סוכות, שמח"ת ושמ"ע איזה אתרוג החזו"א נטל? (1 צופה)

[העמל]

במשנ"ב מבוארים ג' סימנים לוודאות שהאתרוג אינו מורכב
אח"כ המשנ"ב מביא את דברי החת"ס שאין לסמוך על סימנים אלא רק על מסורת

האם ידועה שיטת החזו"א בזה? איזה אתרוג נטל בחו"ל או בימים שקודם מציאת זן חזו"א...

 

[מראה מקום]

האם ידועה שיטת החזו"א בזה? איזה אתרוג נטל בחו"ל או בימים שקודם מציאת זן חזו"א...

לחץ כדי לכווץ...

בעיתון הוילנאי החרדי 'ווארט', התפרסמו פעם תולדותיו של רבי בצלאל הכהן, מו"ץ דוילנא ובעל 'ראשית ביכורים', וסופר שם – בין השאר – על נסיעתו של רבי בצלאל, ושהייתו במשך כמה חודשים באי קורפו שבאיטליה, כדי לברר את כשרות האתרוגים דשם שיצא עליהם ערעור. אמר ה'חזון-איש' לתלמידו רבי שלמה כהן (נכד אחיו של רבי בצלאל): "לדעתי, מעשה זה הוא הסיפור החזק והנפלא ביותר, מכל המסופר עליו בכתבה זו. מעשה זה מראה את גודל מסירות נפשו על קיום מצוה אחת ממצוות השם יתברך, עד כדי כך שהטריח עצמו בדרכים קשות ומסוכנות, בתנאי הימים ההם, למשך כמה חודשים – והכל כדי לברר ולקיים כדת וכדין את מצוות ארבעת מינים".

מיום שעלה ה'חזון-איש' לארץ הקודש, מוטרד היה במציאת והשגת אתרוג שאין עליו כל חשש של מורכב – שהרי כבר קבע בספרו לענין נטילת אתרוג מורכב למצוה: "כבר יצא הדבר לאיסור".

בקייטא דשנת תרצ"ה שהה ה'חזון-איש' למנוחה בצפת. אך דאגתו לחג הסוכות הקרב ובא הטרידה את מנוחתו, היכן ישיג אתרוג כשר ונקי מחשש הרכבה.

כבר באמצע אלול הריץ מכתבים מצפת, אל מיודעו רבי משה הכהן אילוביצקי היושב בבני ברק: "אבקש להודיעני על דבר אתרוגים בלתי מורכבים דאשתקד".

בימי שהותו בצפת, נודע ל'חזון-איש' באחד הימים, אודות ערבי אחד שברשותו מטע של אתרוגים אי-שם בנחל עמוד שבמורד הרי צפת – עצי אתרוג שגדלו פרא, ואין בהם חשש של הרכבה.

וכך תיאר איש אמונו של ה'חזון- איש' ששהה עמו יחד בצפת, והלך עמו בחיפוש אחר עצי האתרוגים: "לשעה המיועדת קבענו עם אותו ערבי להפגש במקום מסוים בצפת, משם יצאנו אל מקום העצים. הערבי רכב לפנינו על סוסו, ואנחנו הלכנו אחריו במשך שעה ארוכה במשעולים התלולים של נחל עמוד, עד שהגענו למקום העצים. קטפנו אתרוגים ואף קצצנו כמה יחורים, ושבנו העירה".

לפי המסופר, מענפים אלו מסר ה'חזון-איש' לרבי יעקב הלפרין, ששתלם בחצר ישיבת 'אהל יעקב' שהוקמה על ידו בשכונת 'זכרון מאיר', ומעצים אלו נטל ה'חזון-איש' את אתרוגיו לברכה למשך כמה שנים.

לימים קיבל ה'חזון-איש' אתרוג נוסף, שמקורו מאיזור שכם, מהזן שעליו היה מקובל לברך עוד מימיו של רבי יהושע לייב דיסקין, והיו מוחזקים כבלתי מורכבים. ומגרעיני אתרוג זה מסר לרבינו לשותלם – ולקבוע לדורות את האתרוגים המובחרים והמוחזקים בהידורם, ושמו עליהם עד עצם היום הזה: "אתרוגי חזון-איש".

 

[מראה מקום]

[[AMSQ:564|אבא ביתך]]
בארצות אירופה היו רגילים [מימות הראשונים] ליטול אתרוגים מאיטליה (מג'ינובה, המוכרת בשם יאַנאָווֶע וכן בשם גינואה, ומקַלַאבְּרִיָה[1]), ובמשך הזמן תפסו את מקומם בעיקר בליטא ופולין אתרוגי יוון הבאים מהאי קורפו ועיר החוף פראגו שהיו מרהיבים ביופיים.

לחץ כדי לכווץ...

 

[יעקב 5]

בארץ ישראל זכור לי שקראתי שהיה לוקח תימני
(כך מצאתי כרגע בספר ארבעת המינים כהלכתם עמ' יח)
זכור לי שראיתי כך בעוד ספרים

 

[עוזי ומגני]

בארץ ישראל זכור לי שקראתי שהיה לוקח תימני
(כך מצאתי כרגע בספר ארבעת המינים כהלכתם עמ' יח)
זכור לי שראיתי כך בעוד ספרים

לחץ כדי לכווץ...

וכן היה מורה לכל תלמידיו

 

[יעקב 5]

אני משער (ואני ישמח אם מי שיודע יוכל לדייק אותי),
שבעבר היו מקומות שהיו מוחזקים כאתרוג כשר ולא היה סיבה לחוש לזה להרכבה
אבל בעת החדשה שהחילו להעביר ממקום למקום כגון מתימן לא"י התחיל הרבה יותר הרכבות ויש הרבה יותר חשש.

 

[העמל]

בימי שהותו בצפת, נודע ל'חזון-איש' באחד הימים, אודות ערבי אחד שברשותו מטע של אתרוגים אי-שם בנחל עמוד שבמורד הרי צפת – עצי אתרוג שגדלו פרא, ואין בהם חשש של הרכבה.

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח על סיפור וסדר הדברים.
משפט אחד לא הבנתי מה זה מטע פרא?
ולמה אם הוא פרא אין חשש שמקורו במורכב?