מכנדבי

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
1,404
תודות
5,514
נקודות
278
ספר התורה מחולק לחמישה ספרים, השונים זה מזה במהותם ועניינם.
לחלוקה זו משמעות הלכתית, המצריכה להניח בעת כתיבת ספר תורה ארבע שורות ריקות בין ספר לספר.

אולם, בימי הגאונים היה נהוג לחלק את התורה לעשרה ספרים, כאשר כל חוֹמֶשׁ מחולק לשניים:
בראשית, ויצא, שמות, משפטים, ויקרא, אחרי מות, במדבר סיני, חקת (או קרח), דברים, שופטים.

מנהג זה נמצא גם בתשובת הגאונים שנדפסה מכת"י בראבי"ה:
1794072811183.png
 
נערך לאחרונה:
ספר התורה מחולק לחמישה ספרים, השונים זה מזה במהותם ועניינם.
לחלוקה זו משמעות הלכתית, המצריכה להניח בעת כתיבת ספר תורה ארבע שורות ריקות בין ספר לספר.

אולם, בימי הגאונים היה נהוג לחלק את התורה לעשרה ספרים, כאשר כל חוֹמֶשׁ מחולק לשניים:
בראשית, ויצא, שמות, ואלה המשפטים, ויקרא, אחרי מות, במדבר סיני, חקת (או קרח), דברים, שופטים.

מנהג זה נמצא גם בתשובת הגאונים שנדפסה מכת"י בראבי"ה:
1794072811183.png
האם ידוע היכן בדיוק הייתה החלוקה?
 
ספר התורה מחולק לחמישה ספרים, השונים זה מזה במהותם ועניינם.
לחלוקה זו משמעות הלכתית, המצריכה להניח בעת כתיבת ספר תורה ארבע שורות ריקות בין ספר לספר.

אולם, בימי הגאונים היה נהוג לחלק את התורה לעשרה ספרים, כאשר כל חוֹמֶשׁ מחולק לשניים:
בראשית, ויצא, שמות, ואלה המשפטים, ויקרא, אחרי מות, במדבר סיני, חקת (או קרח), דברים, שופטים.

מנהג זה נמצא גם בתשובת הגאונים שנדפסה מכת"י בראבי"ה:
1794072811183.png
הכותרת עשרה חומשי מוכחשת מיניה וביה...
אם זה עשרה אז זה ''עשירי''
ומ''מ ישר כח כל הידיעה המענינת
אע''פ שלא נתברר מה הענין בחלוקה זו
 
הכרת מנהג זה מיישבת תמיהה רבתי על המשפט המודפס בסִפְרֵי סוף פרשת קורח - "סליק ספר וידבר".
1794073131887.png
ובפירוש "מאיר עין" תמה על כך, והציע שמקומו בסוף פרשת מסעי.

אמנם לפי האמור ניחא, שכן זהו סיום ספר "וידבר", אחד משני חלקיו של חומש במדבר.
 
וכ"ה בפירוש רס"ג לספר ויקרא (ליקווד תשפ"ו, ח"ב עמ' תעה) בתחילת פרשת אחרי-מות:
פירוש המחצית השניה של החלק השלישי, לפי מה שנכלל בכללי הפתיחה שהוקדמה בתחילה.

וראה עוד במצו"ב
 

קבצים מצורפים

וכ"ה בפירוש רס"ג לספר ויקרא (ליקווד תשפ"ו, ח"ב עמ' תעה) בתחילת פרשת אחרי-מות:
פירוש המחצית השניה של החלק השלישי, לפי מה שנכלל בכללי הפתיחה שהוקדמה בתחילה.
כמו כן, רס"ג פירש רק את חלקו הראשון של ספר בראשית, ואת חלקו השני השלים רב שמואל בן חפני גאון (ראה תמונה).
ואולי מפני שהתייחס לכך כאל שתי יחידות לימוד נפרדות, ולא ראה דחיפות להשלים את פירושו לכל ספר בראשית, טרם יפרש את הספרים האחרים.

1794074606396.png
 
האם ידוע היכן בדיוק הייתה החלוקה?
בראשית [- תולדות]
ויצא [- ויחי]
שמות [- יתרו]
משפטים [- פקודי]
ויקרא [- מצורע]
אחרי מות [- בחוקותי]
במדבר סיני - [שלח/קרח]
חקת (או קרח) [- מסעי]
דברים [- ראה]
שופטים [- וזאת הברכה].
 
נערך לאחרונה:
ספר התורה מחולק לחמישה ספרים, השונים זה מזה במהותם ועניינם.
לחלוקה זו משמעות הלכתית, המצריכה להניח בעת כתיבת ספר תורה ארבע שורות ריקות בין ספר לספר.

אולם, בימי הגאונים היה נהוג לחלק את התורה לעשרה ספרים, כאשר כל חוֹמֶשׁ מחולק לשניים:
בראשית, ויצא, שמות, משפטים, ויקרא, אחרי מות, במדבר סיני, חקת (או קרח), דברים, שופטים.

מנהג זה נמצא גם בתשובת הגאונים שנדפסה מכת"י בראבי"ה:
1794072811183.png
אולי י"ל שהי' זה מתאים למנהג בני א"י שקראו התורה בג' שנים כו'.
 
נערך לאחרונה:
אבל מקור המנהג נמצא רק בכתבי גאוני בבל (תשובת הגאונים, רב סעדיה).
נכון. אבל אפשר לדחוק זה בכמה אופנים.
וההכרח לומר כן, שהלא בגמ' (ב"ב יג, ב. ובכ"מ) כתיבי בהדיא 'חומש', היינו שנחלקה לחמש. ובהכרח לומר שחלוקה זו לעשרה נצרכה לשמש לאיזה דבר. ומשו"ה כתבתי כן.
 
נכון. אבל אפשר לדחוק זה בכמה אופנים.
וההכרח לומר כן, שהלא בגמ' (ב"ב יג, ב. ובכ"מ) כתיבי בהדיא 'חומש', היינו שנחלקה לחמש. ובהכרח לומר שחלוקה זו לעשרה נצרכה לשמש לאיזה דבר. ומשו"ה כתבתי כן.
מתוך מאמרו של ש"ח קוק (בקובץ שצירפתי לעיל):
מנהג זה היה נפוץ בתקופות שהשתמשו בכתבי־יד והונהג לשם נוחיות, כי קשה היה להשתמש בכרך כתב יד המחזיק ספר שלם, ובייחוד אם היה מצורף לו גם תרגום או פירוש.
 
מתוך מאמרו של ש"ח קוק (בקובץ שצירפתי לעיל):
מנהג זה היה נפוץ בתקופות שהשתמשו בכתבי־יד והונהג לשם נוחיות, כי קשה היה להשתמש בכרך כתב יד המחזיק ספר שלם, ובייחוד אם היה מצורף לו גם תרגום או פירוש.
דחוק לומר שבגלל ענייני נוחות שינו ענייני מסורת, המופיעים אף בגמרא.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓