ואדם המזיק ברשות פטור,
כי באונס הוא יוצא מהרשות המותרת לו ומזיק באונס אבל סו"ס הוא יוצא החוצה ומזיק,
משא"כ מזיק ברשות הוא עושה כדינו,
ואין לך מזיק ברשות גדול יותר ממתה מחמת מלאכה
רק ביארתי דבריך המאירים.
 
ואדם המזיק ברשות פטור,
כי באונס הוא יוצא מהרשות המותרת לו ומזיק באונס אבל סו"ס הוא יוצא החוצה ומזיק,
משא"כ מזיק ברשות הוא עושה כדינו,
ואין לך מזיק ברשות גדול יותר ממתה מחמת מלאכה
אבל מממה שהגביל הרמב"ן פטור זה מבואר שאין שם פטור של "מתה מחמת מלאכה" אלא הפטור הוא בזמן שהוא לא פשע ולכך במתה מחמת מלאכה שהוא לא פשע הוא לא חייב משא"כ במקום שהמשאיל לא פשע אלא מיירי במתה מחמת מלאכה קלאסי בזה אומרים את הסברא של "מלאך המוות מה לי הכא מה לי התם"
 
אני לא בסוגיה אבל איך שזכור לי וכך נראה שכל מה ששומרים מוגדרים כמזיקים הוא רק בפשיעה שאז הוא כביכול מזיק אבל חיוב
ש"ש הוא מחמת ששלמו לו והתחייב לשמור ושמירה היא שמירה מעולה וכן חיוב שואל באונסין היא מחמת שכל ההנאה שלו ופטור במתה מחמת מלאכה משום שא"א לייחס אליו את הנזק
לשון רש"י שם לא מורה כן שרש"י כתב שם בד"ה שומר חינם בזה"ל "חייב בפשיעה והשואל חייב אפילו באונסין ושוכר ונושא שכר חייבים בגניבה ואבידה וכ"ש בפשיעה וכולהו כתיבי כדתני בפרק השואל בבבא מציעא פרשה ראשונה נאמרה בשומר חנם שניה בשומר שכר שלישית בשואל הלכך אבות נינהו ולקמן בעי מאי נינהו תולדות" ונארה שהפשט בזה הוא פשוט שבכל מזיק הוא חייב כי הוא חיסר לבעליו את המימוש של הבעלות והיינו החפץ שהעמיד לו את הבעלות וכע"יז הכא מכיון שהשומר לקח את החפץ לרשותו (עיין ברכ"ש בגיטין סימן כ"ה) אז הוא לקח מהבעלים את המימוש של הבעלות והיינו שלקח את החפץ לרשותו ורק כשקרה נזק שהחפץ לא קיים וכגון ש"ח שהניח את החפץ בבית לא נעול ולכן החפץ נגנב אז יוצא שבעצם השומר הוא מזיק שהוא לקח ולא החזיר ולכן דינו להעמיד חפץ חדש שזה נעשה בצורת תשלומין ובתורת מה לי הן מה לי דמיהן
 
לשון רש"י שם לא מורה כן שרש"י כתב שם בד"ה שומר חינם בזה"ל "חייב בפשיעה והשואל חייב אפילו באונסין ושוכר ונושא שכר חייבים בגניבה ואבידה וכ"ש בפשיעה וכולהו כתיבי כדתני בפרק השואל בבבא מציעא פרשה ראשונה נאמרה בשומר חנם שניה בשומר שכר שלישית בשואל הלכך אבות נינהו ולקמן בעי מאי נינהו תולדות" ונארה שהפשט בזה הוא פשוט שבכל מזיק הוא חייב כי הוא חיסר לבעליו את המימוש של הבעלות והיינו החפץ שהעמיד לו את הבעלות וכע"יז הכא מכיון שהשומר לקח את החפץ לרשותו (עיין ברכ"ש בגיטין סימן כ"ה) אז הוא לקח מהבעלים את המימוש של הבעלות והיינו שלקח את החפץ לרשותו ורק כשקרה נזק שהחפץ לא קיים וכגון ש"ח שהניח את החפץ בבית לא נעול ולכן החפץ נגנב אז יוצא שבעצם השומר הוא מזיק שהוא לקח ולא החזיר ולכן דינו להעמיד חפץ חדש שזה נעשה בצורת תשלומין ובתורת מה לי הן מה לי דמיהן
קוראים לזה גנב לא מזיק
 
על עיקר הנידון באשכול נראה שמזיק נקבע רק לאחר שדנים את גבולות הפעולות שיש לכל אדם.
(דהיינו דודאי מה שאדם נושם אע"פ שהוא מוציא חיידקים רעים בכך הוא לא נידון כמזיק.)
וכל יציאה של האדם מגבולותיו נידונית כהיזק.
ומעתה באופן שהבהמה מתה מחמת מלאכה הרי שהוא לא יוצא מגבולותיו.
אני מסכים לזה אלא שהתחדש לי דבר זה לאחר שראיתי את ההגבלה של הרמב"ן בפטור של "מתה מחמת מלאכה".
 
לשון רש"י שם לא מורה כן שרש"י כתב שם בד"ה שומר חינם בזה"ל "חייב בפשיעה והשואל חייב אפילו באונסין ושוכר ונושא שכר חייבים בגניבה ואבידה וכ"ש בפשיעה וכולהו כתיבי כדתני בפרק השואל בבבא מציעא פרשה ראשונה נאמרה בשומר חנם שניה בשומר שכר שלישית בשואל הלכך אבות נינהו ולקמן בעי מאי נינהו תולדות" ונארה שהפשט בזה הוא פשוט שבכל מזיק הוא חייב כי הוא חיסר לבעליו את המימוש של הבעלות והיינו החפץ שהעמיד לו את הבעלות וכע"יז הכא מכיון שהשומר לקח את החפץ לרשותו (עיין ברכ"ש בגיטין סימן כ"ה) אז הוא לקח מהבעלים את המימוש של הבעלות והיינו שלקח את החפץ לרשותו ורק כשקרה נזק שהחפץ לא קיים וכגון ש"ח שהניח את החפץ בבית לא נעול ולכן החפץ נגנב אז יוצא שבעצם השומר הוא מזיק שהוא לקח ולא החזיר ולכן דינו להעמיד חפץ חדש שזה נעשה בצורת תשלומין ובתורת מה לי הן מה לי דמיהן
ולמה כל שומר חייב במקרים שונים חייב להיות שאי"ז מדין שמזיק אלא מחמת הסוג שמירה ורק פשיעה לא תלויה בסוג ותמיד חייבים משום שכשאדם פושע הנזק נעשה מחמתו והוא כמזיק רש"י בא לומר למה כל השומרים מוגדרים כאבות וזה משום שהם כתובים מפורש פרשה על כל אחד
 
ולמה כל שומר חייב במקרים שונים חייב להיות שאי"ז מדין שמזיק אלא מחמת הסוג שמירה ורק פשיעה לא תלויה בסוג ותמיד חייבים משום שכשאדם פושע הנזק נעשה מחמתו והוא כמזיק רש"י בא לומר למה כל השומרים מוגדרים כאבות וזה משום שהם כתובים מפורש פרשה על כל אחד
אני בלי נדר רוצה להעלות על שומרים סדרת מאמרים שבו אני יפרוס את משנתי על שומרים ועוד חזון למועד
 
כידוע חקרו האחרונים בממונו המזיק האם חייב כי לא שמר או כי הוזק החפץ של חבירו ולהצד שזה חסרון שמירה בשואלשצריך לשמור יותר כמובן מסברא א''כ חייב ג''כ באונס אפי' בלא מעשה
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון