כיצד שומרים על ההתעלות של יום הכיפורים?
אילו עצות וקבלות מעשיות יכולות לסייע לנו לקחת משהו מאורו של היום הקדוש אל תוך השנה כולה?
אי אפשר לשמור.
יום כיפור הוא אחת בשנה, ולא פעם אחת נוספות.
אבל מי שבאמת ניצל הזמן להשתנות, הוא אין צריך לעוד עצות, ומי שצריך עצות זה סימן שעדיין לא השתנה, ולא התעלה כלל.
ראיתי מהר"ש פינקוס ז"ל שמשל הענין למי שהיה על שדה הנמל, וראה המטוסים מתעלים וכו', אבל הוא לא נכנס לתוך המטוס, ולכן נשאר על מעמדו. אבל יש מי שאינו מתבונן כלל, אלא עושה למיישה הוא נכנס בתוך המטוס ומתעלה, ומגיע למקום אחר לגמרי.
כמו כן הוא ענין המועדות בכלליות. יש מי שעומד מן הצד וראה כיצד מתעלים, אבל יש מי שעובד למעיישה, ואינו מתבונן, אלא מתעלה ממש, ומגיע למקום עליון מאוד, ואין לו שום שאלה כיצד שומרים על ההתעלות, כי הוא לא רק ראה שמתעלים הוא כבר עכשיו במקום עליון מאוד.
וגם צריך לדעת, כי יש ב' סוגי זמנים יש זמנים של ימי גדלות ויש זמנים של ימי קטנות, ואי אפשר לעמוד בזמן גדלות, אפילו עם כל העצות שניתנו, כדי שיתעלה האדם הוא צריך להיות גם בימי הקטנות.
ובדרך כלל, יש טעות אצל המון עם, שזמני ששון, מועדים לשמחה, הוא זמן הגדלות, ואח"כ מתחיל זמן הקטנות.
אבל באמת זה נהפוך הוא, בימי המועדים, זהו ימי הקטנות, כמו הקטן צריך עדיין סיוע מההורים ומהגדולים להתעלה, כן האדם בימי המועדים מקבל הוא אתערותא דלעילא להתעלה, וזה דוגמא לימי הקטנות.
רק אחר המועד, כשכבר התנסה לילך, אזי מגיע הימי גדלות, כשהאדם יכול לילך על רגליו בלי סיוע, וזהו ימים הרגילים שאינם מרגישים ההתעלות מלמעלה. ואם האדם התרגל כיצד לילך בימי המועדים, אזי יכול לילך על רגליו עצמיים בלי סיוע.
אבל דעו: אי אפשר לישאר בהתעלות של יום כיפור, כי זהו יום שיש בו סיוע עצום מלעילא, ובעולמות העליונים התעלה המלכות של אצילות למקום רם ונישא שנקרא עתיקא קדישא, למקום כתר עליון, אשר שם אין שטן ופגע, ונקרא "לפני הוי"ה תטהרו" מקום למעלה של המדות של הקב"ה, אשר שם נמתקו ונתכפרו כל העוונות, ומשום כך גם האדם מרגיש התעלות, אבל אחר נעילת היום זה נעלם.
אבל כמו שאדם אין צריך לשמור את ימי הקטנות שאז קיבל סיוע מכל הגדולים שהאכילו אותו, ורחצו אותו, אבל זה למעליותא, כי עכשיו שנתבגר, הרי הוא יכול לעשותו בעצמו, כמו כן אחר יום כיפור, עצם האדם נשתנה, והוא יכול לשות עצות בנפשו כיצד להתגבר על יצרו
