הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים

[ימה של תורה]

רעק"א במסכת גיטין מביא חידוש דין בשם החתן חרוץ ושנון המל"ח מו"ה הירש בלייכראדע הי"ו, שכלל הגמרא שצריך לבטל שליחות גט בפני כל העשרה שנאמר להם, נאמר רק כשאמר לעשרה לכתוב (שאז כולם חלק מגוף השליחות), אבל אם עשה שליח אחד בפני עשרה עדים, אין צורך לבטל בפני כולם.

 

[נהנה מקושיא טובה]

החיד"א בספר חומת אנך (פרשת תצוה) כתב לחדש שפרשת תרומה ופרשת תצוה נחשבות כאחת, לכבוד משה רבינו ע"ה שלא נזכר שמו בפרשת תצוה, כפי שאמר 'מחני נא מספרך אשר כתבת', ולכבודו נחשבת פר' תצוה כאילו היא סיום פרשת תרומה, שבה כן נזכר שמו כמה פעמים.

לחץ כדי לכווץ...

לגבי מה יש נפק''מ שזה פרשה אחת?

 

[דרשן]

הידעת?
על פי הזוהר, אברהם אבינו בחן באמצעות האילן שנטע את האורחים שבאו לביתו: על אדם שהיה דבוק בה' פרש האילן את ענפיו, וממי שהיה דבוק בעבודה זרה הסתלק הצל.

 

[דרשן]

הידעת?
רבי פתחיה מרגנשבורג, מבעלי התוספות, העיד שבאלוני ממרא הראו לו עץ זית שלפי המסורת עליו נשענו שלושת המלאכים. העץ היה מחולק לשלושה חלקים וביניהם עמדה אבן שיש.

 

[דרשן]

הידעת?
קת איזמל המילה של החת"ס נלקחה מהעץ של אברהם אבינו.

 

[דרשן]

הידעת?
בגיל 36 החל מרן החפץ חיים להוציא אל הפועל את שאיפתו הכבירה, ובנו רבי אהרן העיד כי שמע מפי זקני ראדין כי בטרם כתב את ההלכה נהג רבנו ללמוד אותה עשרים וחמש פעמים.

 

[דרשן]

הידעת?
חאלקה היא מילה שמקורה בשפה הערבית, ופירושה הוא 'לספֵר', ובאידיש - "אפשערן".

 

[דרשן]

הידעת?
לצד המנהג להשהות את תגלחת הילד עד לגיל שלוש, היו בזה כמה מנהגים נוספים: במרוקו נהגו לספר כבר בגיל תשעה חדשים; בתימן נהגו בגיל שנתיים, וכן מנהג גור, סקווירא ועוד, וכן מובא על הסטייפלר שלא הקפיד על גיל שלוש אלא גילח את ילדיו כבר בגיל שנתיים.

 

[דרשן]

הידעת?
יש שנהגו לשקול את שערותיו של הילד לאחר הגילוח בזהב או בכסף, ונתנו כנגד המשקל מעות לצדקה.

 

[דרשן]

הידעת?
רבינו הגרי"ש אלישיב זצ"ל השיב לשואל, שעדיף תפילה בכותל המערבי מאשר תפילה במירון, כי מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי.

 

[דרשן]

הידעת?
בקונטרס 'דבק טוב' ובשו"ת 'ציץ אליעזר' ביארו, איך מותר לומר תהילים לרפואת חולה, הרי אסור להתרפאות בדברי תורה? שכיון שאינו אומר זאת בדרך סגולה, רק מבקש שבזכות התהילים שאומר יתרפא, מותר.

 

[דרשן]

הידעת?
כתבו המפרשים למה כשמתפללים על חולה מזכירים את שם האם ולא את שם האב, שהמקור לכך הוא מהגמ' (שבת ס"ו ע"ב): "אמר לי אם, כל ענייני בשמא דאימי", ופירש רש"י: "כל לחישות פלוני בר פלונית, בשם של האם", ומזה נתפשט המנהג.

 

[דרשן]

הידעת?
על הפסוק (בראשית כ"א י"ז) "וישמע אלהים את קול הנער" פירש רש"י: מכאן שיפה תפילת החולה מתפילת אחרים עליו, והיא קודמת להתקבל.

 

[דרשן]

הידעת?
מלשון רש"י: "כל דגל יהיה לו אות, מפה צבועה תלויה בו, צבעו של זה לא כצבעו של זה, צבע כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחשן, ומתוך כך יכיר כל אחד את דגלו" - משמע שכל ההבדל בין הדגלים היה רק בצבע של המפה.

 

[דרשן]

הידעת?
בחז"ל במפרשים השונים מוזכרות מספר שיטות בעניין הציורים שהיו על דגלי המחנות במדבר: הראב"ע, רבנו בחיי, והחזקוני כתבו: אריה ליהודה, אדם לראובן, שור לאפרים, נשר לדן - כדמות ד' החיות הנושאות את כסא הכבוד.

 

[דרשן]

הידעת?
במדרש (במדב"ר ב, ז) כותב שמלבד ארבעה דגלים של ראשי המחנות, היה לכל שבט דגל ובו ציור מיוחד - ומכך למדו המלכויות לעשות דגלים למדינתם!

 

[דרשן]

הידעת?
בילקוט ראובני (במדבר ב' ב') הביא בשם מדרש, שעל דגלי השבטים היו נראים ב' אותיות י"ה, לפעמים על דגל זה ולפעמים על דגל אחר, והיו פורחות הנה והנה, וביום השבת היו נחות ולא היו זזות.

 

[דרשן]

הידעת?
בקרב חכמי ספרד היתה התנגדות עזה למנהג זה, כפי שכתוב בספר כתר שם טוב על מה שאצל האשכנזים הילדים גונבים את האפיקומן ולא משיבים אותו, עד שיבטיח להם אביהם מתנה ואצל הספרדים לא התקבל המנהג הזה.

 

[דרשן]

הידעת?
החזו"א התיר להגראי"ל שטיינמן לא לקבל ריבית מהבנק עבור הישיבה.

 

[דרשן]

הידעת?
שמרן הגר"ח קנייבסקי אמר שממיין המכתבים, וקודם עונה לכהנים, אח"כ ללויים, ואח"כ לפי סדר קבלת המכתבים.