אין שום בעיות בארץ יותר מחו"ל.
מי שלא נשמר פה ודאי שלא יישמר שם.
לא דיברתי מצד השמירה הריאלית, אלא על השמירה הסגולית שבה עסק הרבי המדובר,
ועל זה כתבתי שהסיבה שצריכים לעלות לארץ אינה משום שמירה כזו או אחרת, אלא משום סיבות נעלות יותר לאין ערוך.
 
ישנם רבנים הטוענים בתוקף: "עד מתי תשבו על סיר הבשר ולא תעלו לארץ ישראל לקיים מצוות יישוב ארץ ישראל".
אבל כולנו מכירים את המציאות בארץ ישראל, ואינני בא לחדש לכם דבר. השאלה היא: האם באמת קיימת חובה על כל יהודי לעזוב את ביתו בחוץ לארץ ולעבור לארץ ישראל, גם כאשר הדבר עלול להביא איתו השלכות גשמיות או רוחניות?
על מה בדיוק מתבססים אותם רבנים? האם מדובר בחיוב מוחלט שאין בו מקום לשיקולים נוספים, או שמא ישנם תנאים, שיטות ודעות שונות בין הפוסקים ביחס למצוות יישוב ארץ ישראל בזמן הזה?
זו שאלה מעשית מאוד, כיצד יש לאזן בין מעלת ארץ ישראל לבין החששות והמציאות המורכבת של החיים בה?
לכאורה אין חובה הלכתית לעלות לארץ ישראל למי שדר בחו"ל מה שכן יש זה עניין לגור בא"י ומי שדר בא"י מבואר ברמב"ם שאסור לו לצאת לחו"ל רק לצורך כמה דברים כמו שהוא כותב בהלכות מלכים וגם היתרים אלו זה לא על מנת לגור בחו"ל אלא הוא צריך לחזור אח"כ לא"י. ככה לדעתי מבואר ברמב"ם שם.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון