• פורום בנתיבות הישיבה: מה מתאים לדיון? סוגיות חינוכיות בישיבה. השקפה ומוסר בעולם הישיבות. טיפים וקשיים בלימוד. נושאים חברתיים בישיבה. מטרה: דיון תורני וחינוכי מועיל ורלוונטי לעולם הישיבות, תוך שמירה על כבוד הדדי.
בלת"ק היה מעשה עם הגר"ש פינקוס ועוד א' הרבנים (איני זוכר את שמו) ששאלו אותם אם יתברר להם שהם גוים מה יעשו הרב השני אמר ארוץ מיד להקריב קרבן בבמה ואילו הגר"ש פינקוס נחרד מהמחשבה שלא לרוץ ולהתגייר מיד
חבל שלא קראת
כי המעשה היה הפוך
 
תגידו לי אתם נורמליים????
נראה לי שפיספסתם את עיקר ויסוד היהדות והדת!!!!!
כל מי שבאמת מתלבט על עצמו בזה לדעתי חייב ומוכרח לחשוב מסלול מחדש!!!!!

ברצוני להציג ב' דברים שעל פיהם נוכל לראות האם יש דבר בשאלה זו ומה תשובתה הנכונה בעז"ה!!!

א. העיקרון הראשון שאין אנו עושים מצוות בשביל שכר כלל, שהרי זהו ממש שלא לשמה, ועוד שנחשוב רגע שהאם ה' עשה את כל העולם וכו' רק בשביל לתת לנו שכר??? האם זה הפיתרון? וכן מצידינו האם שייך שכל מהותינו הוא בשביל איזה תועלת אפ' רוחנית אך תועלת, ולכאורה במה זה שונה מגוי שעובד את אלהיו עבור איזה שכר אפילו גשמי, וכן מה זה שונה מסתם אחד שנהנה בעולם הזה, והרי טענתו בצידו שבמקום להינות בעולם הבא נהנה בעולם הזה, וטענתו צודקת שהרי אם אמרינן שכל המצוות הם עבור תועלת אי"ז שונה מהותית מכל דבר אחר בעולם.

ומוכרח לומר שעצם זה שהאדם עושה את המצווה בזה הוא השכר, והיינו מ"ש שכר מצוה מצוה' ששכר המצווה היא המצווה בעצמה, והיינו שאין המצווה עבור תועלת אלא עצם זה שהאדם מקיים את ציווי בוראו ועי"ז מתאחד איתו זה עצמו השכר, וא"כ אין פירוש הדבר שהמצווה היא עבור משהו אלא עיננן המצוות הוא המצוות עצמם, ולמה ? משום שזה כל מהות חיינו ותכלייית מאווינו להתחבר עם הקב"ה.

ב. והעיקר הב' שחיבור האדם למצווה אינו משום התועלת אלא כי זהו זהותו, והיינו שעינינו של היהודי הוא להיות מחובר וקשור להקב"ה ובלא זאת אין לו חיים, והיינו שכששם שא"א להפריד הנשמה מהגוף כמו"כ א"א לנתק את הקשר של יהוד עם ה', (ואגב זאת אימא מילתא שזהו ההסבר לכך שאפילו ביהודים הכי פשוטים ועוברי עבירה קיים הרצון למסור את נפשו על קידוש ה'), ויוצא שחיי היהודי אינם חיים בשריים אלא חייהם הוא חיי התורה והמצוות, וזהו כל קיומם, ואביא לכך ראיה דכתוב 'אם בחוקתי תלכו ... ונתתי גשמיכם, והיינו שחיי היהודי אינם נקבעים לפי טבע העולם אלא לפי הנהגו בתורה ובמצוות וזה משום שזהו מהותו ולכך נברא.

ונחזור לשאלה אין מקום להקשות קושיא זו, א. מצד שאין עיקר המצוות השכר שעליהם אלא עצם החיבור עם ה'.
ב. אם ננסח את השאלה נוכל לנסח כך, אם יהיה שבוע בו ה' יחליט שא"א להתחבר ולהתקשר איליו בשום אמצעי, מה היינו עושים?
והתשובה לכך היא פשוטה לפי האמור לעיל היינו מתאבדים ממש, וזהו כמו שנשאל אם היה שבוע בו לא היה אפשרות לנשום אוויר מה היינו עושים בשבע זה? ומובן לכל שבלא זה אין חיים ומה מקום לשאלה זו, וכמו"כ אם יהודי היה מאבד את הקשר שלו לה' למה לו חיים? ואין אלו חיי יהודי,
והיינו שא"א לשאול שאלה מה אנו כיהודים היינו עושים בלי קשר לה' דכל המושג יהודים הוא קשר לה' ובלא זה אין כזה דבר חיי יהודים, ונוכל לשאול אם לא היה שום קשר להתחבר וכל יהודי היה מאבד את הקשר שלו לה' לשבוע היינו גויים, ולסיכום לא ייתכן לשאול שאלה זו.
ובמשפט חיי היהודי הוא הקשר לה' ובלא זאת חיוו אינם חיים, וזהו חלק ממנו.

ושאלה מטופשת כזו אפשר לשאול רק גויים למשל מה הייתה עושה אם לא היה צדק בעולם, אך יהודים בלי דרך להתקשר לה' אי"ז חיי היהודי כלל ורצונו למות בלא תורה ומצוות.
היו ברוכים.
 
נערך לאחרונה:
ומי היה הרב השני בסיפור, תוכל להעלות קישור למקום המדויק, תודה.

 
וכידוע ר' עזריאל טאובר חלק עליו מכל וכל
שאפי' רגע לא היה מפסיד בשביל להיות יהודי
ואפי' לא בשביל לעשות נחת רוח לרבש"ע בבמה
והסבירו זאת הדרשנים
שר' עזריאל היה יהודי של מסי"נ עבר את אימי השואה
ור' שמשון היה אמריקאי וזה היה שורש מחלוקתם
כשהגר"ש פינקוס אמר שאם היו מוכיחים לו שכל חייו חשב בטעות שהוא יהודי, ובאמת הוא לא יהודי אלא גוי, היה מיד רץ להקריב קרבן, ומיד אח"כ מתגייר.
אמר על זה מי שאמר, מהתשובה החמה הזאת גופא יש ראיה.... שבאמת לא היה גוי, ומעיקרא תמיד היה יהודי.
 
בלת"ק היה מעשה עם הגר"ש פינקוס ועוד א' הרבנים (איני זוכר את שמו) ששאלו אותם אם יתברר להם שהם גוים מה יעשו הרב השני אמר ארוץ מיד להקריב קרבן בבמה ואילו הגר"ש פינקוס נחרד מהמחשבה שלא לרוץ ולהתגייר מיד
הראשון עובד מאהבה השני מיראה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון