אבל על זה הוא כותב שרש''י הודה לו ולא כדבריך שהתוכחו על פסוקים כאלה ואחרים
נראה לי קצת מיותר לחזור שוב ושוב, כבר פירשתי דעתי לעיל בפשט דברי הרשב"ם.
הוא מביא את רש"י שבאופן כללי הוא נתן לב לפרש כפשוטו של מקרא, ואת זה הוא מביא ראיה לדבריו, והוא אף מוסיף שהוא התווכח עמו [- על פירושים מסוימים, ולא על כלל פירושו של רש"י, והודה לו רש"י במקומות אלו, או בחלקם]. אבל לא הרשב"ם ובודאי לא רש"י לא התכוונו לומר שרש"י לא מפרש כפשוטו של מקרא.

וצא ולמד מההקשר של הדברים, שהרי הרשב"ם לא כתב את זה כהקדמה לספרו ולפירושו, אלא הוא בא כאן לשלול את פירוש רש"י ושאר המפרשים שפירשו תולדות כמאורעות, כל אחד ואחד לפי דרכו, ובזה עצמו רש"י כותב שזה לפי פשוטו של מקרא, והביא לבד זאת עוד דברי אגדה רבים, ועל זה כותב הרשב"ם את ההקדמה האמורה לבאר מדוע כאן הוא חולק על רש"י.
 
הוא מביא את רש"י שבאופן כללי הוא נתן לב לפרש כפשוטו של מקרא,
בעבר כך חשב רש''י שזה פשוטו של מקרא
ואת זה הוא מביא ראיה לדבריו,
שזה מה שרש''י רצה
והוא אף מוסיף שהוא התווכח עמו [- על פירושים מסוימים,
זה תוספת שלך שלא עולה בקנה אחד עם דברי הרשב''ם שמזכיר אם היה פנאי, פרושים חדשים, פשטות המתחדשים בכל יום, וברור שלא מדבר על פרושים מסוימים אלא על דרך פרשנות כללית
ולא על כלל פירושו של רש"י, והודה לו רש"י במקומות אלו, או בחלקם].
אתה דוחק את עצמך שהרשב''ם ורש''י דברו על מסוימים חלק מקומות ללא רמז בדבריהם לכך, רק כי אינך מסוגל לקבל שרש''י יכול לחזור בו מדרכו
אבל לא הרשב"ם ובודאי לא רש"י לא התכוונו לומר שרש"י לא מפרש כפשוטו של מקרא.
כעת לאחר שרש''י חזר בו הרי שבאמת פרושיו אינם בהכרח לפי פש''מ
וצא ולמד מההקשר של הדברים, שהרי הרשב"ם לא כתב את זה כהקדמה לספרו ולפירושו, אלא הוא בא כאן לשלול את פירוש רש"י ושאר המפרשים שפירשו תולדות כמאורעות, כל אחד ואחד לפי דרכו, ובזה עצמו רש"י כותב שזה לפי פשוטו של מקרא, והביא לבד זאת עוד דברי אגדה רבים, ועל זה כותב הרשב"ם את ההקדמה האמורה לבאר מדוע כאן הוא חולק על רש"י.
כאן מצא הרשב''ם מקום להזכיר את גישתו הכללית כמו שפותח בהרחבה במשפטים כלליים מחז''ל ומרש''י על דרך הפרשנות בל''ב מידות ובפרש''י לתנ''ך שכל זה אינו ענין כלל לנדון האם תולדות זה מאורעות או ילדים
 
אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב ליצים לא ישב דרשוהו חכמים על נח ודור המבול ועל אברהם ודור הפלגה
על פניו נראים הדברים כדרשה אקראית לצלוף את המזמור הכללי דוקא על אנשים ודורות אלו ולא על עוד הרבה צדיקים מול רשעים במשך הדורות
אמנם בעומק המזמור המחולק לשנים (כפי שבארנו באשכול על תהילים) מבואר מן החלק השני שמדובר על התיקון השלם של כניעת העולם מול המשיח
ולפי זה תאור האיש הבודד הנלחם בעצת רשעים ומתנער מהם ומצליח מתאים על שני אנשים שעמדו בתחילת העולם מול כולם והעמידו את העולם מחדש
נח ודור המבול שנמחק ונח העמידו מחדש ואברהם מול דור הפלגה שהתפזר ואברהם הקים עם עם ישראל שלוקח אחריות לתקן את העולם כולו.
 
מה שצריך לדעת שאין אנו יודעים היטב בישובם של מקראות ואין לנו אלא את מדרשי חז"ל ומה שדרשו בגמרא
וגם בפירושו של רש"י זה לא יוצא חס וחלילה לומר דברים משכלנו אלא לישב את המקראות, ובהרבה מהם רש"י למרות זאת מביא המדרשות,
וצריכים להיות זהירים ביותר בנושא זה, ומי לנו גדול כהמלבי"ם אשר הראה נפלאות בישובם של מקראות אך המשכיל יבין שלא זז מן מאמרי חז"ל והדרשות
 
מה שצריך לדעת שאין אנו יודעים היטב בישובם של מקראות ואין לנו אלא את מדרשי חז"ל ומה שדרשו בגמרא
וגם בפירושו של רש"י זה לא יוצא חס וחלילה לומר דברים משכלנו אלא לישב את המקראות, ובהרבה מהם רש"י למרות זאת מביא המדרשות,
וצריכים להיות זהירים ביותר בנושא זה, ומי לנו גדול כהמלבי"ם אשר הראה נפלאות בישובם של מקראות אך המשכיל יבין שלא זז מן מאמרי חז"ל והדרשות
לענ''ד מה שצריך לדעת הוא להקשיב היטב למקראות ומדרשי חז''ל באו לאחר לימוד המקראות לפי הפשט והלומד לפי דרש הוא כמאן דמיגמר ולא מיסבר כמבואר בשבת סג. וחלילה להקשיב לשכלנו אלא להשתמש בו להבין דברי אלהים חיים שנאמרו קודם כל ולפני הכול כפשוטם ודברה תורה בלשון בני אדם
 
לענ''ד מה שצריך לדעת הוא להקשיב היטב למקראות ומדרשי חז''ל באו לאחר לימוד המקראות לפי הפשט והלומד לפי דרש הוא כמאן דמיגמר ולא מיסבר כמבואר בשבת סג. וחלילה להקשיב לשכלנו אלא להשתמש בו להבין דברי אלהים חיים שנאמרו קודם כל ולפני הכול כפשוטם ודברה תורה בלשון בני אדם
לא אנחנו לא לומדים לפי דרש סתם....
אנחנו לומדים את הכל לפי מה שהסבירו לנו חז"ל במקראות.
וגם ברש"י אנו רואים שבהרבה מקומות את "הפשט" הוא מפרש על ידי מדרשי חז"ל למרות שגם אז יש לפשט הפשוט מקום,
ולכן צורת לימוד הפשט במקראות צריכה ללכת ולהיות צמודה עם התרגום רש"י והרמב"ן ועוד ראשונים,
כי בלי משים אפשר חס וחלילה להיכנס לדברי כפירה מינות ואפיקורסות.
 
לא אנחנו לא לומדים לפי דרש סתם....
אנחנו לומדים את הכל לפי מה שהסבירו לנו חז"ל במקראות.
זאת הטעות לענ''ד וכפי שהבאתי כבר מתלמידי הגר''א
חז''ל לא באו להסביר מקראות זה כך ילד בן חמש עד עשר עושה עם אביו או רבו
חז''ל באו להוסיף את קומת הדרש לרמוז את התושבע''פ בתושב''כ
וגם ברש"י אנו רואים שבהרבה מקומות את "הפשט" הוא מפרש על ידי מדרשי חז"ל למרות שגם אז יש לפשט הפשוט מקום,
וכבר חזר בו כמו שהארכתי בהודעות קודמות
ולכן צורת לימוד הפשט במקראות צריכה ללכת ולהיות צמודה עם התרגום רש"י והרמב"ן ועוד ראשונים,
כי בלי משים אפשר חס וחלילה להיכנס לדברי כפירה מינות ואפיקורסות.
ממש ממש אין שום חשש
מי שהכניס כפירה מינות ואפיקרסות זה מי שניגש לתורה מלכתחילה כמטרה להכניס בה את אג'נדתו חס וחלילה
וחבל שיש כאלה שיש להם ריאקציה מזה עד כדי ביטול פשוטו של מקרא והפיכת התורה למנותקת משפתנו הטבעית
 
זאת הטעות לענ''ד וכפי שהבאתי כבר מתלמידי הגר''א
חז''ל לא באו להסביר מקראות זה כך ילד בן חמש עד עשר עושה עם אביו או רבו
חז''ל באו להוסיף את קומת הדרש לרמוז את התושבע''פ בתושב''כ

וכבר חזר בו כמו שהארכתי בהודעות קודמות

ממש ממש אין שום חשש
מי שהכניס כפירה מינות ואפיקרסות זה מי שניגש לתורה מלכתחילה כמטרה להכניס בה את אג'נדתו חס וחלילה
וחבל שיש כאלה שיש להם ריאקציה מזה עד כדי ביטול פשוטו של מקרא והפיכת התורה למנותקת משפתנו הטבעית
שפתנו הטבעית????? אתמההה....
 
שפתנו הטבעית????? אתמההה....
אנו מדברים כיום בלשון הקודש ברוב דברינו וגם בלאה''כ אין שום צורה שהדרש יהיה הכונה היחידה של המקראות זה פשוט לא ניתן להאמר
והרי התורה נתנה לכל ישראל וחובה על כל אב ללמד בנו מקרא ושאר החז''ל היה בע''פ וכי כל אב ידע את כל החז''ל כדי לדעת לפרש???
 
אנו מדברים כיום בלשון הקודש ברוב דברינו
לא התחברתי בכלל לגישה זו של פשוטו של מקרא. חז"ל הקדושים מבארים הפסוקים בדרך שאינה פשוטו של מקרא.
מהו המקור לגישה זו?
מדורות קודמים, ובלי להזכיר חלילה מחלוקות המסתעפות בזה וד"ל.
 
לא התחברתי בכלל לגישה זו של פשוטו של מקרא. חז"ל הקדושים מבארים הפסוקים בדרך שאינה פשוטו של מקרא.
מהו המקור לגישה זו?
מדורות קודמים, ובלי להזכיר חלילה מחלוקות המסתעפות בזה וד"ל.
הגר''א ותלמידיו הלכו מאוד חזק בזה וקדמו להם רש''י הרשב''ם הרמב''ן האבן עזרא כל אחד בדרכו
כמובן שצריך לעמול להבין את הסנכרון בין זה לחז''ל ועל זה נסוב האשכול כולו אבל ברור לכולם היה שחז''ל הם לא במקום הפשט
 
יישר על התגובה. אשמח לדעת מי הם הגר"א ותלמידיו.
הבאתי חלק בתחילת האשכול קחנו משם
אגב למפרשי התורה הראשונים א"י אם לנו בדורנו הקטנים והמעוותים ניתנה הרשות לשות גם פירוש מה שלקדושים אשר בארץ שרי וצ"ע.
ואני איני יודע אם נתנה הרשות לפרש אחרת מהפשט כי החוש מראה שזה מרחיק את התורה מחויית החיים הפשוטה של עבודת ה' כנה
 
אנו מדברים כיום בלשון הקודש ברוב דברינו וגם בלאה''כ אין שום צורה שהדרש יהיה הכונה היחידה של המקראות זה פשוט לא ניתן להאמר
והרי התורה נתנה לכל ישראל וחובה על כל אב ללמד בנו מקרא ושאר החז''ל היה בע''פ וכי כל אב ידע את כל החז''ל כדי לדעת לפרש???
לצערינו אנו "לא" מדברים בלשון הקודש.... אלא בצורה "מתקדמת" עפ"ל הנקראת בפיהם עברית והשיבושים שעשו לרוב (מלבד הורדת דברים קדושים כ"חשמל" ה"י ויצילנו מעיוותים כאלה הנוגעים בדברים שלא ניתנו לפרשם), ואדרבה חוצני"ק שיודע לדבר בלשון הקודש, יראה לכם המון טעויות ושיבושים שהם שמים לב ואנו כבר מונחות לנו טעויות לצערינו כמו נין ונכד ועוד הרבה.
מה שאנו לומדים לפי פשוטו, זה לא כל כך פשוט, וכמו שהבאתי שיש מקומות שרש"י מבאר דווקא לפי חז"ל.
כמו למשל בוירא כ"א י"ד "ותלך ותתע" שחזרה לגילולי בית אביה. ובהבנה של כל העניין היא באמת הלכה והסתובבבה כמו שכתוב ברשב"ם, אך עיין שפתי חכמים ששם מבואר למה רש"י מפרש כך ולא כנראה מסתם ההבנה.
ויש עוד כמו בחיי שרה כ"ד ל"א ו פניתי הבית מעבודת אלילים עיין שם בשפתי חכמים ועוד בכל פרשה ופרשה,
ומה שמסתבר הוא שבוודאי יש את פירוש מילות לשון הקודש אך ישנם מקומות שבלי המדרש גם הפשט לא מובן כי לכאורה זה נראה מיותר וכו'
 
לצערינו אנו "לא" מדברים בלשון הקודש.... אלא בצורה "מתקדמת" עפ"ל הנקראת בפיהם עברית והשיבושים שעשו לרוב (מלבד הורדת דברים קדושים כ"חשמל" ה"י ויצילנו מעיוותים כאלה הנוגעים בדברים שלא ניתנו לפרשם), ואדרבה חוצני"ק שיודע לדבר בלשון הקודש, יראה לכם המון טעויות ושיבושים שהם שמים לב ואנו כבר מונחות לנו טעויות לצערינו כמו נין ונכד ועוד הרבה.
מה שאנו לומדים לפי פשוטו, זה לא כל כך פשוט, וכמו שהבאתי שיש מקומות שרש"י מבאר דווקא לפי חז"ל.
כמו למשל בוירא כ"א י"ד "ותלך ותתע" שחזרה לגילולי בית אביה. ובהבנה של כל העניין היא באמת הלכה והסתובבבה כמו שכתוב ברשב"ם, אך עיין שפתי חכמים ששם מבואר למה רש"י מפרש כך ולא כנראה מסתם ההבנה.
ויש עוד כמו בחיי שרה כ"ד ל"א ו פניתי הבית מעבודת אלילים עיין שם בשפתי חכמים ועוד בכל פרשה ופרשה,
ומה שמסתבר הוא שבוודאי יש את פירוש מילות לשון הקודש אך ישנם מקומות שבלי המדרש גם הפשט לא מובן כי לכאורה זה נראה מיותר וכו'
אפשר לתקן מיעוט השיבושים (וחשמל אינו שיבוש אלא מבוסס על תרגום עקילס ששבחוהו חז''ל)
דרש לעולם לא יבוא במקום הפשט אלא כקומה נוספת עליו
ואם נלמד ותלך ותתע שחזרה לגילולי בית אביה ללא שיובן איך הכתוב מתכון לזה הרי שאבדנו את הישרות של הילד והפכנו את שכלו למבולבל
התורה היא לא "חוית חיים" חס וחלילה מדבר כך
ויצוינו ה' לעשות את כל החוקים האלו לטוב לנו כל הימים לחיותינו כהיום הזה
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓