כתב בשו"ת חת"ס (או"ח סי' רח):
"יש לתמוה כי בתורת משה רבנו עליו השלום לא מצינו כלל שיהיה רשות למלך יהודה וישראל להמית איש. גם שתהיה אימתו עליך (סנהדרין כב ע"א) היא רק מדרשא, מיתורא 'תשים עליך' - לשון 'עליך' שתהיה אימתו עליך, אבל שיהיה רשאי לענוש ולענות נפש, ומכל שכן להמית - מנא לן? ורק בני ישראל אמרו ליהושע: 'כל איש אשר ימרה את פיך יומת, רק חזק ואמץ' (א, יח), והרי כְּתָבוֹ יהושע בספרו על פי ד' יתברך, כמבואר בבבא בתרא (יד ע"ב) 'יהושע כתב ספרו', ואם כן הדין דין אמת, אך הקושיה 'אין הנביא רשאי לחדש' (שבת קד ע"א), זוהי קושיא שצריכה עיון גדול".
ומשיב החת"ס:
"ולא מצאתי לה פתר כי אם ממה שכתב הרמב"ן בפרשת בחוקתי, וכן בקונטרס משפטי החרם שלו, דהא דכתיב 'כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת' (כז, כט), אין בו פירוש על פי פשוטו, אלא כל נשיא בישראל, ומכל שכן כל ישראל, שמסכימים להחרים דבר - העובר על חרמם חייב מיתה".
"יש לתמוה כי בתורת משה רבנו עליו השלום לא מצינו כלל שיהיה רשות למלך יהודה וישראל להמית איש. גם שתהיה אימתו עליך (סנהדרין כב ע"א) היא רק מדרשא, מיתורא 'תשים עליך' - לשון 'עליך' שתהיה אימתו עליך, אבל שיהיה רשאי לענוש ולענות נפש, ומכל שכן להמית - מנא לן? ורק בני ישראל אמרו ליהושע: 'כל איש אשר ימרה את פיך יומת, רק חזק ואמץ' (א, יח), והרי כְּתָבוֹ יהושע בספרו על פי ד' יתברך, כמבואר בבבא בתרא (יד ע"ב) 'יהושע כתב ספרו', ואם כן הדין דין אמת, אך הקושיה 'אין הנביא רשאי לחדש' (שבת קד ע"א), זוהי קושיא שצריכה עיון גדול".
ומשיב החת"ס:
"ולא מצאתי לה פתר כי אם ממה שכתב הרמב"ן בפרשת בחוקתי, וכן בקונטרס משפטי החרם שלו, דהא דכתיב 'כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת' (כז, כט), אין בו פירוש על פי פשוטו, אלא כל נשיא בישראל, ומכל שכן כל ישראל, שמסכימים להחרים דבר - העובר על חרמם חייב מיתה".