בענין מניעת נשמה יתירה ביו''ט הדברים מבוססים על המקובל ע''פ השו''ע והראשונים
אם כי בזכרוני שראיתי מביאים מהזוהר שגם ביו''ט יש נשמה יתירה ואיני יודע היכן כעת
מחלוקת רשב"ם ותוספות בפסחים ק"ב ב'.
והק' תוס' לפי רשב"ם שיש נשמה יתירה ביו"ט מדוע אין מברכין על הבשמים במוצאי יו"ט, והרמב"ן בספר אמונה ובטחון מבאר שביו"ט הנשמה יתירה נשארת.
(ויש לדון לפי"ז ביו"ט שחל בשבת כהיום וצ"ע).
 
מחלוקת רשב"ם ותוספות בפסחים ק"ב ב'.
והק' תוס' לפי רשב"ם שיש נשמה יתירה ביו"ט מדוע אין מברכין על הבשמים במוצאי יו"ט,
כשחל בחול? אה''נ יברכו ולא ראיתי ראיה מהגמ' שלא, כשחל בשבת הרי הנשמה נשארת
והרמב"ן בספר אמונה ובטחון
כמדומה אינו להרמב''ן אלא רק מיוחס לו
מבאר שביו"ט הנשמה יתירה נשארת.
כשחל בחול? עד מתי נשארת?
(ויש לדון לפי"ז ביו"ט שחל בשבת כהיום וצ"ע).
לא הבנתי מה הדיון
 
כמדומני כי מבואר במקובלים כי בשבת נכנסת באדם 'נשמה' יתירה, וביו"ט 'רוח' יתרה, וראש חודש 'נפש' יתירה. יש בזה ביאור להרבה ענינים, אבל את מקור הדברים איני זוכר כעת.
 
דוקא בגמ' דרשו ענין הנשמה יתירה מקרא וינפש וי אבדה נפש
אמת.
אבל יש כאן שני נקודות, דבר ראשון כאשר אומרים כי בשבת נכנסת נשמה, להבנתי הכוונה שנכנס הכל מהשורש, נשמה רוח ונפש, וביו"ט רק מדרגת רוח עם נפש, ובראש חודש מתגלה נפש בלבד.
נקודה שניה, היותר משמעותית, היא העובדה שצריך הרבה הרחבה להבין את כוונת המקובלים ביחס ללשונות המקרא, ובפשטות כאשר המקרא אומר נפש אין כוונתו רק ל'נפש' שדיברו בה המקובלים, אלא באופן כללי יותר. אך בהיות וזה ענין ארוך, אכ"מ.
 
כשחל בחול? אה''נ יברכו ולא ראיתי ראיה מהגמ' שלא, כשחל בשבת הרי הנשמה נשארת
המנהג ידוע.
כשחל בחול? עד מתי נשארת?
לתמיד. (וכנראה הכוונה כמו שראיתי לאחד מקמאי שנשמה יתירה אינה עוד נשמה אלא היא עליית מדרגה מסוימת, וכן כל יו"ט אנו עולים ממדרגה למדרגה ונשארים שם).
האם כיון שהוא יו"ט הנשמה נשארת, או שיש שתיים אחד של שבת ואחד של יו"ט ושל שבת יוצאת.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓