סוכות, שמח"ת ושמ"ע שעון בסוכה נוי?
- הודעות
- 501
- תודות
- 1,713
- נקודות
- 314
אולי יש לחלק בין שעון שהוא נוי מיוחד לסוכה, היינו שעשו אותו מיוחד לסוכה
לבין שעון שנמצא שם כל השנה.
- הודעות
- 25
- תודות
- 54
- נקודות
- 2
לדוג' שעון האושפיזין של וקסברגר
- הודעות
- 676
- תודות
- 2,560
- נקודות
- 315
לגביו יכול להיות שאסור להשתמש בו, כיון דאינו משתמש בו בכל השנה (בד"כ), והוא מיוחד לסוכות, ונחשב כהוקצה למצותו.
- הודעות
- 25
- תודות
- 54
- נקודות
- 2
אבל הוא גם שעון
- הודעות
- 676
- תודות
- 2,560
- נקודות
- 315
יש כאלו ששמים שמן ויין בסוכה, ומה יעשה אם בדיוק אין לו יין האם יכול להשתמש בו?
- הודעות
- 25
- תודות
- 54
- נקודות
- 2
יתכןדמאני תנאי ואין לי כעת זמן לעיין בסוגיא, א גיט וואך!
- הודעות
- 3,460
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,995
- נקודות
- 695
יש חומרא גדולה של השלחן שלמה סימן תרלח סק"ב ותו"ד: שכתב שכל דבר שמכניס לסוכה נחשב לנוי סוכה. ועפ"ז כתבו לאסור בעציץ שמניח בסוכה או אפילו אם מניח שם בשמים שיתנו ריח טוב, כתב בחוט שני דנכלל בנוי סוכה.
ולפ"ז גם שעון שבא לשמש את האדם בסוכתו, יש להחמיר לפי השולחן שלמה, בוודאי בשעון מעוצב ויפה, שמשמש לנוי ולא רק להורות על זמני השעות.
ולפ"ז גם שעון שבא לשמש את האדם בסוכתו, יש להחמיר לפי השולחן שלמה, בוודאי בשעון מעוצב ויפה, שמשמש לנוי ולא רק להורות על זמני השעות.
- הודעות
- 676
- תודות
- 2,560
- נקודות
- 315
גם לענין השעון יתכן ומהני תנאי.
- הודעות
- 25
- תודות
- 54
- נקודות
- 2
לזאת כונתי, שאולי מהני בשניהם תנאי,
- הודעות
- 25
- תודות
- 54
- נקודות
- 2
ביצה ל:
"וסוכה דמצוה לא? והתניא: סככה כהלכתה ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין, ותלה בה אגוזים שקדים אפרסקים ורמונים ופרכילי ענבים, יינות שמנים וסלתות ועטרות שבלים — אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם — הכל לפי תנאו. אביי ורבא דאמרי תרוייהו: באומר איני בודל מהם כל בין השמשות, דלא חלה קדושה עלייהו. אבל עצי סוכה, דחלה קדושה עלייהו — אתקצאי לשבעה."
סוכה י:
"עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם — הכל לפי תנאו. דלמא מן הצד."
הרשב"א אומר: ודוקא באומר איני בודל מהן כל בין השמשות אבל במתנה אם נפלה יהא מותר (בהא דמהנה) [לא מהני] בה תנאה בכי הא [אלא] בסוכה דעלמא בין בבריאה בין ברעועה לר"ש מיהא, דשאני סוכה דמצוה דחלה עליה קדושה כל בין השמשות אתקצאי לכולהו ז' ימי החג ואפילו יום טוב האחרון של חג אלא אם כן התנה בפירוש שאינו בודל מהן כל בין השמשות. ולאו דוקא באומר בלשון זה ממש דהוא הדין והוא הטעם באומר לכשארצה אטול, ולא אמרו לשון זה אלא לאפוקי לכשיפול אטול ממנה, וכן נראה לי מן התוספתא דתניא (כי בדין) [גבי ביברין] של חיה ושל עופות (פ"ג ה"ז) אין נוטלין עצים מן הסוכה אפילו ביו"ט אחרון של חג אם אמר לכשארצה אטול הרי זה מותר ע"כ, ושמעינן מיניה תרתי, חדא דאפילו בעצי סוכה דמצוה מהני תנאה דהא לא תני בה נויין ולא מן הסמוך לה ואפילו הכי קתני מותר, ושמעינן מיניה נמי דלכשארצה אטול הרי הוא כאלו אומר איני בודל מהן כל בין השמשות. כן נראה לי להלכה אלא שלמעשה צריך אני להתיישב, אף על פי שנראה לי כן דעת הרי"ף ז"ל שלא כתב בהלכות דברי שמואל דאמר סיפא אתאן לסוכה דעלמא, דאלמא הרב ז"ל מפרש ההיא סיפא דקתני ואם התנה עליה הכל לפי תנאו אפילו אסוכה דמצוה."
ויש מחלקת ראשונים שם ועיין שו"ע אורח חיים סימן תרלח סעיף ב.
"וסוכה דמצוה לא? והתניא: סככה כהלכתה ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין, ותלה בה אגוזים שקדים אפרסקים ורמונים ופרכילי ענבים, יינות שמנים וסלתות ועטרות שבלים — אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם — הכל לפי תנאו. אביי ורבא דאמרי תרוייהו: באומר איני בודל מהם כל בין השמשות, דלא חלה קדושה עלייהו. אבל עצי סוכה, דחלה קדושה עלייהו — אתקצאי לשבעה."
סוכה י:
"עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם — הכל לפי תנאו. דלמא מן הצד."
הרשב"א אומר: ודוקא באומר איני בודל מהן כל בין השמשות אבל במתנה אם נפלה יהא מותר (בהא דמהנה) [לא מהני] בה תנאה בכי הא [אלא] בסוכה דעלמא בין בבריאה בין ברעועה לר"ש מיהא, דשאני סוכה דמצוה דחלה עליה קדושה כל בין השמשות אתקצאי לכולהו ז' ימי החג ואפילו יום טוב האחרון של חג אלא אם כן התנה בפירוש שאינו בודל מהן כל בין השמשות. ולאו דוקא באומר בלשון זה ממש דהוא הדין והוא הטעם באומר לכשארצה אטול, ולא אמרו לשון זה אלא לאפוקי לכשיפול אטול ממנה, וכן נראה לי מן התוספתא דתניא (כי בדין) [גבי ביברין] של חיה ושל עופות (פ"ג ה"ז) אין נוטלין עצים מן הסוכה אפילו ביו"ט אחרון של חג אם אמר לכשארצה אטול הרי זה מותר ע"כ, ושמעינן מיניה תרתי, חדא דאפילו בעצי סוכה דמצוה מהני תנאה דהא לא תני בה נויין ולא מן הסמוך לה ואפילו הכי קתני מותר, ושמעינן מיניה נמי דלכשארצה אטול הרי הוא כאלו אומר איני בודל מהן כל בין השמשות. כן נראה לי להלכה אלא שלמעשה צריך אני להתיישב, אף על פי שנראה לי כן דעת הרי"ף ז"ל שלא כתב בהלכות דברי שמואל דאמר סיפא אתאן לסוכה דעלמא, דאלמא הרב ז"ל מפרש ההיא סיפא דקתני ואם התנה עליה הכל לפי תנאו אפילו אסוכה דמצוה."
ויש מחלקת ראשונים שם ועיין שו"ע אורח חיים סימן תרלח סעיף ב.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אב בינה
- אבוה דיוסף
- אבי אב
- אבינועם
- אבן בוחן
- אברך משי
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אוריאל
- אחד התלמידים
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש ולא תולעת
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי13
- אך טוב וחסד
- אלחנן מ
- אליבא דהילכתא
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמרי שפר
- אני יודע
- אספקט
- ארנפלד
- אשר אבא
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדליג
- בור סוד
- בחור חשוב
- בית תפילה
- בליש
- בלתי אפשרי
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- במע
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בניהו בן יהוידע
- בעל דבר
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברזילאי
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גלגולים
- גמח
- גן חיים
- גפטון
- גרינפלד
- דוד בן ישי
- דוד הכהן
- דוד יואל לשס
- דור דור
- דקלים
- האי גברא רבא
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- הסלבודקער
- הצב''י
- הר זהב
- הרב שמעון
- והב בסופה
- ונחנו מה
- חדוותא דליבא
- חנני
- חשבון נפש
- יאיר החושב
- יאשע בער
- יהודי פנימי
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסי11
- יוסף אומץ
- יושב בישיבה
- יעקב הסופר
- יעקב שלמה גרין
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחק כהן בן ציון
- יצחקוב
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל לייב
- כורסייא יקירא
- כללים
- כנסת-ישראל
- כרי
- ל.מ.
- ליטאי כבד
- למה זה תשאל לשמי?
- מבני החבורה
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מהו דתימא
- מוטי וויס
- מויש
- מחזה אברהם
- מטות מסעי
- מילין יקירין
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממד
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנורה בדרום
- מנחם1
- מקליד...
- מראה מקום
- מרדכי זנגר
- מרכז
- משה ד.
- משה נ
- משה שפירא
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- מתבונן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נובהרדוקר
- נוסקה
- נחום
- נחמן זייתוני
- נעם
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- נתאי הארבלי
- סנה בוער
- עוזי ומגני
- עושה פלא
- עלינו לשבח לאדון הכל
- עמך
- פז אופיר
- פנחס נחום
- פרטי
- צדק ומשפט
- צריך ביאור
- קול שופר
- קורא ותיק
- קטן
- קטנטן
- קילורין לעיניים
- קלונימוס הכהן
- ר' חיים
- ראם
- רבי דוד
- רובי 12
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רעיון ומושג
- רשאי
- ש. לויס
- שאיפות
- שבחת
- שברים תרועה
- שיל"ת
- שלמה ו.
- שמואל51
- שמחנו
- שקיל וטרי
- תורה תמימה
- תורת חסד
- תנא קמא
- תשבץ
- תתאה גבר
נושאים דומים
הלכות שבת
שעון שבת בזמנינו
סוכות, שמח"ת ושמ"ע
"ליישב בסוכה" עם כל הכוונה?, יתכן שלא קיימת מצווה סוכה