אסכם מה שעלה עד עכשיו
היכי דמי שאוכל דבר היתר וחייב מיתה בידי אדם
הוא לא אכל דבר איסור,
ולא בזמן שאסור לאכול,
וגם המקום שאוכל בו אינו אסור באכילה,
אך באופן שהוא אוכל חייב מיתה על מעשה האכילה
רמז
שייך בזמן מסוים [מצוי],
ואם יעשה משהו לא רק שלא יענש, אלא יקיים מצווה