ ישראל.
הרמב"ם עזב את ארץ ישראל מאילוץ ומחוסר ברירה אחרי שאביו נפטר והם נשארו בע"ח גדולים (כמדומה היה רעב ומגיפות בארץ)
וגם היהודים במצרים היו זקוקים לו והוא לא יכל לעזוב
וכ"ז לא שייך ביהודי רגיל בחו"ל שאין שום הצדקה למה הוא לא עולה לארץ ישראל
 
בארץ ישראל יש את המחלוקות היהודים הכי גדולה. סליחה על הקטרוג אבל אתם יודעים את זה טוב יותר ממני.
כבר ידוע שתמיד הדשא של השני ירוק יותר לטוב ולמוטב, בישראל כבר ממזמן שככו כל המחלוקות בקנה מידה ציבורי וקהילתי [מלבד בחסידויות שזה יש גם בארה"ב וגם בישראל זה לא כ"כ משמעותי] ומה שנשאר לא גרע מהפשקווילים שהפיצו אנשי בליעל בליקווד נגד ר' משה הלל דברים שפה בארץ לא ראיתי מעולם.

לגופו של נידון אם אפשר בקל בוודאי שזה מצווה גדולה ועתיד אדם ליתן את הדין על שנח ממצווה חשובה כזו.
אך בוודאי נכון הוא הדבר שאינו שווה לכל נפש, ורבים וטובים מבני חו"ל שבאו לישראל על מננת להשתקע עזבו בגלל קשיי קליטה וכ"כ בזה.
 
בארץ ישראל יש את המחלוקות היהודים הכי גדולה. סליחה על הקטרוג אבל אתם יודעים את זה טוב יותר ממני.
לא אמרתי שאין בעיות
אבל עדיין אני לא חוזר בי
ברור שהרבה יותר נוח לגור בחו"ל
ברור שעדיף להיות בקאנטרי חודשיים
מאשר שהילדים שלך עם צו מעצר
וטילים על הראש
ועוד טעמים
ואכמ"ל
אני יכול גם לעזור לך בתירוצים
בגדול התירוץ של "ציונים" וכדו'
נשמע הרבה יותר טוב...
בעברית קוראים לזה 'יצאת צדיק'
 
נערך לאחרונה:
בארץ ישראל יש את המחלוקות היהודים הכי גדולה. סליחה על הקטרוג אבל אתם יודעים את זה טוב יותר ממני.
אני לא מתרגש מהמח' שיש כאן
וכבר תמה באזני מזרחניק אחד
שאצלם אין את כל המח' שיש בציבור החרדי לאיזה רב לשמוע
עניתי לו שלא יתכן שתריבו למי לא לשמוע...
ודוק"
 
ע"פ הרמב"ן מצוות ישוב ארץ ישראל ודאי קיימת..
הרבי מליובאוויטש אמר בכמה הזדמנויות שהוא לא עולה כי יש לו על מי להשפיע שם.
וכן כמה צדיקים בשואה אמרו שאינם יכולים להשאיר צאן מרעיתם לבד שם..
ויתכן שזה התירוץ למה גדולי תורה אינם עולים...
אך וודאי לא ניתן להוכיח מהם שאין מצווה לעלות.
 
וכמובן, מלבד הדיון הלכתי הטהור, הלב תמה ותוהה, איך יהודי מסוגל לא לעלות לארץ ישראל, חמדת כל הלבבות, אליה כספו והשתוקקו אבותינו בתכלית הכוסף, הלא כל מי שקצת מתבונן רואה מיד שזהו הבסיס של כל היהדות, על זה נכתרה הברית עם אברהם אבינו, וכשהפסוק רוצה לבטא את חלקם של ישראל בעולם הבא הוא אומר לעולם יירשו ארץ, וכיצד אפשר להישאר בארץ העמים הטמאה.
 
בארץ אם אתה עובד אתה גוי ולא מקבלים בניך לאף מוסד ועדיף שתבטל את היום ותשב בטל ובחו''ל זה לא כך. אז זה סיבה מספיקה
כבודו תושב חו"ל וזה התירוץ שלו?
כי פשוט נראה שכבודו לא מודע למציאות.
כל עוד אתה לא 'יוצא לעבוד', אלא רק 'עמל לפרנסתך', אז אתה בסדר גמור.
גם במוסדות השמורים ביותר יש בנים להורים עובדים, שלא לדבר על מקומות קצת פתוחים יותר.
(וגם זה רק בציבור הליטאי, בציבור החסידי זה הקלאסי לעבוד).
הבעייה היא רק באלו 'שיוצאים לעבוד'. אם אתה מתכנן להסתובב עם חולצה כחולה - בעייה שלך..
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון