לאחר העיון מצאתי שדברו בזה המפרשים:
א. המושב זקנים הקשה כן, וכתב ותרץ וי"ל שאני נח ובניו שאם היו נהרגין לא היה עולם. וכ"כ הרקנטי (פ"ו פ"ח), האברבנאל (יחזקאל פי"ד פ"), והאריך בזה בתולדות יצחק כאן. ובהדר זקנים כתב בנוסח כזה: דרובו ככולו וישאר נח כדי לישב העולם, ע"כ. ויתכן שהביאור בזה כמו שכתב הרב
@ישורון בן מלך.
ב. בגור אריה פירש לכך "עשה לך תיבת וגו'" (פסוק יד) שתהיה אתה נבדל מהם, ולא תהיה אצלם, ולכך לא תאבד עמהם. שלא אמרנו ש'הורגת טובים ורעים' אלא כאשר הצדיק עם הרשע יחד, מטעם כיון שניתן רשות למשחית שוב אינו מבחין בין רע לטוב (רש"י שמות יב, כב), אבל אם אין הצדיק עם הרשע - אינו נהרג עם הרשע.
ג. ר' עובדיה מברטנורא בעמר נקאתירץ די"ל דאין הכי נמי דהורגת טובים ורעים אבל בכאן עשה עמהם לפנים משורת הדין וכן משמעות המקרא מן הדין קץ כל בשר בא לפני אבל אני אעשה עמך לפנים משורת הדין ואצילך.
ד. היפה תואר (על הבר"ר פר' כ"ו סי' ה') פירש דע"י הדבר נספים הצדיקים בכלל הרשעים, אבל כמה צדיקים ימלטו, ולפעמים בגזירת ה' שימלט צדיק מיוחד, וכן נח הצילו ה' לצדקתו היתירה אצל דורו, וכל שכן שהוצרך לישוב העולם.
ה. השפתי חכמים בשם המהרש"ל דכוונת רש"י דאם תבא כזה עונש של אדרלומסיא הורגת רעים וטובים אך כאן לא בא כזה עונש ועל כן לא הרגה רעים וטובים.
ו. בפענח רזא הקשה בשם הר"י מאורלייני"ש, והלא הטובים הם שהיו בתיבה וניצולו, ותירץ דקרי טובים לקטנים שלא חטאו ולא באו לכלל עונשין עדיין, ע"ש. וא"כ הכא נמי הצדיקים נצלו דדווקא הטובים נהרגו יחד עם הרעים.
ז. האלשיך ביא דהיה אפשר לומר כי האלוקים עשה לבלתי חתום גזר דינם אלא על הגזל ולא על הזנות, למען השאיר שארית בארץ, דרק על הזנות אמרינן דאנדרלומסיא באה לעולם, אך דוחה האלשיך כי הלא לא נאמר כל מקום שעושים דין על הזנות אלא כל מקום שאתה מוצא זנות, שמורה באצבע כי גם שלא יחתם הגזר דין על הזמה רק בהמצאה בלבד בכלל עונותם, מספיק להביא אנדרלומוסיא והורגת רעים וטובים.
ח. על כן ביאר הפרש שבין הפקידה על ידו יתברך, אל הנעשית על ידי מלאך משחית. כי הנעשה על ידו יתברך אין בה נפתל ועקש, כי הן אל צדיק לא ירשיע כי יבחין בין צדיק לרשע, לא כן המשחית, כי אם כיון שניתן לו רשות לא יבחין. ועל כן כאשר ה' למבול ישב, ראה והנה אם פקוד יפקוד על ידי מלאך, האדמה תשאה שממה כי יאסף עם חטאים נפש נח ובניו, כי לא יבחין בין צדיק לרשע, ומה גם כי גם הוא אינו שלם בצדקו בעצם כמאמרם ז"ל (סנהדרין קח א ועוד). על כן בחר לו יה יעשה משפט מאתו ובידו, וישאר אך נח, כי הוא יתברך ישקיף וירא בחינות לזכותו בדין למען הציל אותו, מה שלא היה המלאך משחית מבחין ומדקדק.
ט. בתורה תמימה הביא דאיתא בגמ' בסנהדרין (ק"ח ע"א) תנא דבי רבי ישמעאל: אף על נח נחתך גזר דין, אלא שמצא חן בעיני ה', שנאמר נחמתי כי עשיתם ונח מצא חן בעיני ה', ע"כ. וביאר בתורה תמימה שמחמת האנדרלמסיא נחתך הגזר דין על נח, אלא שהמציאות חן הצילה אותו.