• אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    קריאת תהילים  |  כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו

נחום

משתמש רשום
gemgem
הודעות
73
תודות
272
נקודות
33
בסנהדרין נז: דורש רבי ישמעאל מהפסוק "שופך דם האדם באדם" שבן נח נהרג אף על הריגת עובר.

ומאידך, בישראל אין חיוב מיתת בית דין על הריגת עובר. לכאורה צריך להבין כיצד הדבר מתיישב עם הכלל בסנהדרין נט. שאין דבר שמותר לישראל ואסור לבן נח.

בפשטות יש לומר שהכלל נאמר על איסור והיתר, ולא על חומר העונש. גם בישראל הדבר אסור, אלא שאינו חייב עליו מיתה. אבל לפי זה יש לברר מה מקור האיסור בישראל, ומה גדרו.

האם הלימוד של "האדם באדם" מגלה שגם עובר בכלל איסור שפיכות דמים, ורק חיוב המיתה מיוחד לבני נח, או שבישראל האיסור הוא מגדר אחר?
 
בסנהדרין נז: דורש רבי ישמעאל מהפסוק "שופך דם האדם באדם" שבן נח נהרג אף על הריגת עובר.

ומאידך, בישראל אין חיוב מיתת בית דין על הריגת עובר. לכאורה צריך להבין כיצד הדבר מתיישב עם הכלל בסנהדרין נט. שאין דבר שמותר לישראל ואסור לבן נח.

בפשטות יש לומר שהכלל נאמר על איסור והיתר, ולא על חומר העונש. גם בישראל הדבר אסור, אלא שאינו חייב עליו מיתה. אבל לפי זה יש לברר מה מקור האיסור בישראל, ומה גדרו.

האם הלימוד של "האדם באדם" מגלה שגם עובר בכלל איסור שפיכות דמים, ורק חיוב המיתה מיוחד לבני נח, או שבישראל האיסור הוא מגדר אחר?
בםשטות הסברא נראה שבודאי הריגת עובר הינה בכלל רציחה, ובודאי אין מקום לומר שיותר לישראל כגון דא.

אלא דהריגת עובר כלפי איסור רציחה היא כעין חצי שיעור למאן דאסר מן התורה, כלומר שאמנם יש כאן חיים ובודאי אינו נמלט מאיסור רציחה אבל מאחר שאין כאן חיים שלמים של אדם שלם אי אפשר לחייבו מיתה דאין את האיסור בצורתו השלמה.

וממילא הנכרי שמחוייב מיתה על כל איסור מאיסוריו, אינו צריך את שלימות המעשה הזה על מנת להרגו, וכמו שנכרי נהרג גם כן על פחות משוו"פ וכו', אבל ישראל אין מתחייב מיתה אלא על שיעור שלם, דאינו מתחייב אלא רק מחמת העבירה המסוימת הזו שבהשתלמותה מחוייב ליהרג.

וממילא שופך דם האדם הוא בודאי גם בישראל, ועובר גם כן כלול בזה, אבל הישראל לא ייהרג עד שיהיה שיעור שלם של הריגת אדם מה שאין כן בנכרי.

נפקא מינה לדוג' דהריגת עובר ייתכן בהחלט להיותה בייהרג ואל יעבור, שהיא בודאי בכלל האיסור דשפיכות דמים (ויש ללמוד היטב הסוגיא דרודף וכו' שמבואר שם שיש מקום סברא באופן מסויים שבו ביחס לאמו העובר נהרג ואיכ"מ להאריך. ועל כל פנים העיקר כן נראה שבודאי אדם שאומרים לו הרוג את העובר או שתיהרג ייהרג ואל יעבור.)
 
אלא דהריגת עובר כלפי איסור רציחה היא כעין חצי שיעור למאן דאסר מן התורה, כלומר שאמנם יש כאן חיים ובודאי אינו נמלט מאיסור רציחה אבל מאחר שאין כאן חיים שלמים של אדם שלם אי אפשר לחייבו מיתה דאין את האיסור בצורתו השלמה.
כמדומני שיש דוגמא לדבר מטריפה, שגוי נהרג על הטריפה, ומ"מ ישראל אינו נהרג.
 
אינו צריך את שלימות המעשה הזה על מנת להרגו, וכמו שנכרי נהרג גם כן על פחות משוו"פ וכו', אבל ישראל אין מתחייב מיתה אלא על שיעור שלם,
לכאו' אין ראיה דהא הענין דבישראל מוחלין ובני נח אינם מוחלים ואז הוא איסור שלם.
נפקא מינה לדוג' דהריגת עובר ייתכן בהחלט להיותה בייהרג ואל יעבור, שהיא בודאי בכלל האיסור דשפיכות דמים (ויש ללמוד היטב הסוגיא דרודף וכו' שמבואר שם שיש מקום סברא באופן מסויים שבו ביחס לאמו העובר נהרג ואיכ"מ להאריך. ועל כל פנים העיקר כן נראה שבודאי אדם שאומרים לו הרוג את העובר או שתיהרג ייהרג ואל יעבור.)
איני מבין דבריו הרי כמו שכתב הסוגיא שם היא מדין רודף הקיים גם באדם חי לגמרי ולא משום שעובר פחות הוי רציחה ואדרבא מזה שהוצרכו שם לדין רודף ולא אמרינן שעצם זה שהוא עובר ואמו אדם חי זו סיבה להעדיף אותה, הרי שאין חסרון בשיעור הרציחה כאן, ודלא כמו שנקט הרב יעקב ירושלמי בכל דבריו.
 
איני מבין דבריו הרי כמו שכתב הסוגיא שם היא מדין רודף הקיים גם באדם חי לגמרי ולא משום שעובר פחות הוי רציחה ואדרבא מזה שהוצרכו שם לדין רודף ולא אמרינן שעצם זה שהוא עובר ואמו אדם חי זו סיבה להעדיף אותה, הרי שאין חסרון בשיעור הרציחה כאן, ודלא כמו שנקט הרב יעקב ירושלמי בכל דבריו.
אדרבה ממקום שבאת משם אתה למד. דאין הכי נמי בודאי ההורג עובר חשיב רציחה, וממילא הריגת עובר דינה בייהרג ואל יעבור, ורק אין נהרגין עליה משום שאין כאן שלימות של הריגת אדם כי היכי דנוכל לדונו בעונש.
לכאו' אין ראיה דהא הענין דבישראל מוחלין ובני נח אינם מוחלים ואז הוא איסור שלם.
יש לדון מאד בדבריך, דהא בפחות משוו"פ נמי עובר ורק אין דנין על זה, וכן מהסוגיא בתחילת דין וסוף דין, ואכיה"מ. אבל בלא"ה החילוק במקומו עומד, דישראל נהרג רק על איסורים מסויימים המחייבים מיתה, ושם האיסור המסויים הזה הוא המחייבו מיתה, וממילא כל שלא נשלם מעשה האיסור בשלימות אין שייך לחייבו, מה שאינו בב"נ, דנהרג כל שרק עשה מעשה איסור, וממילא אין צריך שלימות השיעור בזה.
וזה הטעם שבן נוח נהרג גם על פחות משיעור.
וכמובן שהוא הטעם גם כן ב:
כמדומני שיש דוגמא לדבר מטריפה, שגוי נהרג על הטריפה, ומ"מ ישראל אינו נהרג.
שבודאי ההורג טריפה הרי זה שופך דמים לכל דבר, וברור שהריגת טריפה היא בייהרג ואל יעבור, ובכל זאת אין חייבים עליו מיתה, והוא כעין הנ"ל בעובר.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓