• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

אברך מישיבת מיר

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
2,149
תודות
9,952
נקודות
535
כתב החתם סופר (או"ח סי' נ"ד) בתשובתו להמהר"ץ חיוב נ"ל שאין מברכין על מינוי הדיינים אע"פ שהוא מ"ע שופטים ושוטרים וגו' ונוהג בכל מקום ובכל זמן ועיין רמב"ן ריש פ' שופטים, אף על גב שאפשר שלא יבוא לפניהם דין לעולם, מ"מ חיוב להיות שופטים ממונים וכמו שמברכין על בדיקת חמץ אפילו לא ימצא, כי מחויב שיבדוק עכ"פ ימצא או לא ימצא והכא נמי מתחייב להעמיד שופטים ומ"מ אין מברכין. והטעם נ"ל, האדם יראה לעינים ואולי השופטים שאנו ממנים אינם עפ"י דין תורה וחפץ ה' אולי איכא דעדיפי מינייהו, ע"ש.
 
יעויין בביאוה"ג באור החיים בריש סי' ח' שכתב הטעם שמא לא יקבלו בעלי הדינים את הפסק.
ונראה שיש מח' בין החת"ס לגר"א בשורש המצוה וממילא בעניין הברכה.
לכאורה אין דברי הגר"א שייך לכאן כי הגר"א איירי על עשיית דין והחתם סופר איירי על מינוי הדיינים
 
לכא' אתה צודק.
אך יל"ע אי יש טעם למנות דיין כשבדינים הפרטיים לא יקבלו את דיניהם.
אך באמת הארת את עיניי וצ"ב.
החתם סופר מבאר שם שיש מצוה למנות דיינים אפילו לא יבאו לדון לפניהם, כי צריך שיהיו דיינים בעצם, ועל כן הקשה אמאי אין מברכים על זה.
 
החתם סופר מבאר שם שיש מצוה למנות דיינים אפילו לא יבאו לדון לפניהם, כי צריך שיהיו דיינים בעצם, ועל כן הקשה אמאי אין מברכים על זה.
אני תמיד תפסתי שלי הגר"א לא שייך שתהיה מצוה זו שהרי אי נימא כן א"כ יוצא שכל עניינו של הדיין לדון ולכך כל שהוא עומד לדון שייך מצוה אך אי נימא שבי"ד עניינו לדאוג שהדין יבוצע (ולכך לדעת הגר"א אין לברך על קיום דין) ה"ה במינוי דיינים לכא' ליכא מידי.
 
ולפי מה שכתב הרוקח (שס"ו) דכתב כל דבר שגם בני נח הוזהרו עליו כגון גזל גניבה וחמס והוענשו יד עני לא החזיקו וצדקה ולוייה ולקט ושכחה ופיאה והידור זקן שאם מצווים חייב אין צריך לברך וכן עשיית מעקה ודינים ותיקון מאזנים ומשקלות ומידות אין צריך לברך שהברכה וצונו ולא עכו"ם, ע"ש. א"כ יש לעיין האם בני נח מצווים למנות דיינים ולשון הרמב"ם שמצווים דכתב הרמב"ם (מלכים פ"ט הי"ד) וז"ל: ואמר שבני נח מצווים על הדינים, והוא להושיב דיינין, ע"כ. וא"כ אי אפשר לומר על וציוונו.
 
אני תמיד תפסתי שלי הגר"א לא שייך שתהיה מצוה זו שהרי אי נימא כן א"כ יוצא שכל עניינו של הדיין לדון ולכך כל שהוא עומד לדון שייך מצוה אך אי נימא שבי"ד עניינו לדאוג שהדין יבוצע (ולכך לדעת הגר"א אין לברך על קיום דין) ה"ה במינוי דיינים לכא' ליכא מידי.
בחתם סופר דייק מדברי הרמב"ן דהמצוה היא עצם המינוי אפילו אם לא ידונו לעולם דכתב הרמב"ן בתחילת הפרשה צוה בתורה, עד האלהים יבא דבר שניהם (שמות כב ח), ונתן בפלילים (שם כא כב), אם כן מצוה שיהיו לישראל פלילים. וביאר בכאן שישימו השופטים בכל עריהם כאשר יתן להם השם את הארץ, כי בחוצה לארץ אינם חייבים למנות להם ב"ד, אבל כאשר יצעק המעוות יעמדו עליו הראויים לשפוט ובמשפטיהם ישפטוהו, או יעלה לארץ בזמנה ושם ישפטוהו במקום המשפט.
 
למעשה על עיקר דברי החת"ס יש לתמוה דלכא' כוונתו דמדין ספק איננו מברכים וצ"ע היאך מוציאים ממון עפי"ז.
ובפשטות על עיקר טענתו העולם נידון על פי מראית העין וא"כ עיקר סברתו צ"ב.
 
יעויין בביאוה"ג באור החיים בריש סי' ח' שכתב הטעם שמא לא יקבלו בעלי הדינים את הפסק.
ונראה שיש מח' בין החת"ס לגר"א בשורש המצוה וממילא בעניין הברכה.
אכן יש בפוסקים שכתבו שמברכים על דינין
דאיתא בירושלמי בריש פ' כיצד מברכין ר' חגי ור' ירמיה סלקין לבי חנותא קפץ ר' חגי וברך עליהן א"ל ר"י יאות עבדת שכל המצות טעונות ברכה.
ופירש החרדים שהיו באים לחנויות לראות מי עיוות את המשקולות וברכו אשר קדשנו לקדש המשקולות והמוזניי ולתקן השערים.
 
אכן יש בפוסקים שכתבו שמברכים על דינין
דאיתא בירושלמי בריש פ' כיצד מברכין ר' חגי ור' ירמיה סלקין לבי חנותא קפץ ר' חגי וברך עליהן א"ל ר"י יאות עבדת שכל המצות טעונות ברכה.
ופירש החרדים שהיו באים לחנויות לראות מי עיוות את המשקולות וברכו אשר קדשנו לקדש המשקולות והמוזניי ולתקן השערים.
אך הגי' המדויקת היא לא "לבי חנותא" אלא "למי חטאתא" (כ"ה בכ"י ליידן ורומי).
 
אני תמיד תפסתי שלי הגר"א לא שייך שתהיה מצוה זו שהרי אי נימא כן א"כ יוצא שכל עניינו של הדיין לדון ולכך כל שהוא עומד לדון שייך מצוה אך אי נימא שבי"ד עניינו לדאוג שהדין יבוצע (ולכך לדעת הגר"א אין לברך על קיום דין) ה"ה במינוי דיינים לכא' ליכא מידי.
לשם הידע
ראיתי כעת בפאת השולחן (אר"י סי' ג' אות ל"ט) שהאריך העניני ברכות המצוות וכתב לבסוף על דברי הגר"א האלו, ומ"ש רבינו בביאורו בא"ח סי' ח' ס"ק ב'. לא לדינא כתב רק העתק דברי הריב"ף סידר, והלכה למעשה נהג והנהיג לברך על נתינת המתנות, וכן עיקר.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון