ברמב"ם בפ"ה מהלכות תשובה כתב וז"ל "רשות כל אדם נתונה לו אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו..." יש לי טענה דקדוקית בלשונו ולכא' גם הבנה שנראה מדבריו שיש ביד האדם רשות להטות עצמו לדרך טובה ורשות ביד האדם להטות עצמו לדרך רעה אבל יש גם מצב אמצעי בו מזניח האדם את חיי עצמו על מהלכם הטבעי.
ולכא' הדברים מובנים גם בהבנה שאדם יכול לעשות מעשה רע כבוחר בו ואדם יכול לעשות מעשה טוב כבוחר בו ואדם יכול להזניח עצמו ובכך יגיע הוא להיכן שיוביל אותו עולמו.
לכא' מחשבה פשוטה.
ולכא' הדברים מובנים גם בהבנה שאדם יכול לעשות מעשה רע כבוחר בו ואדם יכול לעשות מעשה טוב כבוחר בו ואדם יכול להזניח עצמו ובכך יגיע הוא להיכן שיוביל אותו עולמו.
לכא' מחשבה פשוטה.
