בענין מניעת נשמה יתירה ביו''ט הדברים מבוססים על המקובל ע''פ השו''ע והראשונים
אם כי בזכרוני שראיתי מביאים מהזוהר שגם ביו''ט יש נשמה יתירה ואיני יודע היכן כעת
מחלוקת רשב"ם ותוספות בפסחים ק"ב ב'.
והק' תוס' לפי רשב"ם שיש נשמה יתירה ביו"ט מדוע אין מברכין על הבשמים במוצאי יו"ט, והרמב"ן בספר אמונה ובטחון מבאר שביו"ט הנשמה יתירה נשארת.
(ויש לדון לפי"ז ביו"ט שחל בשבת כהיום וצ"ע).
כמדומני כי מבואר במקובלים כי בשבת נכנסת באדם 'נשמה' יתירה, וביו"ט 'רוח' יתרה, וראש חודש 'נפש' יתירה. יש בזה ביאור להרבה ענינים, אבל את מקור הדברים איני זוכר כעת.
אמת.
אבל יש כאן שני נקודות, דבר ראשון כאשר אומרים כי בשבת נכנסת נשמה, להבנתי הכוונה שנכנס הכל מהשורש, נשמה רוח ונפש, וביו"ט רק מדרגת רוח עם נפש, ובראש חודש מתגלה נפש בלבד.
נקודה שניה, היותר משמעותית, היא העובדה שצריך הרבה הרחבה להבין את כוונת המקובלים ביחס ללשונות המקרא, ובפשטות כאשר המקרא אומר נפש אין כוונתו רק ל'נפש' שדיברו בה המקובלים, אלא באופן כללי יותר. אך בהיות וזה ענין ארוך, אכ"מ.