מכנדבי

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פותח האשכול
הודעות
1,079
תודות
4,178
נקודות
278
בקטע שנכתב בוודאות ע"י הרמב"ם עצמו, לא בספרים המיוחסים לו.
אני מכיר מקום אחד, אליו כוונתי.
אציין שלא מדובר על סוגיה באגדה.
 
רמב"ם גזילה ואבדה פרק טז הל' ח' -ביאור הסוגיא בב"מ כו.
הרמב"ם לא רק הביא את הדין המובא בגמ' אלא גם ביארה, והקשה על הסוגיא את הקושיא שהקשו התוס' במקום, וכן תירץ את התירוץ שכתבו התוס'.
דהיינו כל הביאור הזה לא כתוב בגמ', אלא זהו שקו"ט של הרמב"ם לבאר את הסוגיא.

משנה תורה - ספר נזיקין
והואיל וחצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו כמו שיתבאר למה לא יקנה בעל החצר זה המטמון שבתוך הכותל הישן אע''פ שהוא של אמוריים ותהיה מציאה זו לבעל החצר. מפני שאינו ידוע לו ולא לאחרים והרי זה המטמון אבוד ממנו ומכל אדם ולפיכך הוא של מוצאו. ומה אבידה של אדם אמרה תורה (דברים כב-ג) ''אשר תאבד ממנו ומצאתה'' מי שאבודה ממנו ומצויה אצל כל אדם יצאת זו שנפלה לים שאבודה ממנו ומכל אדם קל וחומר למטמון קדמוני שלא היה שלו מעולם והוא אבוד ממנו ומכל אדם לפיכך הוא של מוצאו
תוס' ד"ה דשתיך-
וא''ת וליקני ליה חצירו לבעל הגל או לבעל הכותל וי''ל דאין חצר קונה בדבר שיכול להיות שלא ימצאנו לעולם כמו הכא שהוא מוצנע בעובי הכותל וכן מוכח לקמן (עמוד ב) דתנן מצא בחנות ובשולחנות הרי אלו שלו ואין חצירו קונה לחנוני או לשולחני לפי שהמעות הם דבר קטן ואין סופו הוה לימצא וכן לקמן (דף כז.) דקאמר לא שנו אלא בלוקח מן התגר דאז הוי שלו ולא אמרי' דקנה אותם תגר כשהיה ברשותו
 
רמב"ם גזילה ואבדה פרק טז הל' ח' -ביאור הסוגיא בב"מ כו.
הרמב"ם לא רק הביא את הדין המובא בגמ' אלא גם ביארה, והקשה על הסוגיא את הקושיא שהקשו התוס' במקום, וכן תירץ את התירוץ שכתבו התוס'.
דהיינו כל הביאור הזה לא כתוב בגמ', אלא זהו שקו"ט של הרמב"ם לבאר את הסוגיא.

משנה תורה - ספר נזיקין
והואיל וחצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו כמו שיתבאר למה לא יקנה בעל החצר זה המטמון שבתוך הכותל הישן אע''פ שהוא של אמוריים ותהיה מציאה זו לבעל החצר. מפני שאינו ידוע לו ולא לאחרים והרי זה המטמון אבוד ממנו ומכל אדם ולפיכך הוא של מוצאו. ומה אבידה של אדם אמרה תורה (דברים כב-ג) ''אשר תאבד ממנו ומצאתה'' מי שאבודה ממנו ומצויה אצל כל אדם יצאת זו שנפלה לים שאבודה ממנו ומכל אדם קל וחומר למטמון קדמוני שלא היה שלו מעולם והוא אבוד ממנו ומכל אדם לפיכך הוא של מוצאו
תוס' ד"ה דשתיך-
וא''ת וליקני ליה חצירו לבעל הגל או לבעל הכותל וי''ל דאין חצר קונה בדבר שיכול להיות שלא ימצאנו לעולם כמו הכא שהוא מוצנע בעובי הכותל וכן מוכח לקמן (עמוד ב) דתנן מצא בחנות ובשולחנות הרי אלו שלו ואין חצירו קונה לחנוני או לשולחני לפי שהמעות הם דבר קטן ואין סופו הוה לימצא וכן לקמן (דף כז.) דקאמר לא שנו אלא בלוקח מן התגר דאז הוי שלו ולא אמרי' דקנה אותם תגר כשהיה ברשותו
אולי זה סיכום של הסוגיא. ממש לא ביאור מפורט כדרך שא"ר.
 
אולי זה סיכום של הסוגיא. ממש לא ביאור מפורט כדרך שא"ר.
זה לא סיכום, זה קושיא ותירוץ על הגמ' שלא כתובה בגמ'.
זה גם הקושיא והתירוץ שהקשו התוספות, הדבר ברור מאליו לכל מי שפותח את הסוגיא, וכך כתב גם המחנ"א על הרמב"ם הנ"ל. ואכן הדבר נדיר מאוד.
 
כתב רבי אברהם בן הרמב"ם בתשובותיו (שו"ת ברכת אברהם סימן כט)

אבא מארי ז"ל בתחלת ימיו לא היה מפרש חבטן קצצן, והפירוש שלו על גמרא מסכת סוכה פירש בו חבטן פירושא אחרינא כדעת מקצת המפרשין, ואני תיקנתי אותו על החיבור בצואתו /כצואתו/ ז"ל ופרשתי חבטןקצצן, והוצאתי זו הראיה.

ונודע שהרמב"ם כתב פירוש על חלקים מהש"ס, וכמדומה שבישורון הוציאו
 
ראה ברמב"ם בהלכות מלוה ולוה פ"ו ה"ז-ח:
הלכה ז:
הורו רבותי ... וכזה יראה מן הגמרא שהמשכונא אבק רבית ואין לך להעמידה אלא בממשכן שדהו כמו שהורו רבותי, נמצאת למד ששלש משכונות הן...
הלכה ח:
הורו מקצת גאונים שכל משכונא שאין בה נכוי כלל הרי היא רבית קצוצה, ולא ירדו לעומק הדבר להפריש בין שדה לחצר ולפיכך נתקשו להן דברי חכמי הגמרא...
 
ראה ברמב"ם בהלכות מלוה ולוה פ"ו ה"ז-ח:
הלכה ז:
הורו רבותי ... וכזה יראה מן הגמרא שהמשכונא אבק רבית ואין לך להעמידה אלא בממשכן שדהו כמו שהורו רבותי, נמצאת למד ששלש משכונות הן...
הלכה ח:
הורו מקצת גאונים שכל משכונא שאין בה נכוי כלל הרי היא רבית קצוצה, ולא ירדו לעומק הדבר להפריש בין שדה לחצר ולפיכך נתקשו להן דברי חכמי הגמרא...
זה סיכום של הסוגיא. ממש לא ביאור מפורט כדרך שא"ר.
 
מכנדבי אמר:
זה סיכום של הסוגיא. ממש לא ביאור מפורט כדרך שא"ר.
קשה להגדיר את זה סיכום. בפרט שרש"י מבאר ממש כך.
אם אפשר להגדיר בקצרה, אז בניגוד לכל ספר ה'יד' שהרמב"ם לא כתב את מקורותיו, במקרה זה הוא לוקח את הסוגיא ומפרשה ומראה לך מהיכן הוא לקח את דבריו.
ודרך אגב, יש עוד כמה מקומות בודדים כאלו.
אבל עדיין אין זה דומה לסוגיא בפסחים הנ"ל.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון