חידה בתלמוד וחז"ל העץ אסור והפרי מותר?

[חידודא]

היכן מצינו??

 

[אמר ליה]

"המן העץ אשר ציותך לבלתי אכול ממנו אכלת" משמע שהאיסור היה על העץ ולא על הפרי

 

[יאשע בער]

"המן העץ אשר ציותך לבלתי אכול ממנו אכלת" משמע שהאיסור היה על העץ ולא על הפרי

לחץ כדי לכווץ...

אך לעיל מיני' כתוב 'וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל', ומבואר שאכלו מן הפרי.

 

[אמר ליה]

אכן כן. אך אדם הראשון השיב להקב"ה "האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואכול".

 

[יאשע בער]

לצערי לא הצלחתי להבין את דבריך, כתוב במפורש שהם אכלו מהפרי, ולכן הם נענשו, אז כיצד שייך לומר שהאיסור הוא לאכול מהעץ ולא מהפרי?

 

[חידודא]

כמדומה שנאמר בחז"ל שכיון שהאדמה לא עשתה את ציווי ה' (שטעם העץ לא היה כטעם הפרי), זה היה עילה וסיבה לנחש, לומר שאפשר לאכול מן העץ,
ואח"כ אכלה גם מהפרי, --
מכל מקום ישר כח לכל העונים, אבל זה לא הכיוון,
אתרמי שפרשת עץ הדעת נקראה עשיו אבל התשובה היא לא משם...

 

[ממגד שמים]

גידולי הקדש לא מועלין בהם
אמ' בעץ עצמו תלוי בתלוש ולבסוך חיברו.

 

[חידודא]

גידולי הקדש לא מועלין בהם

לחץ כדי לכווץ...

אכן???

אמ' בעץ עצמו תלוי בתלוש ולבסוך חיברו.

לחץ כדי לכווץ...

באר ואם אפשר מקור
מ"מ כוונתי שלא היה תלוש אלא מחובר מעיקרא

 

[ממגד שמים]

כן???

לחץ כדי לכווץ...

שישה דברים עשו אנשי יריחו, מתירין גמזיות של הקדש וכו'.
וע"ע ב"ב עט

 

[חפץ בחיים]

היכן מצינו??

לחץ כדי לכווץ...

אדם שהחזיק בעץ
ומכר לחבירו דקל לפירותיו
ואחר כך הלך ושתחוה לעץ לשם עבודה זרה
העץ נאסר משום נעבד, והפרי מותר כיון שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו

 

[ממגד שמים]

אדם שהחזיק בעץ
ומכר לחבירו דקל לפירותיו
ואחר כך הלך ושתחוה לעץ לשם עבודה זרה
העץ נאסר משום נעבד, והפרי מותר כיון שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו

לחץ כדי לכווץ...

בסו"פ שני דחולין מבואר ששותפות אוסר. ולכאו' קה"ג וק,פ עדיף טפי וצ"ע, הכל לפו"ר.

 

[חפץ בחיים]

בסו"פ שני דחולין מבואר ששותפות אוסר. ולכאו' קה"ג וק,פ עדיף טפי וצ"ע, הכל לפו"ר.

לחץ כדי לכווץ...

דקל לפירותיו אינו שותפות
אחר ששותפות עניינה הוא שאין חלוקת הממון מבוררת משא"כ הכא

 

[ממגד שמים]

דקל לפירותיו אינו שותפות
אחר ששותפות עניינה הוא שאין חלוקת הממון מבוררת משא"כ הכא

לחץ כדי לכווץ...

יתכן, הדגשתי שהכל מלמעלה, אבל הרי הקו"ש השריש שהמפקיר הק"פ שיש לו ממילא הפירות שייכים לבעל קניין הגוף- בהיות ואית לי' סיבת בעלות, ואילו בשותפות הדבר לא מוכרע, אם כי ידוע חידושו הגדול של השער המשפט העניין בסימן ער"ה וצ"ת.

 

[חפץ בחיים]

יתכן, הדגשתי שהכל מלמעלה, אבל הרי הקו"ש השריש שהמפקיר הק"פ שיש לו ממילא הפירות שייכים לבעל קניין הגוף- בהיות ואית לי' סיבת בעלות, ואילו בשותפות הדבר לא מוכרע, אם כי ידוע חידושו הגדול של השער המשפט העניין בסימן ער"ה וצ"ת.

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי כל הודעתך
אשמח אם תפרש יותר

 

[ממגד שמים]

לא הבנתי כל הודעתך
אשמח אם תפרש יותר

לחץ כדי לכווץ...

ר"ל שהגם שבעל קניין הגוף מכר את פירותיו לשני, אבל ביחס לאסור את הגידולים א"י אם לא יכול לאסור בהיות והוי יוצא ממנו.
ובלבבי שהמוכר פרה לולדותי' והשתחווה אליה =ייאסרו הולדות העתידיים.
כדמות ראיה לדבר ,דנתי ממה שנקטו האחרונים שאם בעל קניין הפירות הפקיר את בעלותו , הויא ממילא שייך לבעל קניין הגוף, בהיות ויש לו סיבה שהדבר יהיה שלו, [ואילו בשותפין שא' הפקיר חלקו הדבר ידוע בתור חידוש מופלג של השער המשפט וישנם רבים החולקים עליו בזה וצ"ע לע"ע]

 

[חידודא]

אדם שהחזיק בעץ
ומכר לחבירו דקל לפירותיו
ואחר כך הלך ושתחוה לעץ לשם עבודה זרה
העץ נאסר משום נעבד, והפרי מותר כיון שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו

לחץ כדי לכווץ...

קצת קרוב.
הייתי רוצה מקור מפורש,

 

[חידודא]

שישה דברים עשו אנשי יריחו, מתירין גמזיות של הקדש וכו'.
וע"ע ב"ב עט

לחץ כדי לכווץ...

ראשית יש"כ גדול על הבקיאות הגדולה.
ולעיניינו- סו"ס מיחו בידם..
אני מדבר שממש מותר...
ובב"ב עט לא ראיתי היתר מפורש שעומד על תילו,
או שתבאר דבריך