נח מדוע נח לא נהרג עם כל בני דורו?

[אברך מישיבת מיר]

פרש"י כל מקום שאתה מוצא זנות וע"א אנדרלמוסיה באה לעולם והורגת רעים וטובים. וקש א"כ נח אע"פ שהיה מן הטובים היה צריך לההרג עמהם, ואמאי ניצל?

 

[ישורון בן מלך]

כיוון שלא נגזרה גזירת כליה על העולם אלא יש הצלה לעולם ע"י נח, גם אנדרלמוסיא הבאה לעולם והורגת אך אינה מכלה את העולם אם לא נגזר, והכא היתה בוודאי שמירה עליונה לקיום העולם ע"י כל הענין דנח והתיבה שלא יתכלה העולם שכל השאר היה מחויב שימותו,

 

[אברך מישיבת מיר]

לאחר העיון מצאתי שדברו בזה המפרשים:
א. המושב זקנים הקשה כן, וכתב ותרץ וי"ל שאני נח ובניו שאם היו נהרגין לא היה עולם. וכ"כ הרקנטי (פ"ו פ"ח), האברבנאל (יחזקאל פי"ד פ"), והאריך בזה בתולדות יצחק כאן. ובהדר זקנים כתב בנוסח כזה: דרובו ככולו וישאר נח כדי לישב העולם, ע"כ. ויתכן שהביאור בזה כמו שכתב הרב @ישורון בן מלך.

ב. בגור אריה פירש לכך "עשה לך תיבת וגו'" (פסוק יד) שתהיה אתה נבדל מהם, ולא תהיה אצלם, ולכך לא תאבד עמהם. שלא אמרנו ש'הורגת טובים ורעים' אלא כאשר הצדיק עם הרשע יחד, מטעם כיון שניתן רשות למשחית שוב אינו מבחין בין רע לטוב (רש"י שמות יב, כב), אבל אם אין הצדיק עם הרשע - אינו נהרג עם הרשע.

ג. ר' עובדיה מברטנורא בעמר נקאתירץ די"ל דאין הכי נמי דהורגת טובים ורעים אבל בכאן עשה עמהם לפנים משורת הדין וכן משמעות המקרא מן הדין קץ כל בשר בא לפני אבל אני אעשה עמך לפנים משורת הדין ואצילך.

ד. היפה תואר (על הבר"ר פר' כ"ו סי' ה') פירש דע"י הדבר נספים הצדיקים בכלל הרשעים, אבל כמה צדיקים ימלטו, ולפעמים בגזירת ה' שימלט צדיק מיוחד, וכן נח הצילו ה' לצדקתו היתירה אצל דורו, וכל שכן שהוצרך לישוב העולם.

ה. השפתי חכמים בשם המהרש"ל דכוונת רש"י דאם תבא כזה עונש של אדרלומסיא הורגת רעים וטובים אך כאן לא בא כזה עונש ועל כן לא הרגה רעים וטובים.

ו. בפענח רזא הקשה בשם הר"י מאורלייני"ש, והלא הטובים הם שהיו בתיבה וניצולו, ותירץ דקרי טובים לקטנים שלא חטאו ולא באו לכלל עונשין עדיין, ע"ש. וא"כ הכא נמי הצדיקים נצלו דדווקא הטובים נהרגו יחד עם הרעים.

ז. האלשיך ביא דהיה אפשר לומר כי האלוקים עשה לבלתי חתום גזר דינם אלא על הגזל ולא על הזנות, למען השאיר שארית בארץ, דרק על הזנות אמרינן דאנדרלומסיא באה לעולם, אך דוחה האלשיך כי הלא לא נאמר כל מקום שעושים דין על הזנות אלא כל מקום שאתה מוצא זנות, שמורה באצבע כי גם שלא יחתם הגזר דין על הזמה רק בהמצאה בלבד בכלל עונותם, מספיק להביא אנדרלומוסיא והורגת רעים וטובים.

ח. על כן ביאר הפרש שבין הפקידה על ידו יתברך, אל הנעשית על ידי מלאך משחית. כי הנעשה על ידו יתברך אין בה נפתל ועקש, כי הן אל צדיק לא ירשיע כי יבחין בין צדיק לרשע, לא כן המשחית, כי אם כיון שניתן לו רשות לא יבחין. ועל כן כאשר ה' למבול ישב, ראה והנה אם פקוד יפקוד על ידי מלאך, האדמה תשאה שממה כי יאסף עם חטאים נפש נח ובניו, כי לא יבחין בין צדיק לרשע, ומה גם כי גם הוא אינו שלם בצדקו בעצם כמאמרם ז"ל (סנהדרין קח א ועוד). על כן בחר לו יה יעשה משפט מאתו ובידו, וישאר אך נח, כי הוא יתברך ישקיף וירא בחינות לזכותו בדין למען הציל אותו, מה שלא היה המלאך משחית מבחין ומדקדק.

ט. בתורה תמימה הביא דאיתא בגמ' בסנהדרין (ק"ח ע"א) תנא דבי רבי ישמעאל: אף על נח נחתך גזר דין, אלא שמצא חן בעיני ה', שנאמר נחמתי כי עשיתם ונח מצא חן בעיני ה', ע"כ. וביאר בתורה תמימה שמחמת האנדרלמסיא נחתך הגזר דין על נח, אלא שהמציאות חן הצילה אותו.

 

[איישר חילי]

מקרא מפורש ונח מצא חן, כנראה שמציאת חן היא עניין ייחודי שמגן מאוד.

עריכה: ראיתי שכיוונתי לתירוץ התשיעי! שהביא הרה''ג המופלג @אברך מישיבת מיר ותשו''ח לו על כל ההשקעה והליקוט- כמו תמיד!

 

[ר' משה]

כיוון שלא נגזרה גזירת כליה על העולם אלא יש הצלה לעולם ע"י נח, גם אנדרלמוסיא הבאה לעולם והורגת אך אינה מכלה את העולם אם לא נגזר, והכא היתה בוודאי שמירה עליונה לקיום העולם ע"י כל הענין דנח והתיבה שלא יתכלה העולם שכל השאר היה מחויב שימותו,

לחץ כדי לכווץ...

רש"י בתחילת הפרשה מביא שתי צדדיםהאם נוח היה צדיק רק ביחס לדורו, או באופן כללי.
ויש להבין מה הכוונה צדיק ביחס. אם הוא צדיק אז לגמרי, ואם אינו כן מה אכפת לן מה גדרם של שאר בני דורו?
אולם עפ"ד יתיישב, דהיה צריך להציל את הצדיק ביותר - באותו הדור, בכדי שלא יהיה כליה.

 

[איישר חילי]

או באופן כללי.

לחץ כדי לכווץ...

אמנם ידוע בשם המשגיח ר' ירוחם ממיר זצ''ל שגם להדורשין לגנאי אין הכוונה שהיה אדם פחות ח''ו אלא 'רק ביחס' לאברהם אבל בוודאי שהוא גופיה היה צדיק נשגב עד למאוד

 

[ר' משה]

אמנם ידוע בשם המשגיח ר' ירוחם ממיר זצ''ל שגם להדורשין לגנאי אין הכוונה שהיה אדם פחות ח''ו אלא 'רק ביחס' לאברהם אבל בוודאי שהוא גופיה היה צדיק נשגב עד למאוד

לחץ כדי לכווץ...

וככל הנראה הפשט הוא שאינו צדיק ברמה היסטורית המתאימה להיכתב בספר התורה.

במש"כ דהיה צדיק נשגב עד למאוד, יל"ד במה שכתב רש"י ז יב ד"היה מקטני אמונה".

 

[איישר חילי]

היה מקטני אמונה

לחץ כדי לכווץ...

גם קטני אמונה זה דקדוק מסויים עם צדיקים, [ופשיטא לי שהאמונה ה'קטנה' שלו היתה גבוהה לאין שיעור מהשגות האמונה דידן יתמי דיתמי]
אבל אין ספק שהיה אדם ענק שבענקים במושגים שלנו
כפי שמקובלנו מרבותינו באופן כללי להתייחס לדורות קדמונים המוזכרים בתורה.
וכ''ש נח שהעידה עליו התוה''ק שמצא חן בעיני ה'.

 

[ישורון בן מלך]

סוטה מח:
הא קמן שקראום חז"ל צדיקים ומ"מ יענשו על קטנות האמונה, הרי שאין להוכיח שלא היה צדיק ממה שאמרו מקטני אמונה היה.

 

[ר' משה]

הא קמן שקראום חז"ל צדיקים ומ"מ יענשו על קטנות האמונה, הרי שאין להוכיח שלא היה צדיק ממה שאמרו מקטני אמונה היה.

לחץ כדי לכווץ...

אין ספק שנח היה צדיק גדול!!! וחס וחלילה לי לומר אחרת.
אלא שכפי שמובן שעל משה רבינו לא היו אומרים חז"ל שהיה מקטני אמונה. וכן לא היו אומרים כן על אברהם אבינו וכד'.
הרי שיש להבין מכאן את מה שנתבאר ב"יש שדרשו לגנאי" - בתחילת הפרשה, שהוא היה צדיק רק ביחס לדורותיו. והיינו כפי שנתבאר למעלה.
אולם בוודאי שאין הכוונה לזלזל בכבודו של נח.