• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
לדעתי היה לו עורך או יועץ טוב.
קשה להאמין (אם כי לא בלתי הגיוני לחלוטין), מהיכרותי עם המחבר.

אני לא חושב שזה עיקר ההבדל בין המהדורות, המהדורה הישנה לא הקיפה בכלל והיתה מפוצלת לשני כרכים, לפי הנראה מטרותיה היו אחרות.
 
לאחרונה יצא ספר בשם "קובץ יסודות הש"ס" של אברך חשוב מאוד בשם קשש, הספר נוגע בכל עיקרי הסוגיות ומעמיק בהם באופן יסודי ברור וקל, ממליץ מאוד.

 
לאחרונה יצא ספר בשם "קובץ יסודות הש"ס" של אברך חשוב מאוד בשם קשש, הספר נוגע בכל עיקרי הסוגיות ומעמיק בהם באופן יסודי ברור וקל, ממליץ מאוד.

במחילה, השתמשתי בשניהם (אם-כי הרבה פחות ביסודות הש"ס, מה-גם שהוא מתעדכן ממהדורה למהדורה) ואין מה להשוות: המעלה העיקרית של קובץ יסודות וחקירות היא הסדר, העריכה המוקפדת לפי כללים מאד מסודרים (למרות כל מה שהעירו לעיל: יש ערכים שהי' יותר מה להרחיב, הוא מביא ספרים חדשים בשורה אחת עם מקוריים, לעתים מפספק מקורות עיקריים וכו'), לעומ"ז קובץ יסודות הש"ס בלי שום כללי עריכה, מכניס הרבה מעצמו וממו"ר, מקצר היכן שאמרו להאריך ומאריך היכן שאמרו לקצר.
ובקצרה: יסודות וחקירות - על-אף כל המגרעות שלו - כיון שאני מכיר אותו ואת מגבלותיו אני יודע טוב מה לחפש בו ומה אמצא בו, משא"כ יסודות הש"ס - אין לי מושג אם בכלל יהי' את הערך שאני מחפש (דבר שכמעט לא קיים ביסודות וחקירות) ומה אמצא שם.
 
נגד מפורש.

איך אפשר לעשות מהבנה ליקוט????

זה כמו לעשות ליקוט לכל הרשי'ס שמשמע מהם שיש כח הטענה.

דבר שניתן לוויכוח א"א לעשות ליקוט ממנו.

החקירות שמציג הם ממש כפי הבנתו שלו וממילא הספר עצמו חסר שימוש.

גם אם היה נמצד ללשון כ"א שם דגש על לשון אחר באחרונים.

וזה כמו לעשות מהבנה מסויימת ליקוט.

אך יש משהו ברעיון שלו (א"ת) אבל הוא לא שייך לספרי האחרונים
 
הוא לא מתיימר לסכם את כל הרייד, הוא מציע בקצרה יסודות ומפנה לספרים שדנו בהרחבה.
זה העניין א"א להציע בקצרה יסודות זה פשוט לא שייך
(לא הייתי רוצה לומר שזו טיפשות.. אבל לא לחינם עשה זאת מישהו שלא מעולם הישיבות)
 
נגד מפורש.

איך אפשר לעשות מהבנה ליקוט????

זה כמו לעשות ליקוט לכל הרשי'ס שמשמע מהם שיש כח הטענה.

דבר שניתן לוויכוח א"א לעשות ליקוט ממנו.

החקירות שמציג הם ממש כפי הבנתו שלו וממילא הספר עצמו חסר שימוש.

גם אם היה נמצד ללשון כ"א שם דגש על לשון אחר באחרונים.

וזה כמו לעשות מהבנה מסויימת ליקוט.

אך יש משהו ברעיון שלו (א"ת) אבל הוא לא שייך לספרי האחרונים
טענה חסרת שחר.

גם רבי שמואל מציג את השיעורים כהבנתו שלו, ובכל זאת יש טעם לקרוא אותו, והוא לא ספר חסר שימוש.

רוב רובו של הליקוט מבוסס על דבריהם של רבותינו, ראשי ישיבות אחרונים וראשונים. מה הבעיה להביא לך מה הם אומרים? אתה גם נגד מראי מקומות כי זה ניתן לשיפוט? אף אחד לא אמר לך לסמוך עליו! פתח בפנים, אבל אתה מקבל איזשהו סדר וגישה נוחה לדברים מלפתוח אותו. אף אחד לא אמר שבדיוק כפי שזה מוצג שם היא ההלכה למשה מסיני.

יש ספר בסגנון דומה מתקופת הנצי"ב, עם הסכמה שלו ועוד כמה גדולים...
 
זה העניין א"א להציע בקצרה יסודות זה פשוט לא שייך
(לא הייתי רוצה לומר שזו טיפשות.. אבל לא לחינם עשה זאת מישהו שלא מעולם הישיבות)
הוא מעולם הישיבות יותר ממך אני מניח. סתם חוצפה והוצאת לעז

לגופו של עניין, כדאי שתמקד את הטענה שלך, כי כרגע היא מאד מעורפלת. תן דוגמא למשהו שהוא אומר שלא נזכר כלל בספרים אליהם הוא מפנה, אחרת - תלונתך היא על האחרונים ולא עליו.
 
טענה חסרת שחר.

גם רבי שמואל מציג את השיעורים כהבנתו שלו, ובכל זאת יש טעם לקרוא אותו, והוא לא ספר חסר שימוש.

רוב רובו של הליקוט מבוסס על דבריהם של רבותינו, ראשי ישיבות אחרונים וראשונים. מה הבעיה להביא לך מה הם אומרים? אתה גם נגד מראי מקומות כי זה ניתן לשיפוט? אף אחד לא אמר לך לסמוך עליו! פתח בפנים, אבל אתה מקבל איזשהו סדר וגישה נוחה לדברים מלפתוח אותו. אף אחד לא אמר שבדיוק כפי שזה מוצג שם היא ההלכה למשה מסיני.

יש ספר בסגנון דומה מתקופת הנצי"ב, עם הסכמה שלו ועוד כמה גדולים...

מה הקשר בין זה לר' שמואל איך הגענו, ר' שמואל בא לבאר סוגיות לפתור בעיות להעמיד את הסוגיא, אם באמת הינך חולק עליו מוטב, אבל בטוח שיש לו מה לתת בסוגיא.
יסודות וחקירות הם ליקוט (כן קובץ כמשמעו) ואדם שעושה ליקוט צריך לעשות זאת בצורה מדיוקת ביותר, אבל באחרונים לא שייך לעשות לי שהרי מה שמבין זה אין זה מבין.
אגב גם מראי מקומות צריך מאוד להיזהר אכן, האם נראה לך שהאוהל תורה זה ספר מ"מ ? ממש לא זה ספר שנכתב בצורה ובסגנון ישיבתי בסיכום וסידור הסוגיא, וברור שהוא גם מביא מראי מקמות, אך הנני מאמין (ויודע) שאין ר"מ אחד בעולם שמסכים איתם לגמרי.

וזהו טענה כללית על ספרי המ"מ, וטענתי הפרטית נגד הקובץ הוא שבמילה אחת מתיימר לסכם את כל החקירה, זה לא ייתכן, זה להוציא את החקירה לכלום, וזה שום דבר, כי ע"י התבוננות קצרה ניתן להבין שלא זאת החקירה..
(מילא בספרי אהל תורה וכו' יש מה לדון שמה זה ממש נטול תוכן).
 
הוא מעולם הישיבות יותר ממך אני מניח. סתם חוצפה והוצאת לעז

לגופו של עניין, כדאי שתמקד את הטענה שלך, כי כרגע היא מאד מעורפלת. תן דוגמא למשהו שהוא אומר שלא נזכר כלל בספרים אליהם הוא מפנה, אחרת - תלונתך היא על האחרונים ולא עליו.
טענתי הייתה שזה פשוט לא לעניין לעשות מהבנה ליקוט..
ואביא דוגמא עין ערך
קובץ יסודות וחקירות שינוי מעשה

מקור וטעם:
במקורו כתבה הגמרא (בבא קמא סו.) שנלמד מהפסוק "והשיב את הגזילה אשר גזל" (ויקרא ה - כג) - אם כעין שגזל יחזיר, ואם לא - ישיב דמים. וביאר הנתיה"מ (שנא) שמכך שהתורה חייבה את הגזלן לשלם ממון, מוכח שקנאו.
בטעמו חקר המידות לחקר ההלכה (יב - עה) האם השינוי גורם לשני דברים - שקונה את הגזילה, ושלא יכול לומר לו "הרי שלך לפניך" (שאינו כעין שגזל), או שהשינוי רק גורם לכך שקונה את הגזילה, וכיוון שקנאה וכבר אינה של הנגזל ממילא לא יכול לומר לו "הרי שלך", שכבר אינה שלו.
טעם הדעה שאינו קונה הוא משתי סיבות: גם מפני שהשינוי לא גורם לפנים חדשות (והוא עדיין כעין שגזל), וגם מפני שאפילו אם אינו כעין שגזל חייב להשיב, עכ"ל.

מה זה אם לא הבנה לא ישרה של א. החידוש של ר' חיים ב. הביאור של ר' אלחנן, וההקשר בין הנתיבות.
מי שירצה יסתכל בתוך הניתבות ואפשר להבינם לכמה צדדים שונים.
בקיצור ישפוט הקהל שליט"א ויווכח
 
מה הקשר בין זה לר' שמואל איך הגענו, ר' שמואל בא לבאר סוגיות לפתור בעיות להעמיד את הסוגיא, אם באמת הינך חולק עליו מוטב, אבל בטוח שיש לו מה לתת בסוגיא.
יסודות וחקירות הם ליקוט (כן קובץ כמשמעו) ואדם שעושה ליקוט צריך לעשות זאת בצורה מדיוקת ביותר, אבל באחרונים לא שייך לעשות לי שהרי מה שמבין זה אין זה מבין.
הקשר הוא - שגם רבי שמואל מביא לך את הראשונים והאחרונים כפי שהוא הבין, וממילא בכל ספר כן הוא. ולכן, לעולם אל תסמוך על מה שהביאו לך בעינים עצומות אלא תבדוק בפנים. אכן, אתה צודק שבגלל שר' שמואל בא "להעמיד את הסוגיא" כלשונך, הוא יותר חשוד על הטיית המקור להבנתו בסוגיא, מאשר מה שחשוד על כך בעל יסודות וחקירות. ולכן טענתך נידפת כרוח. למעשה לא העמדת חילוק משמעותי בין הדברים.
אגב גם מראי מקומות צריך מאוד להיזהר אכן, האם נראה לך שהאוהל תורה זה ספר מ"מ ? ממש לא זה ספר שנכתב בצורה ובסגנון ישיבתי בסיכום וסידור הסוגיא, וברור שהוא גם מביא מראי מקמות, אך הנני מאמין (ויודע) שאין ר"מ אחד בעולם שמסכים איתם לגמרי.
נו, ומישהו אמר להסכים לגמרי עם הקובץ הנ"ל?... אתה שוב מסתובב סביב הנקודה כמתעתע.
וזהו טענה כללית על ספרי המ"מ, וטענתי הפרטית נגד הקובץ הוא שבמילה אחת מתיימר לסכם את כל החקירה, זה לא ייתכן, זה להוציא את החקירה לכלום, וזה שום דבר, כי ע"י התבוננות קצרה ניתן להבין שלא זאת החקירה..
(מילא בספרי אהל תורה וכו' יש מה לדון שמה זה ממש נטול תוכן).
כאמור, הוא לא ממציא את החקירה, הוא מביא לך את הצדדים שהאחרונים העמידו לך בתוכה. ולכן אמרתי, או שתלונתך היא על כל האחרונים ורה"י, או שאתה לא מכיר את הספר.
 
מקור וטעם:
במקורו כתבה הגמרא (בבא קמא סו.) שנלמד מהפסוק "והשיב את הגזילה אשר גזל" (ויקרא ה - כג) - אם כעין שגזל יחזיר, ואם לא - ישיב דמים. וביאר הנתיה"מ (שנא) שמכך שהתורה חייבה את הגזלן לשלם ממון, מוכח שקנאו.
בטעמו חקר המידות לחקר ההלכה (יב - עה) האם השינוי גורם לשני דברים - שקונה את הגזילה, ושלא יכול לומר לו "הרי שלך לפניך" (שאינו כעין שגזל), או שהשינוי רק גורם לכך שקונה את הגזילה, וכיוון שקנאה וכבר אינה של הנגזל ממילא לא יכול לומר לו "הרי שלך", שכבר אינה שלו.
טעם הדעה שאינו קונה הוא משתי סיבות: גם מפני שהשינוי לא גורם לפנים חדשות (והוא עדיין כעין שגזל), וגם מפני שאפילו אם אינו כעין שגזל חייב להשיב, עכ"ל.

מה זה אם לא הבנה לא ישרה של א. החידוש של ר' חיים ב. הביאור של ר' אלחנן, וההקשר בין הנתיבות.
מי שירצה יסתכל בתוך הניתבות ואפשר להבינם לכמה צדדים שונים.
בקיצור ישפוט הקהל שליט"א ויווכח
שוב, הבאת דוגמא - ומה עשית איתה? בדיוק אותה הדמגוגיה בה ניחנו ב"ה טענותיך, מתלווה גם לדוגמתך.

מה מפריע לך? תנמק, תסביר, תפרט. אתה צועק וצועק, אבל אינך מוציא תוכן.

ראיתי הרבה מראשי הישיבות שביארו את הנתיבות כפי שהוא ביאר, אז לא הבנתי מה אתה רוצה, ושוב, אולי תלונתך עליהם ג"כ, אבל ברור שלא נבין תמיד בסוגיא כמו שראש ישיבה פלוני או אלמוני הבין.

לגבי ר' חיים ורא"ו - לא ציטטת אף אחד מהם שמובא בספר שם, כך שפה בכלל לא ברור מה רצית.
 
הקשר הוא - שגם רבי שמואל מביא לך את הראשונים והאחרונים כפי שהוא הבין, וממילא בכל ספר כן הוא. ולכן, לעולם אל תסמוך על מה שהביאו לך בעינים עצומות אלא תבדוק בפנים. אכן, אתה צודק שבגלל שר' שמואל בא "להעמיד את הסוגיא" כלשונך, הוא יותר חשוד על הטיית המקור להבנתו בסוגיא, מאשר מה שחשוד על כך בעל יסודות וחקירות. ולכן טענתך נידפת כרוח. למעשה לא העמדת חילוק משמעותי בין הדברים.

נו, ומישהו אמר להסכים לגמרי עם הקובץ הנ"ל?... אתה שוב מסתובב סביב הנקודה כמתעתע.

כאמור, הוא לא ממציא את החקירה, הוא מביא לך את הצדדים שהאחרונים העמידו לך בתוכה. ולכן אמרתי, או שתלונתך היא על כל האחרונים ורה"י, או שאתה לא מכיר את הספר.
לפני שאני עונה ענה לי רגע על שאלתי.
מה הפירוש הנדר מקיים את עצמו?

ברור שללא היסתכלות בספרים אין דרך להבין מה כתוב כאן, ויותר מכך הנך יכול להבין באופן שיקרי.

בשונה מר' שמואל (אהל תורה) שהוא כמו כל מוסר שיעור שיש הבנה וניתן להבין את התוכן ורק שניתן לחלוק עליה.

בספר המדובר אין שום הבנה הכל עורבא פרח, ולכן זה לא שניתן להבין אחרת זה פשוט לא אומר כלום.

ובשתיים, א. מצד הקורא שאיננו מבין ב. מצד הכותב שלדעתו זה החקירה.

(מקווה שהסברתי את עצמי)
 
לפני שאני עונה ענה לי רגע על שאלתי.
מה הפירוש הנדר מקיים את עצמו?

ברור שללא היסתכלות בספרים אין דרך להבין מה כתוב כאן, ויותר מכך הנך יכול להבין באופן שיקרי.

בשונה מר' שמואל (אהל תורה) שהוא כמו כל מוסר שיעור שיש הבנה וניתן להבין את התוכן ורק שניתן לחלוק עליה.

בספר המדובר אין שום הבנה הכל עורבא פרח, ולכן זה לא שניתן להבין אחרת זה פשוט לא אומר כלום.

ובשתיים, א. מצד הקורא שאיננו מבין ב. מצד הכותב שלדעתו זה החקירה.

(מקווה שהסברתי את עצמי)
לא הסברת כלל. אני לא יודע, כעת אתה מביא דוגמא חדשה, לא מתייחס לנידון הקודם. ידידי, תחליט על איזו דוגמה אתה הולך - ותפנה אותי לעמודים העוסקים בה.

הספר מהווה סדר בתוך מקורות , ולכן לא מצופה ממך לסמוך על איך שהוא מציג אותם. זה הכל
 
וכן לא מצופה ממני להאמין שהוא הבין אותם כהוגן (אא"כ אני פתי).
אכן, לא מצופה כלום. גם לא מצופה ממך להאמין שר' נחום ור' שמואל הבינו את הגמ' שהם מביאים - פתח בעצמך!!! בכל מקרה, זה עושה סדר מסוים, כמובן שכל מקור עדיף תמיד לפתוח בפנים.

שורה תחתונה, אין סיבה לחשוד שלא הבין בניגוד לשאר העולם, אבל גם על שאר העולם אכן א"א לסמוך.
 
נערך לאחרונה:

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון