אברך מישיבת מיר

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
2,483
פוסט השבוע
1
תודות
11,907
נקודות
560
תוכן מומלץ
1
ותורד כדה על ידה ותשקיהו (כ"ד י"ח)

וצריך להבין מאחר שאליעזר למד תורה כדאיתא ביומא (כ"ח ב') איך שתה מידי רבקה, הרי קיימא לן שאסור להשתמש באשה כדאיתא בשו"ע (אבה"ע כ"א ה')?
 
ותורד כדה על ידה ותשקיהו (כ"ד י"ח)

וצריך להבין מאחר שאליעזר למד תורה כדאיתא ביומא (כ"ח ב') איך שתה מידי רבקה, הרי קיימא לן שאסור להשתמש באשה כדאיתא בשו"ע (אבה"ע כ"א ה')?
יש מקור שקיים את כל התורה? אולי רק האבות קיימו את התורה, הוא למד מתורת רבו אבל מי אמר שקיים?
 
ותורד כדה על ידה ותשקיהו (כ"ד י"ח)

וצריך להבין מאחר שאליעזר למד תורה כדאיתא ביומא (כ"ח ב') איך שתה מידי רבקה, הרי קיימא לן שאסור להשתמש באשה כדאיתא בשו"ע (אבה"ע כ"א ה')?
ואם כבר פתח מר שו"ע אבן העזר מדוע לא המשיך עוד שורה אחת:
באיזה שמוש אמרו, ברחיצת פניו ידיו ורגליו, אפילו ליצוק לו מים לרחוץ פניו ידיו ורגליו אפילו אינה נוגעת בו, והצעת המטה בפניו, ומזיגת הכוס
אבל לשתות ממנה מים אין שום איסור.
וזה מלבד מה שכתב שם הרמ"א:
ויש מקילין בכל אלה, דלא אסרו דברים של חבה רק באשתו נדה (רשב"א אלף קמ"ח /קפ"ח/).
כך שבכל אופן הוא לכאורה יכול לטעון קים לי...
 
נדמה לי שאסור להשתמש אפילו באשה קטנה.
יפה דמית:
בפירוש אמר שמואל אין משתמשים באשה כלל בין גדולה בין קטנה
(קידושין דף ע.)
וכן נפסק בשו"ע:
אסור להשתמש באשה כלל בין גדולה בין קטנה בין שפחה בין משוחררת שמא יבא לידי הרהור עבירה
(שולחן ערוך, אבן העזר סימן כא)
 
ותורד כדה על ידה ותשקיהו (כ"ד י"ח)

וצריך להבין מאחר שאליעזר למד תורה כדאיתא ביומא (כ"ח ב') איך שתה מידי רבקה, הרי קיימא לן שאסור להשתמש באשה כדאיתא בשו"ע (אבה"ע כ"א ה')?
מקור האיסור הוא מהגמ' קידושין שהבאתי למעלה, ושם מעורר המקנה את הקושיא ומתרץ שעדיין לא נגזרה גזירה זו
אין משתמשין באשה וכו'. אף על גב דמצינו בקרא כדאמר אליעזר עבד אברהם לרבקה השקיני נא מעט מים מכדך וגו' ומצינו ג"כ באמנון שאמר שתמר תעשה את הברי' לפניו ויאכל וצוה דוד לעשות כן וכן מצינו באבישג שהיתה משרתת את המלך ואמרו חז"ל שהתירו לו לייחד עמה אע"פ שהיא אסורה לו ולא אמרו שהתירו לה לשמש אותו וגם לא הי' טעם בזה להתיר נראה פשוט שלא נגזר גזירה זו באותו פעם שהרי אפילו על יחוד פנוי' לא גזרו אלא עד אחר אותו מעשה דתמר וק"ל
(המקנה קידושין דף ע.)
 
מקור האיסור הוא מהגמ' קידושין שהבאתי למעלה, ושם מעורר המקנה את הקושיא ומתרץ שעדיין לא נגזרה גזירה זו
קושייתו מעניינת, שהרי כפי הנפסק בשו"ע וכך כתבו כל הראשונים שם שהאיסור הוא רק בתשמישין שהם דרך חיבה ושאסורים באשתו נדה, ומזיגת מים אין בזה שום איסור כלל.
ואמנם שם בגמרא ג"כ לא מיירי במזיגת יין אלא משקה אחר, ועיין בהערות הגרי"ש אלישיב שם שכתב שאותו משקה אסור כמו יין. או לפי הדעות ששאר משקין ג"כ אסורים. אבל במים אין מי שאוסר כלל. וצ"ע.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓