מהי עבודת החיצוניות??

[מחזיק ברכה]

אני חושב שאנו צריכים לחלק בין שני חלקי החסידות.....
יש את תורת החסידות שהבעש''ט חידש ותורתה גבוה מעל גבוה
ויש קהילה ומוסדות ומפלגה ויח''צ וכו'
ובתחילת דרך החסידות בו בזמן שהיה אדמורי''ם שניהלו את הרוחניות ורוממו יהודים למקומות גבוהים..
היה גם ראש הקהל שניהל את הגשמיות ולא היה כל קשר בין אחד לשני......
אבל כהיום לחסידות יש עוד נדבך שהוא נוצר בשלב מאוחר יותר כדי להציל מנגע ההשכלה...
כלומר שכל רבי מנהל גם את הקהילה והמוסדות וכו'
ולחיבור הזה יש לו מעלות וגם חסרונות.....
אמנם הרבה ניצלו מההשכלה ונשארו יהודים נאמנים...
אבל הרבה שכחו את תורת החסידות האמיתית והטהורה ועסקו בהעצמת כוחם, האדרת מנהיגם, הגדלת כבודם, ייפוי חיצוניותם, וכו' בקיצור הגדלת ה''יש''!!
אבל עדיין גדולי החסידות ראו למרחוק ששווה לוותר על מדרגות בשביל שמירת היהדות.....
ישנו משפט שפעם חסיד זה היה מלשון ''מתחסד עם קונו'' והיום זה מלשון ''מתחסדת עם חברותיה''
אבל עדיין גם היום יש בכל חסידות יהודים חסידים בודדים מורמים מעם קדושים וטהורים נשגבים וטמירים....
אולי נחדד זאת יותר פעם היה את התלמידים ואת הכפריים והיום זה מעורבב יושבים בכל שלחן בשטיבל גם חסידיים וגם כפריים בצוותא!!!

 

[מבקש חיבור]

יש לך אולי מקור להסבר המיוחד שלך?

 

[המכבד את הבריות]

מכל מקום גם על פי חסידות צריך להקדים עבודת אתכפיא לעבודת אתהפכא.
לענ"ד בעוד שבתחילת ימי החסידות היה עיקר הדגוש לברר קליפת נוגה, להשתמש בדברי היתר לעבודת ה'. היום הוא להיפך, מכניסים כל עניני עבודת ה' באופן שגם הגוף יהנה ולא רק הנשמה, ובדברי אדמו"ר הרש"ב זי"ע הרי זה קליפת הרע שבנוגה, כי בעוד שיראה מהגיהנם יש בה סיוע לעבודת ה', והרי הוא טוב שבנוגה, ליהנות הנאות עצמי מעבודת ה' הוא רע שבנוגה, שמכניסים את עבודת ה' להנאת עצמו, ועיקר קליפת נוגה הוא ליהנות בהנאה שלא לשם שמים.
וההוכחה היותר גדולה הוא מה שנעשה בדורנו בענין הנסיעות לקברי צדיקים, שהוא ענין נעלה, ומכניסים בה כל מיני הנאות עצמיים.

לחץ כדי לכווץ...

כמובן שדרך העבודת ד' שעלי' דיברתי לא שייכת לכאו"א, כ"א לצדיקים וכשרים שבדור, כדוגמת אדמו"רים שעליהם נסוב האשכול, והוא ע"ד הנהגת רבינו הקדוש דאמר (כתובות קד, א): "רבש"ע גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה", וכידוע שהי' עשיר גדול.
ובדרך כלל כל יהודי שרוב רובו של כספו הולך לגמ"ח ולהחזקת ת"ת - הריהו מברר כספו וזהבו לקדושה, ואע"ג שמכבדים אותו בזכות זה, ונהנה הוא מזה, הרי מתוך שלא לשמה בא לשמה וכו', ואף על איהו שייך זה.

 

[מחזיק ברכה]

כמובן שדרך העבודת ד' שעלי' דיברתי לא שייכת לכאו"א, כ"א לצדיקים וכשרים שבדור, כדוגמת אדמו"רים שעליהם נסוב האשכול, והוא ע"ד הנהגת רבינו הקדוש דאמר (כתובות קד, א): "רבש"ע גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה", וכידוע שהי' עשיר גדול.
ובדרך כלל כל יהודי שרוב רובו של כספו הולך לגמ"ח ולהחזקת ת"ת - הריהו מברר כספו וזהבו לקדושה, ואע"ג שמכבדים אותו בזכות זה, ונהנה הוא מזה, הרי מתוך שלא לשמה בא לשמה וכו', ואף על איהו שייך זה.

לחץ כדי לכווץ...

ומה תאמר על החסידים שאינם צדיקים וכשרים שבדור?!
האם יש לך מליצות יושר עליהם

 

[כערער בערבה]

לצערי אני כן יודע על אדמו"רים שדורשים לפאר את ביתם וחפציהם בכלים מלכותיים, ורוצים שהכול יהיה מזהב ומכסף. זאת פשוט משום שבתת־ההכרה הם גדלו על כך שכך נאה ויאה ל'רבי', ומאחר שהם אכן אדמו"רים, הם טועים לחשוב שזהו חלק ממהות ההנהגה. דבר זה דורש תיקון גדול, ואני רואה בכך סתירה למה שתורת החסידות דורשת

לחץ כדי לכווץ...

ברור שיש כאלו, התולדות כתב כבר בדור השני של החסידות שבעוקבתא דמשיחא כשחוצפא יסגו, יהיו הרבה שילבשו בגדי לבן בשבת ויתעטפו בטלית בע''ש במנחה [מנהגי תלמידי בע''ש] ויעשו עצמם כצדיקים - אך הם יורידו את מאמינהם לשאול!

 

[המכבד את הבריות]

ומה תאמר על החסידים שאינם צדיקים וכשרים שבדור?!
האם יש לך מליצות יושר עליהם

לחץ כדי לכווץ...

כבר עניתיו:

ובדרך כלל כל יהודי שרוב רובו של כספו הולך לגמ"ח ולהחזקת ת"ת - הריהו מברר כספו וזהבו לקדושה, ואע"ג שמכבדים אותו בזכות זה, ונהנה הוא מזה, הרי מתוך שלא לשמה בא לשמה וכו', ואף על איהו שייך זה.

לחץ כדי לכווץ...

 

[מבקש חיבור]

כבר עניתיו:

לחץ כדי לכווץ...

אם כך לדעתך בטלה מידת הענווה.. ובטלה מידת ההסתפקות במועט.. ובטלה מידת קדש עצמך במותר לך..
וצריך לפרש את המשנה כך היא דרכה של תורה פת במלח וכו' בצורה של חוכא והטלולה
כי הכל בשביל לברר לקדושה ומתוך שלא לשמה וכו'
עיין היטב האם עשית תורתך קרדום לחפור בה?!

 

[מחזיק ברכה]

ברור שיש כאלו, התולדות כתב כבר בדור השני של החסידות שבעוקבתא דמשיחא כשחוצפא יסגו, יהיו הרבה שילבשו בגדי לבן בשבת ויתעטפו בטלית בע''ש במנחה [מנהגי תלמידי בע''ש] ויעשו עצמם כצדיקים - אך הם יורידו את מאמינהם לשאול!

לחץ כדי לכווץ...

כתוב גם בזהר הקדוש (אני לא זוכר איפה.. אבל אם יש למישהו מקור שיעדכן) שבכל דור יש ערב רב שונה
ובעקבתא דמשיחא יהיה ערב רב שיבנו בתי כנסיות ובתי מדרשות לכבודם....

 

[מבקש חיבור]

מסופר שהבעש''ט פעם התפלל תפילת מנחה ובכה רבות ולאחר התפילה הוא אמר שהוא בכה כי ראה שבעקבתא דמשיחא יהיה אדמורי''ם כמו שומשום...

 

[אברך מעמיק]

כתוב גם בזהר הקדוש (אני לא זוכר איפה.. אבל אם יש למישהו מקור שיעדכן) שבכל דור יש ערב רב שונה
ובעקבתא דמשיחא יהיה ערב רב שיבנו בתי כנסיות ובתי מדרשות לכבודם....

לחץ כדי לכווץ...

הזוה"ק בבראשית מאריך כי ישנם ה' סוגים של ערב רב נ'פילים ג'בורים ע'נקים ר'פאים ע'מלקים.
ועל הגיבורים הוא כותב כך -
גבורים מינא תליתאה עלייהו אתמר המה הגבורים וגו' אנשי השם. ואנון מסטרא דאלין דאתמר בהון (בראשית י״א:ד׳) הבה נבנה לנו עיר ונעשה לנו שם. ובנין בתי כנסיות ומדרשות ושויין בהון ספר תורה ועטרה על רישוי, ולא לשמא דיי, אלא למעבד לון שם. הדא הוא דכתיב ונעשה לנו שם, וסטרא אחרא מתגברין על ישראל דאנון כעפרא דארעא. וגזלין לון ואתברת עבידתא ועלייהו אתמר (בראשית ז׳:י״ט) והמים גברו מאד מאד על הארץ.
[בפשטות הזוהר מדבר על מי שעושה זאת רק לשם כבודו וכלל לא לשם שמים, וכמו שמפורש בלשונו 'ולא לשמא דה'']
בכל אופן לא ברור לי כי כוונת הזוהר שסוג זה מיוחד דווקא לאחרית הימים, ואדרבה מתוך ההקשר המלא שם זה לא נראה שם כך.

 

[כערער בערבה]

כתוב גם בזהר הקדוש (אני לא זוכר איפה.. אבל אם יש למישהו מקור שיעדכן) שבכל דור יש ערב רב שונה
ובעקבתא דמשיחא יהיה ערב רב שיבנו בתי כנסיות ובתי מדרשות לכבודם....

לחץ כדי לכווץ...

לא זכור לי שהזוהר איירי דווקא באחרית הימים.
בכל מקרה התולדות מתאונן על כך שהאנשים ההם יורידו לשאול את מאמינהם ר"ל.