סוכות, שמח"ת ושמ"ע אתרוג אחר סוכות

[החפץ חיים]

האם מי שזורק את האתרוג מיד אחרי סוכות לפני שהתכווץ יש בזה בעיה של בל תשחית כיון שאפשר להכין מזה ריבה וכדו'

 

[בית לחם יהודה]

השאלה היא גם כאשר מקלפים תפוז\אשכולית וזורקים את הקליפה
ובאמת ניצולי השואה היו מזדעזעים מזה

 

[איש אחד למטה אבותיו]

והתשובה היא שבכל דבר שאין לי מה לעשות עם זה אין צורך מעיקר הדין לעשות שמיניות באוויר כדי להשתמש בזה עד שאף אחד מחלקיו לא ראוי לשימוש כלל.

 

[החפץ חיים]

והתשובה היא שבכל דבר שאין לי מה לעשות עם זה אין צורך מעיקר הדין לעשות שמיניות באוויר כדי להשתמש בזה עד שאף אחד מחלקיו לא ראוי לשימוש כלל.

לחץ כדי לכווץ...

מנין לך? הבא מקור

 

[איש אחד למטה אבותיו]

מנין לך? הבא מקור

לחץ כדי לכווץ...

מעשים שבכל יום וכפי שכתב הרב @בית לחם יהודה

 

[נדיב לב]

מנין לך? הבא מקור

לחץ כדי לכווץ...

אם רצונך במקור, לפו"ר אוכל להפנות אותך לסוגיא בשבת קמג. בנוגע לאיבוד פירורים ועיין עוד ברכות נב: אם כי זה תלוי בשיעור הפת, ואם ראוי למאכל בהמה ראה שם רש"י ותוס' בשבת.

 

[מור וקציעה]

בס' עץ השדה על הלכות בל תשחית סימן ל"ה האריך בענין זה בשם הגרי"ש אלישיב ומאחרוני זמנינו לגבי אוכל שנשאר באולמות שמחה, שאין מה לעשות איתו, ולקחת הבית ולנסות לחלק לאנשים וכו', זה טורח עצום שלא שווה את הכסף, ולכן מותר להשליך, וכן כתב שם לגבי פרי מתולע שאפשר להצילו וכו' שאין צריך לטרוח. ואם כך אין חובה לטרוח להכין ממנו ריבה.

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59113&pgnum=1

 

[המכבד את הבריות]

האם מי שזורק את האתרוג מיד אחרי סוכות לפני שהתכווץ יש בזה בעיה של בל תשחית כיון שאפשר להכין מזה ריבה וכדו'

לחץ כדי לכווץ...

והמחמיר תע"ב, ובפרט שניתן אף להשתמש בו כבשמים להבדלה, ולחסוך את סכום הכסף (או את מידת הטירחא) שיש בלקצוץ ולקנות העשבים.

 

[מור וקציעה]

והמחמיר תע"ב

לחץ כדי לכווץ...

מדוע? ומה אם טרחת הגוף?

 

[מכנדבי]

והמחמיר תע"ב, ובפרט שניתן אף להשתמש בו כבשמים להבדלה, ולחסוך את סכום הכסף (או את מידת הטירחא) שיש בלקצוץ ולקנות העשבים.

לחץ כדי לכווץ...

אמנם דעת החזו"א (או"ח סי' לה ס"ק ז) שאין לברך עליו במוצאי שבת: